כך מתאימים רגליים תותבות לכלב ולחמור

למיכה חייט (54) ואבי טלמור (63) בעלי מכון "טכנולג" יש חלום - לייצר פרוטזה לחיות ספארי קטועות גפיים.

"תשמעי, פיל זאת עבודת מסגרייה פה, זה דגם כזה", צוחק חייט ומנסה לתאר את הגודל "גם מבחינת משקל של החיה, זה כמה טונות, זה האתגר הכי גדול, אבל השמיים הם הגבול" מחייך שותפו לחלום, טלמור.

"זה הגבס של ניר, העגל, לפני ייצור הפרוטזה. שתביני את הגודל וזה בסך הכל עגל, אם הוא יחיה, שיחיה, הוא אמור להגיע למשקל של טון, זה הפרות האלה של רמת הגולן. אפשר לראות שבכל זאת, המבנה האנטומי לא כל כך שונה מבני אדם".

(צילום: טכנולג)

הם נשמעים משוגעים לדבר, אבל הם בסך הכל אוהבים חיות. "זה המזל נראה לי" אומר חייט. "מי שלא אוהב בעלי חיים ובטח שלא בני אדם, לא יכול להתעסק במקצוע שלנו".  

מכון "טכנולג" קיים כבר 16 שנה ומטרתו העיקרית היא להחזיר לשגרה מלאה אנשים קטועי גפיים. "למעשה העיסוק העיקרי שלנו הוא בשיקום פרוסטטי לבני אדם" מספר חייט. "אנחנו מטפלים מן הסתם בנכי צה"ל בעקבות פעילות מבצעית כזאת או אחרת. יש גם הרבה סוכרתיים" שם הסטטיסטיקה עגומה ומצערת כפי שמתאר אותה טלמור. "גם הרבה תאונות דרכים, פעולות איבה או ילדים שנולדים חסרי אברים".

לכולם, תהליך הטיפול כמעט זהה. "מגיע לקוח עם מפרט מהרופא, אנחנו לוקחים מידות גבס על הרגל שלו ולאחר מכן יוצקים. כשהכל מורכב ועומד על השולחן הלקוח מגיע, נכנס לתוך התותבת, אנחנו עושים לו כיוונים, ואם הכל בסדר עושים לו כיסוי קוסמטי יפה והוא יוצא לחיים שלו". מספרים שניהם יחד.

"מה שקרה בשנים האחרונות זה שפנתה אלינו וטרינרית ושאלה אם אנחנו יכולים לטפל בכלבים קטועי רגליים. חשבנו שזה יכול להיות מעניין ומהר מאוד נכנסנו לנישה" מספר טלמור. "כבר הספקנו לעשות פרוטזות לכלבים, גדיים, כבש או שניים, שלושה חמורים ועגל אחד", סך הכל 13 פרוטזות לבעלי חיים.

"פנו אלינו לאחרונה לטפל בחיות ספארי, נראה מה יהיה, השמיים הם הגבול". גם איתם, תהליך בניית הפרוטזה לרגל קטועה הוא תהליך דומה של לקיחת מידה, יציקה ועיבוד הגבס. "את הידע שלנו על בני אדם, ניסינו להשליך על בעלי חיים, בינתיים זה עובד, חוץ מזה שאת כפות הרגליים של בעל החיים, לעומת בני אדם, אנחנו צריכים לאלתר" וגם זה לא מהווה מכשול בדרך להצלחה.

(צילום: טכנולג | אורי דוידוביץ')

"אנחנו גם לומדים את זה תוך כדי תנועה. אנחנו הראשונים למעשה שהרימו את הכפפה בארץ, לעומת חו"ל ששם זה מאוד מפותח. בארץ אין מכון מלבדנו שמטפל גם בבעלי חיים". הם מספרים בגאווה.

"לעומת בעלי חיים, בני אדם שמגיעים למדדית הפרוטזה בפעם הראשונה יודעים לקראת מה הם באים, הם כבר היו כאן לפני ולקחו מידה" מסביר חייט. "לכלב לצורך העניין אנחנו נצטרך להתעסק בגדם וזה עלול לקחת יותר זמן. ההבדל הוא שכלב לא יודע לדבר ולא יודע להצביע ולומר 'פה כואב לי'. אז אנחנו הרבה פעמים צריכים לנחש".

אז מה עושים? "מלטפים הרבה, מביאים חטיפים, ולאט לאט לומדים את שפת הכלבים כמו דוקטור דוליטל. אם טוב לו הוא מכשכש בזנב, אם משהו מפריע לו הוא עושה תנועה כאילו הוא רוצה להפיל או לזרוק את הפרוטזה מהרגל ואז אנחנו מזהים שמשהו לא בסדר. ככה לומדים".

"בעל החיים הראשון שעשינו לו פרטוזה הוא ליאו" ליאו הוא כלב ענק מסוג נויפאונדלנד. "הוא היה סיפור הצלחה אבל עם זאת הוא היה כלב מאוד פעיל ואנרגטי אז הוא שבר כמה כפות רגליים ואפילו פעם אחת איבד פרוטזה בשדה, הוא פשוט רץ והיא נפלה לא מהרגל, אפילו לא מצאו אותה, היינו צריכים להכין לו חדשה".

פעם ראשונה ששמתם פרוטזה לכלב, זה מרגש?

"מאוד מרגש. עד היום זה מרגש, גם עם בני אדם, אנחנו איתו בתהליך - 'איך יהיה, איך הוא יילך, האם זה יצליח'. זה מה שמניע אותנו, זה סיפוק אדיר", הם מספרים בהתרגשות. "אז אחרי ששמנו לו את הפרוטזה ירדנו איתו לחצר לראות איך הוא מגיב באזור הפתוח ולא בתנאי מעבדה. זאת הייתה הפתעה מדהימה, הוא התחיל לרוץ ולקפוץ. זה השלב שאמרנו אנחנו פה כדי להישאר ולעזור לעוד בעלי חיים".

(צילום: טכנולג | אורי דוידוביץ')

רגל תותבת לעגל

בארסנל שלהם יש גם חיות משק מאוד מיוחדות. "יש את חוות החופש שמחנכת לא לאכול בשר והם פנו אלינו בנוגע לניר העגל. היינו צריכים לנסוע לשם לראות אותו, בכל זאת, זה לא כלב". הם משחזרים. "אחרי שהתקנו לו את הפרוטזה, בעלת החווה שלחה לנו סרטון, אני לא אשכח את זה, זה היה שישי בערב, בוידאו רואים את ניר פשוט רץ כמו מטורף עם החבר'ה שלו, היינו בשוק. לפני הפרוטזה הוא היה נייח לגמרי, לא זז, זה היה הבדל עצום. אפילו היו שם כבר סימנים של חיזור אחרי מישהי שם, זה ממש משמח את הלב לראות אותו ככה".

אלה הפירות שטלמור וחייט הצליחו לקצור אחרי עבודה קשה. "זאת היתה חצי מלחמה להתקין לו את הפרוטזה, הוא פחד, לא שיתף פעולה והיו לו כל הזמן רפלקסים של בעיטה. אבל ברגע שהלבשנו אותו זה היה מדהים, הם תבונתיים אחרי הכל, הם לומדים עם הזמן שאנחנו פה לעזור להם, ואז הם יכולים להתמסר".

עם כלבים זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה יותר. "תמיר הכלב, הגיע אלינו מרקע של התעללות, מצאו אותו נטוש באיזה ואדי בשטחים" מספר חייט. "הוא שיתף פעולה באופן מדהים בזמן ששמנו לו את הפרוטזה, הוא ממש הושיט לנו את היד. הוא דוגמן הבית שלנו".

"הדבר המדהים קרה כשהוא בא לצאת מהמכון, הייתה לי תחושה שהוא חוזר להגיד לי תודה. הוא הסתובב מהדלת, ניגש אליי ללקק אותי. הייתי בשוק" מספר טלמור בהתרגשות "אנחנו תמיד אומרים, מה היה קורה אם הם רק היו יכולים לדבר".

ההתרגשות שבאה אחרי סיפור הצלחה שכזה לא חלה רק על מיכה חייט ואבי טלמור. "זה כמו ילד קטן שפתאום מתחיל ללכת או לרוץ וההורים אומרים 'וואי איזה יופי'. אז זה אותו דבר גם פה, אותו דבר. הבעלים תמיד באטרף, באושר עילאי, זה עוד ילד במשפחה. בחוות החופש לדוגמא כשראו את ניר רץ, פייר זה היה מרגש, הם היו שם על סף דמעות".

מספרים השניים. אתם רואים את המטופלים שלכם פעם נוספת לאחר ההתקנה? "כן. הרבה פעמים מדובר בחיה צעירה שהיא עדיין בתהליך של התפתחות, ומן הסתם ככל שהיא גודלת הגדם גודל איתה וצריך לחזור לעשות התאמות. גם תחשבי שכלב למשל רץ על הכביש, על המדרכה, הסוליה שלו נשחקת, דברים נשברים, משתפשפים. אז הם כל הזמן באים כדי שנתקן להם. יש גם דברים שאפשר להנחות את הבעלים טלפונית לעשות בבית במקום להגיע".

(צילום: טכנולג)

יש גם מקרים של כישלון?

"כשאת לא מצליחה, לא משנה באיזה תחום, זה קצת עושה משהו בבטן, היו כישלונות שלקחנו איתנו הביתה והתעסקנו בהם, אבל גם מהם למדנו והמשכנו הלאה" מספר חייט.

"הייתה כלבה אחת בשם נים שעברה התעללות קשה על ידי הבעלים שלה. נאלצו לכרות לה את שתי הרגליים. היא הייתה כלבה במצב קשה, לא שיתפה פעולה, לא אכלה, פחדה נורא. ניסינו לשים לה פרוטזה אחרי פרוטזה ולא הצלחנו, הגדמים שלה היו נוראיים, ממש ראו את העצמות מדממות אז ויתרנו על זה. היום היא בשיקום בחו"ל".

כל חיה יכולה לקבל פרוטזה?

"בעיקרון כן, תלוי מה גובה הקטיעה אבל לאור הניסיון שצברנו נראה שכן. כבר ראינו בעולם שעשו סנפיר לדולפין, השלמה לצב ים, עשו רגל לטווס. יש דברים מדהימים, יש עוד הרבה לעשות ולנסות" הם מספרים. "רק צריך שהנושא הזה יקודם גם בישראל והמודעות תעלה, שבעלים של בעלי חיים יראו שיש פתרון, זה יכול להיות פנטסטי".