הצינור: "הרבי אומר לנו לאן ללכת, איך ללכת, ומה לעשות"
אחד מחידושי החסידות הוא במוסד האדמו"ר: עמוד התווך של הקהילה ומרכז עולמו של החסיד. החסידים מאמינים שהרבי הוא "הצינור" לקב"ה, שמוריד את השפע מהשמים, ולכן יש להישמע לו באופן אבסולטי. לכן אין החלטה שחסיד מהשורה מקבל ללא ברכתו של האדמו"ר
"הרבי מבעלז הוא הג'י-פי -ס שלי וה' הוא הנהג, הרבי מבעלז הוא כמו הג'י-פי-אס הוא אומר לנו לאן ללכת, איך ללכת, מה לעשות עם ה' בעזרת ה'" (חסידת בעלז): האדמו"ר (ראשי התיבות של אדוננו, מורינו ורבנו) נתפס על ידי נאמניו כ"צדיק יסוד עולם", והוא החוליה המקשרת בין הקב"ה לבין החסידים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
העמדת הרב במקום כל כך מרכזי, זה אחד מחידושי החסידות. עד לבואה תפס הרב מעמד של מומחה להלכה ואיש רוח ומצפון, שמתייעצים איתו כאשר יש ספקות מוסריים. בחסידות הוא הפך להיות לעמוד התווך של הקהילה ומרכז עולמו של החסיד.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- מחווה: מוישי הולצברג שר להוריו שנרצחו בפיגוע
- תערוכה: הפולנייה שמתעדת תמונות מחיי חסידים
- דוקו: מגלים את החסידות מחדש
- קמפיין: הנשים הדתיות לא נשארות אדישות
- סינגל: האלבום האחרון בהחלט: "צמאה יצרה מהפכה תרבותית
"
בתחילת דרכה של החסידות היה תפקידו העיקרי של ה"צדיק" או "המגיד" להפיץ את בשורת החסידות וללמד את עקרונותיה ורעיונותיה, אך כבר בתקופת הנהגתו של החוזה מלובלין, החלו ההמונים לנסוע ל"צדיק" כדי להיוושע ברפואות וישועות, והוא החל לרכוש לו מעמד נשגב.
עם צמיחת התנועה והתמסדותה נוצרו חצרות שונות ברחבי מזרח אירופה. כל אדם שראה עצמו חסיד, הסתופף תחת הנהגתו של אדמו"ר מסויים. החצר החסידית החלה להוות את המענה לכל צרכיו של החבר בה, ולבדל את עצמה מהחסידויות האחרות בסגנון תפילה וניגונים, בלבוש, חינוך ומנהגים. הנהגת החצר החסידית החלה לעבור על פי רוב בירושה, מאב לבנו, וכך נוצרו שושלות של אדמו"רים, הוותיקות שביניהן כבר מתקיימות יותר ממאתיים שנה.
צדיק לכל חסיד
כיום מקובלת בחסידויות השונות האמונה כי באמצעות הצדיק או האדמו"ר מועבר כל השפע והחיות מן השמים אל נשמות החסידים. כל חסיד מתקשר אל רבו בקשר נפשי עמוק, במה שקרוי "הדבקות בצדיק", וכך זוכה גם החסיד הפשוט לדבקות. היחס בין מרכזיותו של האדמו"ר לבין התמקדות בעבודת ה' האישית של החסידים, משתנה מחסידות לחסידות.
אבל מה זה אומר בפועל? כיצד זה נעשה? על אלו עדנים נבנית הדבקות הזאת וההתקשרות הטוטאלית בין חסיד לרבו? כיצד מצליחים האדמו"רים של חסידויות גדולות המונות אלפי חסידים, לטעת את תחושת הקשר האישי הזה בכל אחד מבני קהילתם? במציאות של ימינו בחסידויות כמו בעלז, גור, ויז'ניץ ואחרות, האפשרות של חסיד מהשורה לפגוש את הרעבע שלו הופכת לנדירה יותר ויותר מפאת גודלן. אז איך הקשר הזה נשמר?
צינור ישיר לאלוהים
החסידים מאמינים שהאדמו"ר הוא צדיק המשמש כ "צינור" או החיבור שלהם אל הקב"ה. כמי שעסוק כל היום בעבודת השם ומנותק במרבית הזמן הוויית העולם, הוא מוריד את השפע האלוקי מהשמים אל הארץ ולכן יש להשמע לו באופן אבסולטי, כי בדבריו ובמעשיו הוא מבטא את רצון ה'. כך יוצא שאין החלטה שחסיד מהשורה מקבל ללא ברכתו של האדמו"ר: משידוך, דרך קניית דירה, דרך שם היילוד, עסקה כלכלית או תכנון הקריירה.
האדמו"ר משמש כ"אבא" גדול ותומך, שבכוחו - כך על פי אמונת חסידיו - לחולל ניסים ולהושיע מקשיים חומריים ופיזיים. אבל האם זה ייתכן? כיצד יכול האדמו"ר לייעץ בתחום העסקי או הרפואי? מה הידע שלו? האם הוא יכול לגם לתת עצה לא טובה? לטעות? הפרק השני של "מלכויות של מטה" ("כאן" 11) בוחן את הכלים המרכזיים שדרכם מתקשר הצדיק עם חסידיו דרך סיפורים של זוג חסידי בעלז, בני משפחת קופרשטיין, שעלו לישראל בהוראת רבם.
ארי קופרשטיין, חסיד בעלז, ממהר להיכנס לבית התפילה של קריית בעלז בירושלים. בנו הקטן, בנצי, עתיד לעבור את טקס ה"חאלקה", שבמהלכו יגזזו את שיערותיו וישאירו את הפיאות שלראשו. בני הזוג שהיו חשוכי ילדים האמינו בכוח התפילה ובכוחו של האדמו"ר. אחרי אינספור טיפולים והפריות, הם החליטו לשוב אליו ולבקש עצה.
"האדמו"ר הורה לנו לעבור לכאן, ובזכות קדושת ארץ ישראל ניוושע בבנים", הוא מספר. בהוראת הצדיק החליטו בני הזוג לשים הכול בצד – ולעלות. רבקה מודה שזה לא היה פשוט כלל: "היה לי בית יפהפה שעברנו אליו רק חודשיים לפני כן, ויתרתי על הכול. אמרתי שלא אכפת לי. אני עולה לישראל. זה לקח 18 שנה, אבל ידענו שזה יקרה מתישהו. לא היה לי ספק שאקבל עזרה ושיום אחד יהיו לנו ילדים".
הברכה תתממש
קבלת קוויטל (פתק, בקשה לברכה); טקס הטיש בו האדמו"ר אוכל כחלק מעבודת ה' שלו, ומחלק שיריים לחסידים הצופים בו; הלחנת הניגונים של האדמו"ר ועוד - האדמו"ר מבעלז ביקר במונטריאול שבקנדה אחרי שלא ביקר את חסידיו בעיר למעלה מעשרים שנה, ועולה השאלה בדבר יכולתם של אדמו"רים לחולל ניסים, ומשמעות הדבר. חסידים מספרים למצלמה כיצד פנו לאדמו"ר עם מצוקותיהם כדי שיברך אותם ויחולל נס. לפעמים הם נושעו ולפעמים ברכתו של האדמו"ר לא עולה יפה, אז כיצד חיים עם הפער הזה וממשיכים להתבטל בפני האדמו"ר?
הרשל הס, חסיד בעלז, משיב לקושייה בחיוך. "מה זה נס? הקדוש ברוך-הוא עושה שהצדיקים יכולים לעשות כאלו ניסים, אך השכל האנושי ינסה להכחיש את הנס ולמצוא לו צידוקים שמתקבלים על הדעת. זה בעצם כל הסיפור. עמדת פעם בד' אמות של הרעבע? הרגשת מה מרגישים שם? אני אף לא הייתי בגן עדן אבל אני מקווה שזאת אותה הרגשה כמו לעמוד ליד הרעבע".
לפנייה לכתב/ת 
