"בקהילות שלנו מתאבדות פחות": חסידות בעלז מדברות

על החירות: כיצד מתנהל ומתקיים תא משפחתי חסידי בישראל של המאה ה-21, מה הם הקשיים והאתגרים, החלומות והשאיפות? כיצד מגדלים ילדים בחברה סגורה אל מול כל הפיתויים של העולם הגדול מסביב? 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>     

האם האידיאל של המשפחה החסידית שבניה יצמחו ויגדלו להיות תלמידי חכמים יכול להיוותר האידיאל היחיד? האם לימוד התורה צריך לגבור על כל צורך אחר? וכיצד משלימים פערים כאשר כן צריך לצאת לבסוף לשוק העבודה לאחר סיום הלימודים בישיבה הגבוהה?

מה קורה כשהשאיפה לתלמיד חכם לא מתממשת?

בקרב הנשים החסידיות חלה בעשורים האחרונים מהפכה של ממש. יותר ויותר בנות שסיימו את הסמינר ממשיכות הלאה בלימודים, ורוכשות לעצמן מקצועות חופשיים. במקרים רבים מוטל עול הפרנסה העיקרי על האישה כדי שהבעל יוכל להמשיך וללמוד תורה. גיטי ויספלד, חסידת בעלז אומרת כי "קריירה זאת לא מילה מגונה. חשוב להבין שלמרות שיש הרבה נשים בתפקידים ומשרות שונות היום, הקרייריה הראשונה שלנו היא קודם כל הבית".

עוד תרבות בערוץ היהדות :

• מדע וקבלה:  המפץ הגדול או בריאת העולם? למה לא גם וגם?  /+y
• מחווה: מוישי הולצברג שר להוריו שנרצחו בפיגוע
• תערוכה: הפולנייה שמתעדת תמונות מחיי חסידים
• דוקו: הצינור: "הרבי אומר לנו לאן ללכת, איך ללכת, ומה לעשות"
• קמפיין: הנשים הדתיות לא נשארות אדישות
  

למביט מהצד, נראה העולם החסידי בעל תפיסות מדכאות כלפי נשים. ויספלד מספרת כי חסידי בעלז נוהגים להתפלל בתפילות ארוכות יותר ב"ימים הנוראים". התפילות שמתחילות בשבע בבוקר יכולות להתארך עד שעות אחר הצהריים. "לאישה שאיננה חסידית ונכנסת לחסידות, יהיה קשה להתמודד עם זה: את נמצאת יום שלם עם הילדים, אינך יודעת מתי 'חוזרים' (מהתפילה) את מחממת אוכל ואפילו לא זוכרת איזה טעם יש לאוכל", היא מוסיפה. 

חוסר שיוויון מוחלט או סינרגיה מופלאה?

ישנן הגבלות, קשיים ושאלות נוכח החיים כאישה במסגרת חסידית - אך יש גם יתרונות רבים. דרך השיח עם בני ובנות החסידות ניתן ללמוד על הייחודיות של הדור הצעיר המעדיף בדעה ברורה להישאר בתוך החברה החסידית ולא להתנצל על כך ולא לרגע.

גם החילונים מחפיצים

בעולם החסידי זוגות צעירים נישאים על פי רוב סביב גיל 19. ההורים מחפשים לילדיהם שידוך הולם, כאשר זה נמצא, מפגישים את הזוג המיועד ל-3 פגישות בלבד שלאחריהן, אם יש שביעות רצון מצד כל הצדדים מתקיים טקס אירוסין. הפעם הבאה בו יפגש הזוג שהתארס יהיה אחרי שנה תחת החופה. איך נבנית מערכת היחסים בין שני צעירים שלא קיימו מעודם ולו קשר מינימלי עם בני המין השני ופתאום נדרשים לחיות ביחד כבעל ואישה? דרך כניסה להכנות וההדרכה שעוברים כלות וחתנים בטרום הנישואין, ננסה להבין את מקומה של אהבה בתוך קשר כזה, אם אהבה היא בכלל מונח שמתאים לדבר.

מלכי רוטנר

מלכי רוטנר, חסידת בעלז צעירה מספרת על נישואיה "הייתי בחורה בת שבע עשרה. ההורים שלי עשו עבורי את הבחירה הרציונלית: ביררו על הבחור, הכירו את המשפחה, וקיבלו את ברכת האדמו"ר לשידוך. אני נערה שמתפללת כל החיים לבעל צדיק ותלמיד חכם, ואז נפגשתי עמו לראות שאנחנו מדברים בגובה עיניים. זה היה מתכון מנצח".

רוטנר לא מוכנה לשמוע על נשות חסידים מדוכאות וממש לא רואה בעצמה כזו. לגרסתה, האופן בו נבחנות הנשים החרדיות היא דרך אך ורק נקודת המבט הליברלית החילונית, שהינה מקח טעות. לדידה, לא כל התשובות הנכונות נמצאות בצד אחד. לשאלה איך היא מתמודדת עם חוסר השיוויון בחברה החרדית היא משיבה "אין שיוויון לנשים בכל המגזרים. אני רואה דברים בחברה החילונית שהם לא פחות מחפיצים מזה שמודדים לי את אורך החצאית וזה מדכא אותי באותה מידה" .

חופשי או כבול?

לא חופשי וטוב לו

רוטנר מוסיפה "בהגדרה היבשה, ברור שיש לי פחות חירות. אבל מהרבה בחינות אחרות, החיים בקהילה נותנים לך הרבה דברים שחירות לא יכולה לתת לך".