חריג: בן זוג של אם הוכר כאפוטרופוס נוסף לבתה
האב הביולוגי לא יודע על קיומה של בתו בת ה-13, והאם ביקשה למסד את מעמדו של בן זוגה הנוכחי, האב היחיד שהילדה הכירה. ביהמ"ש הסכים
פסק דין חריג שניתן לאחרונה
הורה להכיר בבעלה של אם לבת 13 כאפוטרופוס נוסף, לאחר שהצהירה כי אינה יודעת היכן נמצא האב הביולוגי, שלא יודע על קיומה. שופטת המשפחה בחיפה שלי אייזנברג דחתה את התנגדות היועץ המשפטי של משרד הרווחה, וקבעה כי הכרה רשמית בבעלה של האם ואבי אחיה של הקטינה תשרת את טובתה ולא תפגע באף אחד.
בני הזוג ציינו שהכרה רשמית תשרת את טובת הילדה, תיצור שוויון בינה לבין אחיה ותאפשר לאדם היחיד שהיא מכירה כאב לקחת חלק משמעותי בגידולה.
האם ניהלה עם האב הביולוגי מערכת יחסים קצרה ולטענתה כלל לא גילתה לו שהיא בהיריון. לפני כשבע שנים הכירה את בעלה הנוכחי ומאז הוא מגדל עמה את הילדה. ב-2013 נולד להם בן משותף. תביעתם הנוכחית נועדה להסדיר את מעמד הבעל כדי שיוכל לטפל בענייני הילדה ללא עזרת האם ובמקרה שהיא לא תוכל לעשות זאת בעצמה.
דיני משפחה
נאסרה חתונה של כהן וגרושה מנישואים אזרחיים
עו"ד דניאל כהן | פסקדין
דיינים דחו בקשה של בני זוג להינשא בחופה וקידושין וקבעו: גט שניתן בפירוק נישואים אזרחיים אינו שונה במהותו מגט שניתן בסיום נישואים דתיים
עובדת סוציאלית שבדקה את המשפחה התרשמה כי אין צורך במינוי אפוטרופוס נוסף וכי בני הזוג יכולים לגשת להליך אימוץ. היועץ המשפטי, שהתנגד למינוי נחרצות, ביקש לקבל עמדה זו בנימוק שאין סיבה מיוחדת למנות לילדה אפוטרופוס נוסף כל עוד האם מספקת את צרכיה.
היועץ המשפטי ציין כי עולה תחושת אי-נוחות מסוגיית האב הביולוגי, שעמדתו לא נשמעה מאחר שהאם לא גילתה את זהותו. בתוך כך הודגש כי החוק לא מאפשר מינוי אפוטרופוס נוסף אלא אם ההורה לא מסוגל לתפקד או שקיימת סיבה מיוחדת וניתנה להורים הביולוגיים הזדמנות להשמיע את טיעוניהם.
אבל השופטת אייזנברג החליטה להיעתר לעתירת ההורים למרות עמדת היועמ"ש. היא הסכימה שיש חשש שהאם לא חושפת את זהות האב במכוון וייתכן שכדאי לפתוח את הנושא עם הקטינה ולאפשר לה להכיר את שורשיה. עם זאת היא הדגישה שאין כל ספק שמאז שהייתה בת 6 התובע משמש לה כאב היחיד שהיא מכירה.
השופטת ציינה כי אמנם אין כאן נסיבות מיוחדות, והיא מודעת לכך שבפסקי דין קודמים נקבע כי התערבות באוטונומיה המשפחתית שמורה למקרים קיצוניים. אלא שלדעתה, במקרה הזה לא מדובר בהתערבות משום שהאם – ההורה הרשמי היחיד בחיי הקטינה – היא זו שבמבקשת את עזרת בית המשפט.
היא הוסיפה שהיא מבינה ללב האם וסבורה שקבלת העתירה לא תגרור פגיעה בזכויות כלשהן – נהפוך הוא. לדעתה, הכרה רשמית בבעלה תשמש לטובת הילדה והמשפחה כולה ומהצד השני לא תשלול מהאב הביולוגי את זכויותיו.
השופטת גם לא הסכימה שצריך לחכות למקרה חירום או לנבצרות כלשהי של האם מסיבה רפואית או אחרת כשאפשר להסדיר את העניין מראש. היא הדגישה שמתן הסמכויות לתובע לא ישנו את מעמדו של האב הביולוגי אלא יקל על המשפחה ויפחית את תחושת חוסר השוויון בין שני הילדים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד יאנה קלוגרמן
- עו"ד עינת טל עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
