מצא חן בעיניי 26 באדום / צהוב סוגר חשבון

זו בהחלט לא הייתה הפועל שהבטיחו לנו וצריך לתת כמה מילים טובות לניר קלינגר, שבניגוד לקודמו קובי רפואה הגיע באמת לשחק ולא להמאיס על הצדדים את השהייה. סביר מאוד להניח שבמקרה של בונקר רפואי קלאסי, מכבי לא הייתה מנצחת 0:3. אלא שקלינגר בחר לכבד את הקהל שהגיע, גם את האתוס של המועדון שבו הוא מועסק כרגע - כלומר לא להתבטל בפני האלופה והמוליכה - וזה לא מעט.

מספר 26 באדום. עמנואל בואטנג(צילום: אורן אהרוני)

Having said that, כמו שאוהב לומר כריסטוף ואלץ בג'נגו חסר מעצורים, נשאלת השאלה אם הפועל מסוגלת לרמה כזו של אדרנלין גם במשחקים המייאשים והמתישים מול הרעננות והנס ציונות של העולם, ולא רק כשהאדרנלין בשיא במשחקים מול אויבי נפש כמו מכבי ובית"ר. שם יתרכז כרגע המבחן הגדול של קלינגר. אם יעבור בהצלחה, אין שום סיבה שלא נקבל עוד שלושה דרבים העונה. בלי רסיס של ציניות, מבין כל הקבוצות שניסו לשחק כדורגל נגד מכבי עד כה, הפועל הייתה הטובה ביותר. ריספקט על זה.

מקצועית, נדמה לי שההתמודדות עם החיסרון המפתיע של ז'איר אמאדור, הבלם המוביל של מכבי לאורך העונה, פיזרה קצת חוסר ביטחון בהיבט המנטלי ואיכשהו ז'ראלדש וסאבוריט לא שייטו להתקפה כרגיל. משחק ההגנה סבל גם מהיעדר התמיכה של עומר אצילי, שבאגף שלו התחילו לא מעט התקפות של הפועל, ובאופן כללי הקישור של מכבי היה רחוק מאוד מהרמה שלו וגם פחות אגרסיבי, במיוחד בהתחשב במשחק דרבי.

ועדיין, ההצהרות של קלינגר על "מיניבוס ברחבה" מביכות אותו ואת מועדונו (המפואר) ממש כמו הדקות האחרונות של הפועל. נכון, האדומים החזיקו יותר בכדור, שלטו במגרש בערך מדקה 45 עד 70, אבל לא באמת היו מסוכנים, למעט הבעיטה של אלטמן, שהתברר כקטן מאוד אחרי המשחק ("מכבי אנמית"? הסתכלת פעם על הקבוצה שלך?). מכבי הייתה מאוד מסוכנת בכל יציאה קדימה ולמרות הפיהוקים במהלך המשחק, סיימה בשלישייה שתיכנס בהתאמה להיסטוריה המפוארת של משחקי הדרבי.

ניר קלינגר. איזה מיניבוס?(צילום: עוז מועלם)

ולדימיר איביץ' התגלה, שוב, כטקטיקן גאון וכאחד שיש לו את "אלמנט פיני גרשון", כלומר היכולת הנדירה להרגיש את שחקניו ערב המשחק. השער הראשון היה שילוב בין שוינפלד, אצילי וריקן, שלושה שחקנים שבקושי שותפו העונה ועלו בהרכב. השני היה בזכות פנדל של איתי שכטר, המחליף. השלישי הגיע אחרי סלילה עקשנית של שכטר (פשוט נהדר העונה) ונגיעה שלווה של אילון אלמוג, מחליף נוסף. איביץ' הוכיח שוב שבליגה שלנו הוא רמה מעל כולם (אני חושב שעם הכנה ממש טובה הוא יוכל להצליח גם באירופה, אבל זה כבר דיון נפרד).

בהיבט של הפועל, הייתי גם מציין לטובה את אותם עובדים מסורים במועדון שהעלימו את לוח התוצאות המואר אחרי המשחק במהירות ראויה להערצה, ובדקו את מערכת הסאונד בשירי אליפות אדומים מהעבר הרחוק, בווליום גבוה במיוחד. תמיד כיף לשמוע שוב את אריק איינשטיין הגדול, בטח בנסיבות כאלה.

ולדימיר איביץ'. גרשון של הכדורגל(צילום: עוז מועלם)

ותודה לקהל על האבוקות

בואו לא ניתמם. ההצגה הפירוטכנית של שערים 11 ו-5 הייתה מרהיבה והוסיפה לקאמבק של הדרבי לבלומפילד. על הדרך, היא גם חשפה, לכאורה, מחדלי באבטחת האצטדיון ואולי בענייני בטיחות, כך שתודה לקהל על זה. פרט לכך, רימוני עשן ואבוקות נהוגים גם בליגות מכובדות באירופה ביריבויות קשות מעין אלה, כך שלתאר את הקהל כאסופה של ברברים מהלבנט יהיה לא נכון.

Having said that, משליך האבוקה שפגע בצלם של הפועל, שמואל דודפור, הוא בוודאי עבריין ולמזלו הפציעה נגמרה באורח קל, אחרת היינו עלולים לחזות בשחזור של מקרה אדהם שביטה, שנפגע קשה מחזיז שזרקו ב-2004 אוהדים המזוהים עם הפועל, וטענו שניסו לפגוע באוהדי מכבי, אבל טעו. לזקק תובנות ממקרה מכוער ולא ממש מייצג על כלל האוהדים בצהוב, יהיה טעות.

אבוקות בדרבי(צילום: אורן אהרוני)

להבדיל, "שתהיה שואה למכבי" זו קריאה שחוזרת ומהדהדת בכל דרבי, בכדורגל או בכדורסל. רק באחרונה, לפי פרסומים זרים, הושעה מרקו ואן באסטן מתפקידו כפרשן בפוקס ההולנדית אחרי שאמר בלעג "זיג הייל" במהלך השידור ומשכורתו תועבר למכון לתיעוד פשעי מלחמה בהולנד. חבל שדווקא בישראל, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל מתייחס בזלזול לקריאות השואה של האוהדים ומסתפק בעונשים קלילים. הצעה לסדר: לפני כל דרבי יוזמנו ניצולי שואה למגרש כדי להשתתף בטקס לכבודם. משוכנע שהקריאות האלה יתאיידו.

ואם כבר גועל, אוהדי הפועל שלחו אלי סרטון ובו נראה אוהד צהוב מקניט את שחקני הפועל אחרי המשחק, בדרכם לוולפסון. האמת? התביישתי. קרבות הדרבי צריכים להתנהל בתוך המגרש, וכל גלישה כזו - בזויה. אותו אוהד מכבי צריך להתנצל אישית בפני השחקנים שלהם לעג. לא מתאים בכלל.

הצגות של יאניס

מכבי ת"א סל ממשיכה לרסק יריבות בבית וחוזרת לעבר המפואר שעל בסיסו חרט ארל וויליאמס את המשפט המפורסם: נו באדי פאק ווית' מכבי אין דה יד. גם אתמול, בלי שני רכזים ובלי עומרי כספי, פירקה מכבי קבוצת יורוליג מהסוג שהיה ממרר לה את החיים בעונות האחרונות, ובקלות די מדהימה. יובל זוסמן, שהיה ה-MVP נגד באיירן מינכן, מתגלה כיסוד מאוד משמעותי - וגם אנטי כוכב, מופנם, ביישן וחסר אגו – בתמהיל הצהוב. אבל כמו במקרה של איביץ', גם מכבי ת"א הזו היא לפני הכל יצירה של מאמן, יאניס ספרופולוס, מקצוען, מוקפד, רציני מאוד, שהחזיר את הכימיה לחדר ההלבשה ואת המחויבות והעוצמה. אם אפשר להמשיך בעצות, נודה על חוזה לטווח ארוך ליאניס.

הערת אזהרה: בלי נייט וולטרס לחודשיים ובלי ג'ון דיברתולומאו לכל העונה, בגלל הפציעות, המשך דרכה של מכבי עכשיו מעונן. רשות הדיבור להנהלה, שחייבת למצוא פתרון. קלן מחכה לנו, ואסור להרוס את המומנטום.