הכוכבים שנעלמו: כך הודחה איאקס מליגת האלופות
ההפסד של הקבוצה ההולנדית במשחק המכריע מול ולנסיה הוכיח שהיא לא יותר מאשר הבלחה קצרה בשמי הכדורגל העולמי ולא באמת מסוגלת לאיים על הגדולות. מה יקרה אחרי הכישלון, האם יש למועדון סיכוי להשאיר בסגל את השחקנים המובילים ומה הסיכוי שייאבד גם את התואר בליגה המקומית?
ה-8 במאי היה אמור להיות היום שבו איאקס עולה לגמר ליגת האלופות בפעם הראשונה אחרי 23 שנה. היא הגיעה לגומלין של חצי הגמר מול טוטנהאם עם יתרון 0:1 מהמשחק בלונדון, וכאשר עלתה ליתרון 0:2 עוד לפני סיום המחצית הראשונה בגומלין באמסטרדם, זה נראה גמור, חתום ונעול. אבל איכשהו, לא ברור איך, איאקס השמיטה יתרון של שלושה שערים, ספגה שלוש פעמים כולל בדקה ה-95 – ואיבדה את עצמה לדעת.
שבעה חודשים עברו, איאקס בנתה את עצמה מחדש, שוב הציגה כדורגל מעורר השראה, שוב הגיעה למשחק אחרון ומכריע בבית כאשר תיקו יספיק לה כדי להעפיל לשמינית גמר ליגת האלופות – ושוב איפשרה להיסטוריה לחזור על עצמה. לדעת כולם כמעט, איאקס הייתה הקבוצה הטובה והאיכותית ביותר בבית 8. ובכל זאת היא הצליחה לפשל בגדול, במיוחד במשחק ביום שלישי נגד ולנסיה.
איאקס תקפה מהרגע הראשון. היא לא חשבה על תיקו, אלא על ניצחון. היא בעטה 18 פעמים לשער, לעומת 7 נסיונות של ולנסיה. היא השיגה 13 קרנות, לעומת 2 בלבד של הספרדים. איאקס החזיקה בכדור 61 אחוזים מהזמן, היו לה 599 מסירות, מהן 450 מדוייקות (לעומת 227 מסירות מדוייקות מתוך 332 בלבד של ולנסיה). ובכל זאת, הקבוצה הספרדית הייתה זו שכבשה את השער היחיד במשחק ואיאקס הלחוצה התקשתה בפעולות הפשוטות. בדקות האחרונות ולנסיה השתמשה בכל הטריקים והשטיקים כדי לבזבז את הזמן ולהוציא את ההולנדים מכליהם. זה הצליח. נכון, זה לא היה יפה לעין, אבל ולנסיה היא לא הקבוצה הראשונה וגם לא האחרונה שהשתמשה בשיטות הללו.
בסופו של דבר זו איאקס שלא עמדה בלחץ של משחק מכריע שבו היא עולה כפייבוריטית, בדיוק כמו לפני שבעה חודשים. היה הרבה יותר נוח מבחינתה להגיע מעמדת האנדרדוג, כמו בנצחונות על ריאל מדריד ויובנטוס בעונה שעברה. זה בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה. איאקס רשמה אומנם 18 נסיונות הבקעה, אבל רק פעמיים דייקה לעבר המסגרת. ולנסיה בעטה שלוש פעמים למסגרת מתוך 7 הנסיונות שלה. ואין מה שיעיד יותר מזה על לחץ.
אז, בחודש מאי של העונה שעברה, דיברו על "עידן חדש" באיאקס, על קבוצה גדולה חדשה שהמועדון מייצר אחרי הקבוצה האגדית של תחילת שנות ה-70 שזכתה בגביע אירופה לאלופות שלוש פעמים ברציפות, והקבוצה הגדולה של אמצע שנות ה-90, שזכתה בליגת האלופות ב-1995 והגיעה שוב לגמר שנה לאחר מכן בו הפסידה ליובנטוס רק בפנדלים.
אז זהו, שלא. ההפסד לולנסיה והכישלון להעפיל לשמינית הגמר, הוכיח זאת. איאקס הנוכחית היא לא יותר מאשר הבלחה קצרה ומרעננת בשמי הכדורגל העולמי. כוכב שביט שלפתע מופיע בשמים, מפיץ אור יקרות לכל עבר, ואחרי זמן קצר מאוד כבה ונעלם.
השחקנים המובילים צפויים לעזוב
טוב, איאקס לא הולכת להיעלם, אבל מי שחשב שהיא עומדת להצטרף לחבורת הצמרת של הכדורגל האירופי, כנראה טעה. הירידה לליגה האירופית מחזירה אותה כמה שנים אחורה, לתקופה בה היא הייתה בדיוק כזו: קבוצת ליגה אירופית טיפוסית. אפילו כזו שמצליחה להגיע לגמר של המפעל השני בחשיבותו.
יש לכך כמובן סיבות טובות. יכול להיות שאם קווינסי פרומס ודויד נרס לא היו נפצעים בזמן הלא נכון ומשחקים נגד ולנסיה התוצאה הייתה שונה, אבל את זה לא נדע לעולם. ובכל מקרה, קבוצות גדולות צריכות לדעת להתמודד עם חסרון של שחקני מפתח.
וכמובן, אם איאקס הייתה מצליחה לשמור אצלה את הבלם מתיאס דה ליכט ואת הקשר פרנקי דה יונג, סביר להניח שהייתה מעפילה לפחות לשמינית הגמר. אבל מה לעשות שמועדון עם תקציב של 140 מיליון אירו בשנה לא יכול לסרב כאשר מציעים על כל אחד משני השחקנים הללו 75 מיליון.
איאקס השקיעה בקיץ את הכסף בשחקני רכש, אבל עם כל הכבוד לאדסון אלברס המכסיקני ולליסנדרו מרטינס הארגנטיני, הם לא ברמה של דה ליכט ושל דה יונג. זו המציאות של איאקס והיא לא עומדת להשתנות בעתיד הנראה לעין. היא תמשיך להיות קבוצה שמייצרת כשרונות נהדרים, שבמוקדם או במאוחר (בדרך כלל מוקדם), יחטפו על ידי הקבוצות הגדולות.
ואם השמועות נכונות - כבר בחודש הבא דוני ואן דה בייק יארוז את המזוודות ויעלה על המטוס לספרד כדי להצטרף לריאל מדריד. והוא כנראה לא יהיה האחרון. עם כל הכבוד לליגה ההולנדית, שחקנים כמו חכים זייך ואנדרה אונאנה רוצים לשחק בליגות הטובות בעולם. אחרי שטעמו את טעם ליגת האלופות הם כבר לא יסתפקו בליגה האירופית.
אותם הדברים נכונים כמובן גם לגבי המאמן אריק טן האח, שעשה לעצמו שם אדיר בשנתיים האחרונות. ההדחה המוקדמת מליגת האלופות לא פגעה במוניטין שלו והוא יהיה מאמן מבוקש מאוד בקיץ 2020. טן האח אמר אחרי שהתאושש מההפסד הכואב: "היינו כבר על סף העלייה לשמינית הגמר במחזור הרביעי, במשחק מול צ'לסי. זה הופך את הטעם למר עוד יותר. הגיע לנו להעפיל, אבל נתנו להזדמנות לחמוק מבין האצבעות. בסופו של דבר אנחנו חייבים להביט על עצמנו".
כשטן האח מזכיר את המחזור הרביעי הוא כמובן מתכוון למהלך המטורף של המשחק מול צ'לסי, שבו איאקס כבר הוליכה 1:4 בסטמפורד ברידג' בדקה ה-55, אחרי כמה דקות ומהלכים של כדורגל מעולם אחר. אבל אז נכנס לפעולה השופט האיטלקי ג'אנלוקה רוקי, שבמהלך אחד הרחיק את שני בלמי איאקס, דיילי בלינד וז'ואל פלטמן, ובנוסף שרק לפנדל לזכות הבלוז.
מרבית פרשני השיפוט סברו שרוקי צדק בהחלטתו הקשה והתקדימית (צריך לזכור שאלו היו כרטיסים צהובים שניים לבלינד ולפלטמן), אולם איאקס סיימה את המשחק בתחושה קשה של חוסר צדק. זאת, למרות שסיימה ב-4:4 במשחק מטורף שבו הייתה קרובה יותר להפסיד.
אחרי ששלב הבתים בליגת האלופות הסתיים אוהדי איאקס הביטו בטבלאות ולא האמינו למראה עיניהם. הקבוצה שלהם סיימה עם 10 נקודות והפרש שערים של 6-12 ולא העפילה לשמינית הגמר, בעוד שאטלאנטה עלתה לשמינית עם 7 נקודות והפרש שערים 12-8. גם ליון המשיכה הלאה לשלב הנוק אאוט עם 8 נקודות בלבד ורק 9 שערי זכות.
גם התואר בהולנד לא מובטח
עם כל האכזבה הענקית, איאקס לא רוצה לאבד את האליפות בהולנד, כדי שיהיה לה סיכוי בכל זאת להעפיל לצ'מפיונס ליג בעונה הבאה. זה לא יהיה קל. ביום ראשון מצפה לה המשחק הכי קשה של העונה, בחוץ נגד אלקמאר הנהדרת, שנמצאת במקום השני ומרוחקת ממנה רק 3 נקודות.
אלקמאר מגיעה למשחק העונה כשהיא בכושר מדהים, אחרי 6 נצחונות ליגה רצופים. ביום חמישי היא אומנם הובסה 4:0 ע"י מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית, אבל זה קרה אחרי שכבר הבטיחה את עלייתה לשלב הבא, וכאשר הראש של המאמן ארנה סלוט ושחקניו היה במשחק החשוב הרבה יותר ביום ראשון. איאקס מגיעה לאיצטדיון הקטן באלקמאר לאחר שני הפסדים רצופים, שני משחקים בהם לא הצליחה להבקיע. ארבעה ימים לפני ההפסד הכואב לולנסיה האלופה ההולנדית הפסידה בבית 2:0 לווילם טווי.
המחליף המיועד של טן האח
היה זה הפסד הליגה הראשון של איאקס מאז חודש מארס בעונה שעברה – נגד אלקמאר. וזה היה הפסד הבית הראשון בליגה מאז נובמבר 2017, לפני למעלה משנתיים, נגד אוטרכט – שאותה אימן אז אריק טן האח. מי שבכל מקרה יישאר באיאקס ונותן לה תקווה לימים טובים יותר הוא
דושאן טאדיץ'. הכוכב הסרבי בן ה-31 שהחליט לפני שנה וחצי לוותר על הפרמייר ליג ועזב את סאות'המפטון כדי להצטרף לאיאקס, הגיע לאמסטרדם כדי להישאר.
בקיץ הוא קיבל הצעה מטורפת מהליגה הסינית, כנראה מדליאן ייפאנג: חוזה ל-3 שנים עבור 42 מיליון אירו, אבל סירב. "כן, זה היה משהו משוגע", אמר טאדיץ' בראיון ל"גארדיאן". "אפשר באמת להשתגע מסכומים כאלה. היו לי כבר בעבר הצעות טובות מסין, אבל אתה צריך גם להקשיב ללב שלך. אני חושב שכסף זה לא הכל בחיים. אושר הוא דבר שאי אפשר לקנות בכסף. מבפנים אני מרגיש עשיר".
טוב, אין צורך לרחם על טאדיץ', שמרוויח באיאקס לפי הערכות כ-4 מיליון אירו בעונה. הוא האריך בקיץ את החוזה עד 2023 וסעיף נוסף קובע כי הוא יצטרף לצוות האימון של הקבוצה לתקופה של עוד 3 שנים. "כרגע אני לא חושב על פרישה", אמר טאדיץ' ביום חתימת החוזה החדש, אחרי העונה הקודמת המופלאה שלו שבה הבקיע 34 שערים ובישל עוד 19. "אבל אני כבר חושב על היום שאחרי ויגיע היום שבו ארצה להיות מאמן. יהיה מושלם לעשות את זה באיאקס".
לפנייה לכתב/ת 
