"לא יכולתי לעלות למגרש בלי העזרה של החברים שלי לנבחרת"

מבחינת המארגנים, אין ספק ששבוע גביע דייויס במתכונתו החדשה לא יכול היה להסתיים טוב יותר. מצד אחד קנדה, שהגיעה למעמד הגמר בפעם הראשונה בהיסטוריה, מצד שני הנבחרת המארחת בשורותיה משחק הגיבור הלאומי - רפאל נדאל.

אבל לפני שנגיע למדורג ראשון בעולם, צריך להתעכב על הגיבור האלטרנטיבי: רוברטו באוטיסטה אגוט. המדורג תשיעי בעולם עלה למשחק הראשון של הגמר, מול פליקס אוז'ה-אליאסים, יממה לאחר לווית אביו: "לא הייתי עולה למגרש בלי העזרה של החברים שלי לנבחרת", הוא אמר אחרי הזכייה המרגשת. "אחרי שבוע כל כך מסובך, רציתי פשוט לשחק. הכל היה קשה היום, אבל התגברתי על זה כדי להביא את הנקודה לספרד".

באוטיסטה אגוט מתרגש(צילום: רויטרס)

רפאל נדאל, שעלה למשחק השני כשהוא יודע שהוא יכול להביא את גביע דייויס השישי של מדינתו והחמישי שלו באופן אישי, ניצח את דני שפובלבוב ורשם לא מעט מספרים על הדרך: המאזן שלו ביחידים במפעל הוא 1:29, כשההפסד היחיד היה לפני 15 שנה מול ז'ירי נובאק הצ'כי. יש לו 32 ניצחונות רצופים במפעל (יחידים וזוגות) - זהו הרצף הכי ארוך בהיסטוריה של המעפל בן 119 השנים.

נדאל, שבכל שבוע המשחקים הפסיד בסך הכל מערכה אחת (במשחק הזוגות מול ארגטינה ברבע הגמר), אמר בסיום: "אני פשוט מאושר לסיים את השנה בצורה כזאת. רוברטו נתן לנו דוגמה והיווה השראה לכולנו אתמול, היום ובכל השבוע.  לא יכולתי להיות מאושר יותר. זה רגע בלתי נשכח כאן באצטדיון המדהים הזה. הכי הרבה אני רוצה להודות לקהל, הוא היה מדהים".

באוטיסטה אגוט ונדאל חוגגים(צילום: גטי אימג'ס)

עוד קצת מספרים של השור? בגיל 33 הוא ללא ספק סיפק לנו את אחת השנים היותר מרגשות: בגראנד-סלאמים הוא לא ירד מחצי גמר (זכה בצרפת ובארצות הברית), בפעם החמישית בקריירה סיים את השנה כמדורג הבכיר, הביא לספרד את הזכייה השישית שלה בגביע דייויס והחמישית שלו באופן אישי ובין לבין הספיק אפילו להתחתן. "הוא הגיבור שלנו", סיכם פליסיאנו לופס.