לא טסים ולא אוכלים בשר: השינוי של מדעני האקלים
מדעני אקלים, שמודעים למשבר ההתחממות הגלובלית, פועלים לצמצום הפליטות שלהם. חלקם הפסיק לטוס, אחרים צמצמו מאוד את צריכת הבשר, התקינו פאנלים סולארים וזנחו את הרכב עם מנוע הבנזין: "אנשים רוצים להיות חלק מהפתרון"
במשך שנים פרופ' קים קוב הייתה "אינדיאנה ג'ונס" של חקר האקלים. הפרופסור מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה טסה למערות באי בורנאו המחולק בין מלזיה לאינדונזיה כדי לחקור מה היה האקלים באותו אזור בעבר. היא גם טסה לאיים מבודדים בדרום האוקיינוס האטלנטי על מנת לחקור את השפעת ההתחממות הגלובלית על אלמוגים.
בנוסף היא טסה לפריז, רומא, ונקובר ולמקומות נוספים בעולם. בסך הכל במשך שלוש שנים היא טסה 29 פעמים כדי לחקור ולהרצות על ההתחממות הגלובלית. בשלב מסוים חשבה פרופ' קוב על כך שהפעילות שלה תורמת למשבר האקלים. היא גילתה שבמהלך הטיסות שלה היא גרמה לפליטה של כ-33 אלף ק"ג של גזי חממה.
מאז היא החליטה לטוס הרבה פחות והיא לא לבד. לא מעט מדעני אקלים ופעילים למען כדור הארץ החליטו להגביל את הטיסות שלהם, להפחית את כמות הבשר שהם אוכלים או להפסיק לאכול בשר בכלל וגם להפחית בפעולות הגורמות לפליטת גזי חממה.
פרופ' קים קוב(צילום: AP)
פרופ' קוב הצהירה שהיא תטוס רק פעם אחת בשנה הבאה, על מנת להשתתף בכנס גדול של מדענים שאמור להתקיים בצ'ילה. "אנשים רוצים להיות חלק מהפתרון", היא אמרה. "במיוחד כשהם הקדישו את כל החיים שלהם לנושא והם מודעים לבעיה".
אבל לא כל המדענים קרקעו את עצמם והפסיקו לאכול בשר. פרופ' קתרין הייהו, מדענית החוקרת את האטמוספירה, הטסה פעם בחודש, זוכה לביקורת רבה בטוויטר מכיוון שהיא לא זנחה את הטיסות. פרופ' הייהו ומדענים נוספים הממשיכים לטוס טוענים כי תחום התעופה גורם רק ל-3% מפליטות גזי החממה בכל העולם.
ג'ונתן פולי, מנכ"ל ארגון המחפש פתרונות למשבר האקלים, אמר כי הוא חייב לטוס, כיוון שעליו להיפגש עם תורמים על מנת שהארגון ימשיך לפעול. הוא התייחס לשיימינג נגד אלו שממשיכים לטוס ואמר: "תנועת האקלים אוכלת את עצמה".
במהלך השבועות הקרובים, מדעני אקלים ופעילי איכות סביבה, יטוסו ברחבי העולם. חלקם כבר הגיעו למדריד, שם מתקיימת בימים אלה ועידת האקלים של האו"ם. אחרים, כולל פרופ' קוב, יטוסו לסן פרנסיסקו לכנס גדול בנושא מדעי כדור הארץ וזו תהיה הפעם האחרונה השנה שהיא תטוס.
"אני מרגישה אמיתית עם זה", אמרה שאהזין אטארי מאוניברסיטת אינדיאנה, שחוקרת את ההתנהגות האנושית ואת שינויי האקלים. היא כינתה את פרופ' קוב חוקרת אקלים חשובה והוסיפה: "אני לא רוצה לקצוץ את הכנפיים שלה". אטארי הוסיפה כי קוב וגם הייהו נשפטים משום מה בכמות גזי החממה שהם פולטים.
המחקר שעורכת אטארי מראה כי אנשים פחות תומכים במדענים הגורמים לבזבוז גדול של אנרגיה ומקשיבים למומחים שחוסכים באנרגיה. "זה כמו שרופא עם עודף משקל ייתן לכם עצות בנוגע לדיאטה", היא אמרה. אטארי מצאה גם שמדענים שטסים לכנסים מדעיים פחות מטרידים את האנשים.
מחאה בוועידת מדריד נגד התנהגות מנהיגי המדינות(צילום: AFP)
פרופ' מייקל מאן מאוניברסיטת פנסילבניה אמר כי הוא טס פחות מבעבר. לדבריו, התמתנות היא המפתח. "אני לא אומר לאנשים שהם לא צריכים להביא ילדים לעולם. אני כן אומר לאנשים שההתנהגות שלהם היא חלק מהפתרון". פרופ' מאן אמר כי הוא צורך חשמל המיוצר ממקורות מתחדשים, נוהג במכונית היברידית, לא אוכל בשר וגם יש לו רק ילד אחד.
כשפרופ' הייהו טסה, היא דואגת לרכז כמה שיותר הרצאות ופגישות במהלך אותו ביקור. למשל, בביקור באלסקה היא ערכה 30 מפגשים בחמישה ימים. לדבריה, יותר אנשים מגיעים להרצאות המתקיימות פנים אל פנים מאשר ב"שלט רחוק". פרופ' הייהו אמרה כי היא מעדיפה ללמוד משיחות עם אנשים המגיעים להרצאות שלה.
ד"ר מרשל שפרד מאוניברסיטת ג'ורג'יה אמור לקבל את פרס בנושא תקשורת ואקלים בוועידה שתיפתח ביום רביעי בסן פרנסיסקו. אבל הוא לא מתכוון להגיע באופן אישי לקבל את הפרס ובכך הוא לא יפלוט כמות גדולה של גזי חממה. הוא אמר כי אין בכוונתו לשפוט את מי שמעדיף לטוס, אבל הוסיף כי החלטתו שלא לטוס לחוף המערבי של ארצות הברית תביא אנשים "לחשוב על האפשרויות העומדות בפניהם ועל הניואנסים הכרוכים בהחלטות מסוג זה".
סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, אמר כי הוא התקין 1,000 פאנלים סולאריים בחווה שלו, הוא לא אוכל בשר ונוסע במכונית חשמלית. "חשוב מאוד לשנות את ההרגלים", הוא אמר. "אבל חשוב הרבה יותר לשנות את המדיניות והחוקים במדינה".
גרטה טונברג במדריד(צילום: AFP)
מובילת מחאת התלמידים למען האקלים, גרטה טונברג, משכה תשומת לב לאחר שבחרה לחצות את האוקיינוס האטלנטי מבריטניה לארצות הברית ובחזרה מארצות הברית לפורטוגל - ביאכטות שאינן פולטות גזי חממה. "אני לא אומרת לאף אחד מה לעשות או מה לא לעשות", אמרה הנערה השבדית לסוכנות הידיעות AP לפני שיצאה לדרך חזרה ליבשת אירופה. "אני רוצה להתמקד בעובדה שאי אפשר לחיות חיים ברי קיימא. זה כמעט בלתי אפשרי".
פרופ' קוב מנסה לחיות חיים כאלה. בשנת 2017 היא נטשה את הרכב הפרטי ואת הדרך לעבודה היא עושה באופניים. היא התקינה על ביתה פאנלים סולאריים לייצור חשמל, היא תולה את הבגדים על חבל לאחר הכביסה ולא משתמשת במייבש כביסה ובנוסף היא ויתרה לחלוטין על אכילת בשר. כל הצעדים האלה גורמים לה להרגיש טוב יותר, פיזית ומנטלית. הדבר נותן לה תקווה שיותר אנשים יעשו יותר על מנת שלא לגרום לשינויי אקלים מהירים יותר. אבל כשהיא עשתה חישוב, קוב גילתה כי "כל הדברים שכל פליטות גזי החממה שהיא מנעה, הם קטנים מאוד לעומת הטיסות".
פרופ' קים קוב. פאנלים סולארים על הבית(צילום: AP)
לכן, פרופ' קוב צמצמה באופן דרמטי את הטיסות שלה ואת הפגישות היא עושה בווידאו צ'אט. השנה היא ויתרה על 11 טיסות, כולל לפריז, בייג'ינג וסידני. "זה לא היה צעד בודד. אני לקחתי את עצמי הלאה וראיתי שזה אפשרי. הדבר נתן לי מוטיבציה להמשיך הלאה בפעולות".
אבל כמובן שלהימנעות מטיסות יש מחיר. פרופ' קוב מוזמנת להרצות בכנסים רבים. למשל היא הוזמנה לכנס בנושא אוקיינוסים בסן דייגו. כשביקשה מהמארגנים להעביר הרצאה מרחוק - הם סירבו. כשהציעה להעביר דברים מאטלנטה, ההזמנה לכנס בוטלה.
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' קים קוב
צילום: AP
מומלצים
