שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    כשלון ועידת האקלים: "ההתחממות עלולה להיות מואצת"

    בריאיון לאולפן ynet סבור קלימטולוג כי העניין הכלכלי גרם לכשלון הוועידה במדריד. לדבריו, יש מדינות שמרמות במסירת נתוני פליטת גזי החממה

    נציגי המדינות שהשתתפו בוועידת האקלים, שהסתיימה אתמול (יום א') במדריד לא הצליחו להגיע לסיכום, בין היתר בשל מחלוקות בנוגע לניהול מכסות פליטות גזי החממה.

     

    ריאיון באולפן ynet על כשלון הוועידה במדריד    (צילום: אורי דוידוביץ', ליהי קרופניק)

    ריאיון באולפן ynet על כשלון הוועידה במדריד    (צילום: אורי דוידוביץ', ליהי קרופניק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פרופ' עודד פוצ'טר, קלימטולוג שמתמחה ביחסי אקלים, אדם וסביבה ממכללת בית ברל, אמר בריאיון לאולפן ynet כי נציגי המדינות שוב נכשלו בניסיון לממש את הסכם האקלים בפריז, שנחתם בדצמבר 2015. "מה זה אומר ומה המשמעות? מבחינתנו כמדינת ישראל, לשמחתו הרבה, אנחנו כלי מאוד מאוד קטן", הוא אמר. "למעשה מאז הסכמי קיוטו, מנסים לתת לכל מדינה מכסות של זיהום שמותר להם לייצר ובזיהום הכוונה לגזי חממה. משום שגזי החממה נחשבים לגורם המביא כיום להתחממות כדור הארץ. הדעה המדעית הרווחת, טוענת שאם נצליח להקטין את הפליטות אנחנו יכולים לעצור את מגמת התחממות כדור הארץ. אגב, לא בעשרות השנים הקרובות, אלא בטווח ארוך יותר. כלומר ההתחממות כאן תמשיך, ואנחנו מנסים לנתר את הקצב שלה, הקצב שלה תלוי בפליטת גזי החממה".

     

    לדבריו, שוב הכסף הוא הגורם המרכזי לכשלון הוועידה. "חד וחלק, הכל מתחיל ונגמר בכסף", אמר פרופ' פוצ'טר. "פליטת גדי חממה מעידה באיזשהו מקום על רמת פיתוח של מדינה. ככל שיש יותר תחנות כוח, ככל שיש יותר מכוניות, ככל שיש יותר בתי חרושת - יש יותר פליטה של גזי חממה. אגב, אחד המזהמים הגדולים ביותר זו תעשיית הנפט האדירה גם ברוסיה וגם בארה"ב. ומה שקורה בעצם שברגע שיטילו מכסות על גזי חממה, זה אומר שארצות יצטרכו להקטין בעצם את הכלכלה שלהם".

     

    מחאה ליד המקום בו מתכנסת ועידת האקלים, השבוע (צילום: Getty Images)
    מחאה ליד המקום בו התכנסה הוועידה(צילום: Getty Images)

     

    פרופ' פוצ'טר הביא לדוגמה את בריטניה, שהצליחה במשימה. "הפוליטיקאית הראשונה שעשתה את זה הייתה מרגרט תאצ'ר. יש כאלה שיגידו שהיא לא עשתה את זה רק מסיבות אקלימיות, היו לה גם חישובים פוליטיים, לחסל את האיגודים בשנות ה-80, אבל בריטניה היא דוגמה לארץ שהפכה מהפך כלכלי ואנרגטי אדיר. היא הפכה ממשק שמייצר אנרגיה בעזרת פחם, למשק ש-80% מהכוח האנרגטי שלו מבוסס על אנרגיות אלטרנטיביות. כלומר, אנרגיה גרעינית או אנרגית הרוח".

     

    ומה יהיו התוצאות של אי יישום הסכם פריז? פרופ' פוצ'טר מצייר תמונה פסימית:  "זה אומר שההתחממות עלולה להיות מואצת. ואני אומר יש כאן דבר אפילו יותר חמור מארצות שלא חותמות כמו סין, כמו ארה"ב, שרוצה למשוך את החתימה שלה, וזה שיש ארצות שמרמות. ואגב ארצות שמרמות - הן מדווחות על פליטות קטנות יותר ממה שקורה בפועל, ואחת הדוגמאות שאנחנו מכירים לעסק כלכלי לגדול, פולקסווגן שדיווחה על כך שהמכוניות פולטות זיהום ממה שהן פולטות באמת.

     

    למרות המצב הנוכחי, פרופ' פוצ'טר אופטימי לגבי העתיד: "אנחנו רואים היום שהעולם מתקרב למצב שבו חלק גדול מהמכוניות יונעו בעזרת אנרגיה אלטרנטיבית. חלק מהמכוניות הופכות לחשמליות, מה שאומר ייעול אנרגטי. אני גם מאמין שבסופו של דבר בארצות מסוימות יגיעו לקטסטרופה בריאותית, שתכריח אותם לפעול לצמצום גזי חממה. המצב הנוכחי לא יכול להימשך ואני מעדיך לראות את המצב האופטימי ולא להיגרר לתחזיות קשות".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים