שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    המערכת שתזהה אם הפרה מאושרת

    מערכת בינה מלאכותית תזהה את האישיות של כל פרה ברפת ותסייע לרפתנים לדעת מה מידת הרווחה שלה - במטרה להפוך אותה ליותר מאושרת, אבל לא רק

    דואגים לפרות וגם לחלב: מערכת בינה מלאכותית תדע לזהות את האישיות של כל פרה ברפת על מנת שהרפתנים יידעו כיצד לטפל בה ולהפוך אותה לפרה יותר מאושרת.

     

    האם את פרה מאושרת? (צילום: יריב כץ)
    האם את פרה מאושרת?(צילום: יריב כץ)

     

    מחקר שעורכים בימים אלה ד"ר אורן פורקוש מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, ד"ר יעל זלצר מהמכון להנדסה חקלאית במכון וולקני בשיתוף חוקרים נוספים, בוחן את הגורמים המשפיעים על רווחת הפרה ומפתח מערכת טכנולוגית שתוכל לזהותם.

     

    ד"ר פורקוש הסביר שמטרת המחקר היא בסופו של דבר לגדל פרות מאושרות יותר שחיות ברווחה גדולה יותר. תוצר לוואי של האושר יכול להיות גם גידול בתנובת החלב. "אנחנו באים מתוך מקום טהור. אנחנו פשוט רוצים להפוך את העולם לטוב יותר. לא רק להגדיל את תפוקת החלב. אני אשמח שנהיה מסוגלים ללכת לקנות לסופר ולקנות קרטון חלב עליו יהיה כתוב 'יוצר על ידי פרות מאושרות'. אני מקווה שזה אפשרי".

     

    הרפת תרושת במצלמות מעקב שיזהו כל פרה, בדומה למערכות זיהוי פנים בהם משתמשים רשויות החוק. המערכת מנטרת מגוון רחב של פעולות, ביניהן: אכילה, רביצה, העלאת גירה וקרבה לפרות אחרות. בצורה כזו המערכת תדע לאפיין את האישיות של כל פרה ופרה ברפת. האם מדובר בפרה חברותית או כזו שמעדיפה להתבודד? או האם יש לה אישיות דומיננטית? "בתור בני אדם, כשאנחנו מסתכלים על התנהגות בעלי חיים יש לנו נטייה לעשות האנשה. מצד אחד זה נהדר כי משם באה אמפתיה. אבל מצד שני אנחנו עלולים לחשוב שהחלטה מסוימת טובה לבעל החיים, אבל לא תמיד זה המצב. המערכת תעקוב אחר הפרה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ותדע לומר מה המדרג החברתי שלי, האם היא סקרנית או לא? בצורה כזו אנחנו יכולים לגרום לחיים של הפרה להיות טובים יותר".

     

    החוקרים ופרה מאושרת (צילום: יריב כץ)
    החוקרים ופרה מאושרת(צילום: יריב כץ)

     

    המערכת של ד"ר פורקוש מתבססת על ממצאי מחקר קודם שלו, שבו פיתח דרך לחקור את תכונות האופי של עכברים באמצעות מעקב אחר התנהגותם. המחקר נערך על ידי חוקרים ממכון מקס פלנק לפסיכיאטריה וממכון וייצמן למדע, ופורסם בחודש שעבר האחרון בכתב העת nature neuroscience. במחקר העריך ד"ר פורקוש כי ניתן להחיל את השיטה גם על בעלי חיים נוספים. כעת הוא פועל ליישם את המחקר ברפתות במטרה ליצור פרות מאושרות.

     

    "הרעיון הוא שמה שעושה לנו טוב ועושה אותנו שמחים ומאושרים כבני אדם וגם בעלי חיים - נורא תלוי באישיות שלנו. ההנחה היא שבבעלי החיים זה אותו דבר. כיום יש נטייה שלא להתחשב בצרכים של הפרט. אם נדע את האישיות של הפרה - נוכל לדעת האם היא מאושרת, ולפעול על מנת שתהיה כזו", הוא אמר.

     

    המערכת הזו ומחקרים חדשים יוצגו היום (שני) בכנס השנתי ה-31 למדעי הבקר והצאן, של המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים