ליגת הבעלים של ישראל / טור
היועץ המקצועי של הפועל חדרה רוצה שנזכור שהוא קיים, אבל בינתיים הקבוצה שלו מתרסקת. אדם שבסך הכל העלה את הפועל חדרה לליגת העל חושב שהוא אלכס פרגוסון. וגם: משחקי השעשוע של מכבי תל אביב
אוהדים, שחקנים, שופטים וכמובן מאמנים. כולנו ניצבים בסרט שבעלי ליגת העל חיים בו. הסרט שבו הם הבמאים, הכוכבים הראשיים, שחקני המשנה ונערי המים. למרות שהסרט נגמר תמיד רע הם שם, צועקים למאמן דרך גדר, מתערבים לו באימון, מסמסים לו מהיציע ומבלבלים את השכל בתקשורת. למה? כי הם יכולים.
מחזור אמצע השבוע היה גן עדן למי שרוצה שהכדורגל כאן יהיה קצת יותר מקצועי. שני המתערבים הגדולים איזי שרצקי ואורן גולן ספגו שני הפסדים, ונראים בדרך הבטוחה למטה. הסיפור של גולן הוא בכלל הזוי, אדם שהגיע משום מקום. מוגדר כ"יועץ מקצועי", טייטל ערטילאי ולא ברור ומשתלט על השיח כי הוא סוג של בעלים בליגת העל.
הוא לוקח קרדיט על כל ההצלחה של הפועל חדרה, ומשחק אותה שליט כל-יכול על חשבונו של המאמן לשעבר."נתתי צ׳אנס לאורי גוטמן הצעיר", אמר הבעלים של ליברפול בראיון, "ואז ראיתי שהרוטציה מאוד מצומצמת", המשיך המנהל המקצועי של ריאל מדריד. הרי ברור שמי שלא קיבל צ'אנס הם איסקו וגארת' בייל, ולא שחקנים שאף אחד לא שמע עליהם מעולם.
אורי גוטמן הוא לא פפ גווארדיולה, אבל התוצאות שהוא הביא סבירות ומעלה. מקבוצה שעושה תיקו מול מכבי תל אביב היא בקושי עברה את החצי מול מכבי חיפה ולא הקשתה על בית"ר. העיקר שהיועץ המקצועי מרוצה עכשיו ומנכס את כל ההצלחה לעצמו. מה רציתם, שיגידו חס וחלילה שההצלחה היא של אורי גוטמן וניסו אביטן לפניו? לחיקוי הצפוני של אלי טביב זה לא מתאים. כמו כל חיקוי, סביר שהוא ייעלם מחיינו כמו שהגיע. או שיסתכל וילמד מה קורה לאיזי שרצקי, אחד המתערבים הידועים, שפשוט לא מצליח להרים את הקבוצה מהתחתית למרות סגל עם זרים סבירים כמו קיליאן שרידן וג'יימס אדניי.
משחקי שעשוע של מכבי תל אביב
היריבות של מכבי תל אביב הן כמו המשפחה המסכנה בסרט משחקי שעשוע, בו שני גברים משתלטים הופכים משפחה לבני ערובה, ולא משנה מה קורה - אי אפשר לברוח. למרות שבסרט נראה שלעיתים זה אפשרי לגבור עליהם, זה אף פעם לא קורה. המחסום הפסיכולוגי גדול מדי.
גם הפועל תל אביב חשבה שהיא יכולה. היא פגעה בקורה, פעמיים! ומה חוץ מזה? כלום. היא הייתה כלי משחק בידי מכבי, ברגע שצהובים רצו - הם הבקיעו. רצו לנוח 70 דקות? אין בעיה. גם מול קריית שמונה זה היה כך, היריבה תמיד ליד. תמיד כמעט. מצב ממשי אמיתי לא ראינו, אומץ אמיתי לתקוף גם לא. קובי רפואה וניר קלינגר יכולים לספר לעצמם סיפורים שזה היה בידיים שלהם, שאם השופט לא שורק לפנדל אז הם מוציאים תיקו, ואם ואם ואם. לוח התוצאות לא משקר והוא מראה 0:20 ו-0 הפסדים.
יכול להיות שמכבי תל אביב לא מרשימה, ושיש לה המון מזל. זה נרטיב נחמד, אבל כשמביטים בטבלה - הוא מתרסק במבחן המציאות. במקום להקטין את מכבי תל אביב בראיונות אחרי המשחק, נסו אולי לתקוף אותה, להפתיע אותה, אולי תזכו לנצח אותה. את הסיפורים על שליטה במשחק תשמרו לעצמכם, כי זה פשוט מביך לשמוע את זה.
קטנה לסיום
מה שהכי מביך זה תירוצים של מאמנים על עומס. הליגה הייתה בפגרה שלושה שבועות, רוב המשחקים משוחקים בהליכה מהירה והם מתלוננים על עומס! ושהסגל שלהם לא מספיק עמוק! מה עשיתם בפגרה? אולי עדיף שלא תענו על זה.
לפנייה לכתב/ת 
