שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פוטרה מחברה של בעלה - ותקבל דמי אבטלה

    ביטוח לאומי סירב לשלם לאישה בטענה שהייתה בעלת שליטה בחברה. אבל השופטת קבעה שהראיות מצביעות על כך שהיא הייתה שכירה לכל דבר

    בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שפוטרה לפני כשנתיים מחברה של בעלה, וחייב את הביטוח הלאומי לשלם לה דמי אבטלה. השופטת מיכל נעים דיבנר קבעה שחרף הקשר המשפחתי לא הוכח שהיו לה מניות או זכויות הצבעה בעסק, מה שהיה אמור לשלול ממנה את דמי האבטלה.

     

    חוק הביטוח הלאומי קובע כי בעל שליטה ב"חברת מעטים" (חברה שיש בה לכל היותר חמישה בעלי שליטה) אינו זכאי לדמי אבטלה במקרה של סיום העסקתו ומעמדו כשל "עצמאי" לעניין זה. הרציונל שבבסיס הסעיף הוא חשש שבעלי שליטה יבצעו מניפולציות שונות כדי לזכות בדמי אבטלה גבוהים יותר, למשל, יעלו את שכרם לפני פיטוריהם.

     

    בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד ירון בן אור טענה האישה שהועסקה כשכירה בחברה המספקת שירותים למוסדות בכל רחבי הארץ ומעסיקה כ-400 עובדים שנמצאת בבלות מלאה של בעלה, שייסד את החברה. במסגרת תפקידה, בשנים 2017-2010 היא הייתה אחראית על רכש וספקים. ב-2012 מינה בעלה אדם אחר לעבוד כמנכ"ל החברה, במקומו. בעקבות שינויים שהכניס המנכ"ל החדש עבר תפקידה צמצום ושינוי.

     

    האישה הוסיפה כי בינה לבין המנכ"ל החדש היו חילוקי דעות בנושאים מסוימים, ולפני כשנתיים הוא החליט לפטר אותה. בנסיבות אלה, לטענתה, היא זכאית לדמי אבטלה.

     

    ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד אירית רייכנברג, טען מנגד שהתובעת עונה על הגדרת "בעלת שליטה בחברת מעטים" ולכן אינה מבוטחת בביטוח דמי אבטלה. בין היתר הוא ציין כי משכורתה הייתה גבוהה יחסית והיא קיבלה רכב מהחברה.

     

    אבל השופטת מיכל נעים דיבנר קיבלה את התביעה והבהירה שעל פי הפסיקה, על מנת להכריע בשאלת ה"שליטה" בחברת מעטים לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה, יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה" (למשל שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל). זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה.

     

    בהתאם נקבע שביטוח לאומי לא הוכיח את טענתו שלפיו התובעת הייתה "בעלת שליטה" בחברה, ואף הוכח ההיפך. צוין כי על אף שלתובעת היה תפקיד בכיר בחברה, הוכח בבירור שהיא הייתה כפופה להוראות המנכ"ל ודרישותיו, עד כדי כך שבסופו של דבר הוא החליט על פיטוריה, בניגוד לרצונה.

     

    זאת ועוד, לא הוכח שלתובעת הייתה שליטה על שכרה או כי שכרה מעיד על היותה בעלת שליטה. גם העובדה שקיבלה רכב מהחברה אינה עולה כדי סממן לשליטה בחברה, מה גם שהוכח כי עובדים נוספים בחברה קיבלו רכב צמוד.

     

    השופטת סיכמה כי ביטוח לאומי לא הוכיח שהתקיימו בתובעת סממנים המאפיינים בעל שליטה בחברה והיא זכאית לדמי אבטלה בגין תקופת עבודתה בחברה. ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 6,500 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים