איך מסבירים את מצב נתניהו לתלמידים? "המורים מפחדים להתמודד"

בתחילת השבוע שעבר, שלושה ימים לאחר פרסום החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, השתנו באחת שיעורי האזרחות בכיתות רבות ברחבי הארץ. 

עוד כתבות למנויים על תיקי נתניהו:

• איך נזכור את בנימין נתניהו?האיש מאחורי הפגנות התמיכה בנתניהו
• מיכאל איתן: "נתניהו אמר לי 'אני ממנה שרים כדי שיגנו עליי'"
• לקריאת כתב האישום המלא נגד נתניהו - 

לחצו כאן

בשיחות עם ynet סיפרו כמה ממורי המקצוע על השאלות שהופנו אליהם בנושאים כמו שלטון החוק ומערכת המשפט, ומנגד על "שתיקה" מצד משרד החינוך, שלעיתים התפרשה כאישור לעיסוק חופשי בנושא ולעיתים כהתחמקות מהתמודדות איתו. 

איך מלמדים על כתבי האישום נגד נתניהו? (צילום: אלי סגל)

"המורים מפחדים", אמר הבוקר לאולפן ynet ד"ר יהודה להב, מורה לאזרחות מבית הספר הריאלי בחיפה. "אני אצייר תמונה שכנראה התרחשה באלפי כיתות אזרחות בשבוע שעבר. ביום ראשון בבוקר נכנסים התלמידים ורוצים לדבר על המצב. אי אפשר להמשיך בתוכנית הלימודים הרגילה כשיש ראש ממשלה עם כתבי אישום, ואין לנו ממשלה מתפקדת כבר מעל שנה. אני מתאר לעצמי שחלק גדול מהמורים לאזרחות אכן דיברו עם התלמידים על המצב והנגישו להם אותו. צריך לבנות בסיס ידע מאוד רחב, אבל מניח שגם הרבה מאוד מורים פחדו להתמודד עם הסוגיה הזאת". 

להב הוסיף: "הקושי המרכזי הוא בעיקר בעובדה שתלמידים או מורים כנראה חוששים להביע איזו אמירה שאולי אמורה להתפרש אצל התלמידים כעמדה מסוימת. המצב כעת הוא שונה, משום שהפעם מדובר על ראש ממשלה מכהן. זה שונה גם כי עבור תלמידי תיכון שלומדים כיום בכיתה י"א או י"ב ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המציאות היחידה שהם מכירים כמנהיג מדינה, משום שהוא נבחר כשהם היו בני שש או שבע. לטוב או לרע, זו הדוגמה היחידה שיש להם להנהגת מדינה". 

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2016 מסדיר את העיסוק בנושאים שנויים במחלוקת בכיתות. על פי החוזר, "ענייני היום והעמדות הערכיות של הכוחות הפועלים בחברה ובמדינה ובשיח בציבורי משמשים מעטפת לפעילות היומיומית המתרחשת בין כותלי מוסדות החינוך, ואין להתעלם מהם". 

בהמשך מצוין כי "המורה הוא האחראי לאופי השיחה ולמטרותיה בכיתה, וכמי שמוביל את השיחה הוא יוכל להביע את דעתו האישית ולהעדיף השקפה אחת על רעותה, אך יהיה מודע למעמדו, ייתן דוגמה אישית בהתנהלותו המכבדת, לא יכפה את עמדותיו על התלמידים, ויאפשר לתלמידיו לחשוב חשיבה ביקורתית (גם כלפיו) ולהשמיע מגוון דעות ועמדות". 

באוגוסט האחרון הוציא הפיקוח על לימודי האזרחות במשרד החינוך עדכון לנושא שלטון החוק למורי המקצוע. על פי העדכון, מטרות הוראת הנושא הן בין היתר שהתלמידים "יבינו מהו שלטון החוק ומהן מטרותיו במדינה דמוקרטית", וכן "יבינו את הסכנות האורבות לחברה מהפרות חוק". 

אחד הנושאים הבולטים בעדכון האחרון הוא האבחנה בין עבריינות פלילית לעבריינות שלטונית. בעדכון ישנה גם הגדרה ברורה לכך שמבצע השחיתות השלטונית הוא "נושא משרה ציבורית שאינו מוכן לקחת אחריות על מעשיו", המניע הוא "אישי" ויחס החברה כלפי עבריינות זו הוא שלילי, שכן הוא טומן בחובו "סכנה לאובדן אמון הציבור ברשויות השלטון שפועלות לא לטובת כלל הציבור". 

מנגד, אין כל התייחסות ספציפית לתרחיש שבו ראש ממשלה עונה לקריטריונים אלו. בנוסף, מוצע למורים ללמד מאמר שבו נכתב כי "יש לשנות את המצב המשפטי, ולחייב למשל השעיה מיידית של ראש רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון".

ממחקר של מכללת לוינסקי שסקר כ-500 תלמידים ובוגרים עולה כי מרבית התלמידים (90%) סבורים כי יש לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת בכיתות הלימוד. הסקר גם בחן את עמדותיהם של המורים והבוגרים באשר לכמה נושאים שנויים במחלוקת בחברה הישראלית ולאופן שבו יש לעסוק בהם בכיתות הלימוד. אחד הנושאים הוא "מעמד מערכת המשפט במדינה". בסקר השיבו רוב התלמידים והבוגרים כי יש לעסוק בנושא זה בכיתות. 

ד"ר יוסי לונדין מישיבת דרכי נעם פתח תקווה ומכללת אורות ישראל, חבר ועדת המקצוע לאזרחות במשרד החינוך, טוען כי אין פסול בעובדה שהמשרד לא הוציא "הוראת שעה" בעניין זה, אך מכיר היטב את ההתמודדות בכיתות בימים האחרונים: "החוכמה החינוכית צריכה להיות בכך שלא תהיה דה-לגיטימציה לאחד הצדדים כי יש דה-לגיטימציה בשיח", הוא אומר. 

"ברמה האישית, הנושא הזה בהחלט צריך לעלות על סדר היום בכיתות בצורה מודרכת על ידי המורים. על המורים להציג את הדברים בצורה ברורה ואובייקטיבית. מצד אחד, עליהם להציג את הטענה החשובה בדבר שלטון החוק והמוסריות של ראש הממשלה, ומצד שני, הטענות הקשות שעולות בציבור כנגד האקטיביזם השיפוטי. ברגע שהטיעונים מוצגים בצורה נכונה וברורה, שהתלמידים יקבלו את ההחלטה שלהם בהתאם לשיח הציבורי. אני לא מכיר מורה לאזרחות שלא מתמודד עם זה, וחלקם גם התייעצו איתי". 

ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה באשר לאופן ההתמודדות עם הנושא בכיתות הלימוד בימים האחרונים.