סולן קייס צ'ויס: "אני לא מתגעגע לשום דבר בלהיות אישה"
הלהקה שממלאת בארץ אולמות באופן קבוע, חוזרת לפה בפעם השמינית (!) רק עם הבדל אחד גדול: הסולנית שרה בטנס עברה תהליך לשינוי מין והפכה לגבר בשם סאם. בראיון חושפני הוא מספר על המהפך של חייו: "הילדים הקטנים שלי מיד התחילו לקרוא לי אבא. אני אוהב להיות הגבר בבית"
להקת K’s Choice תגיע אלינו בקרוב להופעה, אחרי לא מעט ביקורים בישראל, רק שהפעם מדובר בביקור קצת שונה: זאת הפעם הראשונה שהלהקה תופיע מחוץ לגבולות בלגיה מולדתה מאז הכריזה סולנית הלהקה, שרה בטנס, שהיא טרנסג'נדרית שעוברת תהליך הפיכה לגבר בשם סאם.
"חשבתי שאחרי כמה חודשים של טיפולים בטסטוסטרון הקול שלי יתעבה וישתנה לגמרי, ואנחנו נהיה בצרות", מספר סאם בראיון מביתו בקליפורניה. "ולכן היומן שלי די פנוי בחודש דצמבר, כי חשבנו שיהיו שינויים גדולים. מסתבר שככל שעושים את השינוי בגיל מבוגר יותר — השינויים בגוף מתרחשים יותר לאט. ייתכן שזה ייקח שנה או יותר לפני שמיתרי הקול ישתנו — ואולי זה לא יקרה בכלל. כי כל גוף מגיב אחרת לטסטוסטרון".
היית רוצה שהקול שלך ישתנה?
"כן ולא. אני רוצה שהקול יהיה גברי יותר, כדי שלא יטעו ויחשבו שאני אישה רק בגלל הקול. אבל עם זאת, הקול שלי כשאני שר הוא חלק כל כך מרכזי בזהות שלי, שאני קצת חושש מה יהיה כשזה ישתנה. מכיוון שזה לא ממש בשליטתי, אני מנסה לא לקבל החלטות. זה בהחלט חרב פיפיות. לפני השינוי חשבתי שאני אעבור את זה בקלות, ויהיה לי קול גברי יפהפה, ואז זה לא קרה. אז יש סיבוך שלא חשבתי עליו. אני בודק אפשרויות לתרפיה בדיבור, כדי להישמע יותר כגבר כשאני מדבר ולא לשנות יותר מדי את הקול שלי כשאני שר".
זה חצי שנה עובר סאם טיפולים הורמונליים וניתוחים אסתטיים, כשהוא מלווה את התהליך בוולוג חושפני ביוטיוב, ומדבר בכנות, אומץ והרבה הומור על כל מה שעובר עליו. "זה חלק מהתהליך התרפויטי שלי, ואני מקווה שזה יעזור גם לאחרים", הוא אומר. "אני יודע כמה עזר לי לצפות בטרנסג'נדרים אחרים מדברים על הנושא, על מה שעובר עליהם, כולל הרגעים המתסכלים והמביכים, וידעתי שאני רוצה לעשות את זה גם לאחרים".
בטנס בן ה-47 נשוי לאישה, ולשניים ארבעה ילדים (בני 24 ו-21 שנולדו לאשתו, ותאומים מאומצים בני שמונה). כולם, לדבריו, קיבלו את ההחלטה בצורה הטובה והטבעית ביותר. "אשתי הייתה חלק מהתהליך מתחילתו, כך שעברנו את זה ביחד. אמרתי לה מיד כשחשבתי על זה. הילדים הקטנים שלנו היו בעניין מהרגע הראשון. הם התחילו מיד לקרוא לי 'אבא'. ככה זה ילדים. אין להם פילטרים חברתיים כך שהם מגיבים מהקרביים, והקרביים שלהם אמרו שזה בסדר. לילדים הגדולים יותר, בניה של אשתי, היה יותר קשה. הם אוהבים אותי, ומבינים ורוצים שאהיה נאמן לעצמי, אבל הם הכירו אותי כשרה, האמא החורגת שלהם, במשך כמעט 20 שנה, כך שבשבילם זה שינוי ממש גדול. זה ייקח זמן, אבל יהיה בסדר. להורים שלי גם היה קצת קשה בהתחלה, אבל עכשיו הם מקבלים את זה מצוין. אין להם בעיה לקרוא לי סאם. אם אתה מתנצל על מה שאתה — אנשים חושבים שמשהו לא בסדר אצלך. אז העניין הוא לא להתנצל בשום צורה".
גם המעריצים היו חיוביים. "בהופעות הראשונות, כשסאם הודיע על כוונתו לחיות את שארית חייו כ'סאם', קריאות העידוד ומחיאות הכפיים היו חזקות כל כך שממש התרגשנו לגלות שכולם ממש בעדו", מספר חבר הלהקה גרט בטנס, אחיו של סם.
"פרט לכמה טרולים ברשתות החברתיות, לא היו שום תגובות שליליות. זה היה נפלא", מדגיש סאם. "אני מרגיש ממש בר מזל, ומאמין שהמעריצים בישראל יגיבו כמו האירופאים".
מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת?
"אמא של נער טרנסג'נדר כתבה בוולוג שלי שהם באים להופעה שלנו והודתה לי על הוולוגים, כי זה ממש עזר לה להבין את מה שעובר על הבן שלה. גם הבן היה אסיר תודה, כי זה עזר להורים שלו להבין, וחיזק את היחסים ביניהם. הם ניגשו אליי אחרי ההופעה, ואני זוכר שחשבתי שאני לא יודע כמה אנשים עוקבים אחרי הוולוג שלי, אבל אם ילד אחד ואמא אחת קיבלו חיזוק בתהליך — זה שווה הכל".
זוכר איך זה התחיל? מתי התחלת להרגיש לא נוח בגוף אישה?
"אני זוכר בבהירות את הרגע שבו שאלתי את עצמי את זה בקול רם. חוסר הנוחות זה משהו שהרגשתי כל חיי, אבל לא ידעתי לשים על זה את האצבע. בוולוג שלי אני מצטט אישה טרנסג'נדרית שאמרה פעם שהתחושה הייתה מאוד חזקה, אבל מאוד מעורפלת. וככה בדיוק הרגשתי. זה היה שם תמיד, והיה מאוד חזק, אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם".
במבט לאחור, יש משהו בשרה שאתה מתגעגע אליו?
"לא. היה לי כיף להיות חלק מהקהילה הלסבית, ועכשיו אשתי ואני נכנסים לחדר, ואנחנו נראים כמו כל זוג הטרו וזה הופך אותנו לפחות מעניינים. אני לא מתגעגע לשום דבר בלהיות אישה. הדברים ששמרתי — הרגישות שלי, האופן שבו אני מתייחס לאנשים ויוצר קשרים — הם מאוד נשיים וזה לא משתנה, ואני לוקח את זה בשמחה גם למגדר השני".
הפכת לגבר בבית?
"אנחנו מתאמצים כל כך לצאת מהקופסאות של הקלישאות, ופתאום אני מוצא את עצמי זקוק להגדרות המסורתיות. אני אוהב להיות הגבר בבית, אני אוהב שקוראים לי 'אבא', זה שמחליף גלגל באוטו. אני יודע שזה מאוד בינארי, ואני לא רוצה להישמע שמרני, אבל יש סוג של כמיהה לתפקידים הטיפוסיים הגבריים. אני מניח שזה די מובן, כי זה משהו שכמהתי לו כל חיי ושהחברה לא הרשתה לי להפגין בתור אישה. אז יש היגיון בכך שאני נוטה עכשיו לכיוון הזה. זה הכל חלק מהתהליך. ואני בטוח שבכל השנים של שארית חיי אני אמשיך להתהוות ולראות שינויים באופן שבו אני מרגיש, איך אני רואה את עצמי, איך אני מסתכל על הזהות שלי בעולם. זה כנראה יימשך עוד שנים רבות".
באופן מעט מפתיע, להקת הרוק-פופ הבלגית, שחתומה על המגה-להיט "Everything For Free", זוכה להצלחה מסחררת בישראל. הביקור הנוכחי שלהם אצלנו יהיה השמיני (!), וכמו בכל הביקורים הקודמים, הכרטיסים להופעה נחטפים בקצב מסחרר. "כבר מהפעם הראשונה שהגענו — היינו מאוד מופתעים לגלות שאנחנו פופולרים כל כך", אומר גרט. "ידענו שפרט לארצות-הברית אנחנו מוכרים ואהובים באירופה בלבד. אבל לטוס רחוק כל כך לישראל, מקום עם תרבות זרה ורחוקה כל כך, ולגלות שיש שם כזה בסיס מעריצים נאמן — זה פשוט עושה לנו כיף לחזור שוב ושוב".
גם בביקור הקרוב (ב-16 בדצמבר בהאנגר 11 בתל־אביב) אנחנו נקבל את K’s Choice כפי שהתרגלנו ואהבנו לשמוע. "אלבום חדש עדיין לא בדרך, כך שאנחנו נשמיע את השירים הישנים יותר, אלה שהקהל שלנו אוהב לשמוע", אומר גרט. על הבמה יתארחו תום פטרובר ואורית שחף מ"היהודים". "זה לא משהו שאנחנו נוהגים לעשות, אבל אנחנו מאוד מתרגשים לקראת זה, כי זה ייתן גוון קצת שונה להופעה, ואנחנו תמיד רוצים לגוון".
כחלק מהגיוון, אחת לכמה שנים חברי הלהקה נפרדים לטובת פרויקטים צדדיים. "זה ניסיון לאתגר את עצמי מבחינה יצירתית", מסביר סאם. "עד כמה שאני אוהב לעבוד עם אחי ולנגן ולהקליט עם K’s Choice — זה נראה לפעמים קל מדי. יודעים כבר למה לצפות. העובדה שאני יכול להתרחק ולעשות דברים אחרים ושונים לגמרי, ואז לחזור לK’s Choice ולעשות משהו שמרגיש קרוב, מוכר וכיפי — מגרה את היצירתיות שלי וגורם לי לכתוב שירים חדשים לשני ההרכבים".
הרבה מהשירים שלכם קיבלו השראה מחוויות אישיות מהחיים. התהליך שאתה עובר עכשיו גם הוא ימצא את עצמו בשיר?
"כן. בטח. זה פשוט חלק כל כך מרכזי בחיי עכשיו. וזה לא רק העניין הטרנסג'נדרי. אני מרגיש שהפכתי יותר סבלני ויותר פתוח לדברים שאני לא מבין. אני יודע שטרנסג'נדריות זאת תופעה שלא מובנת להרבה מאוד אנשים, ולי היא כל כך ברורה והגיונית, שזה הופך אותי ליותר סבלני וסלחני כלפי אלה שמתקשים לקבל את זה. גם לי יש דברים שאני לא מבין, והיום אני מגלה סימפטיה כלפיהם, ומרגיש שזה גרם לי לגדול ולהתפתח בתחומים שאין להם שום קשר לטרנסג'נדריות".
