שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ענף חדש: הפיסטוק הגיע לרמת הגולן

    חוקרים ממו"פ צפון אמרו כי ברמת הגולן קיימים תנאים אופטימליים לגידול הפיסטוק ופוטנציאל הייצור המקומי עומד על למעלה מ-1,000 טונות בשנה

    גידול חדש עולה לרמה: חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, בוחנים בשנים האחרונות, האם גידול הפיסטוק יכול להוות ענף גידול חדש לחקלאי רמת הגולן. המחקר ממומן על ידי משרד החקלאות וקק"ל.

     

    גידול פיסטוק ברמת הגולן    (צילום: אביהו שפירא)

    גידול פיסטוק ברמת הגולן    (צילום: אביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הפיסטוק נחשב כיום לאחד מענפי הגידול הרווחיים ביותר לחקלאי, בשל מחירו הגבוה לצרכן הנע בין 70 ל- 130 שקלים לקילו. את עצי הפיסטוק נטעו החוקרים, בחלקה ניסויית בשטחי מטע רמת מגשימים הצמודים לתל פארס בשנת 2016 והיא כוללת 300 עצים שניטעו בשטח של 10 דונם. העצים גדלים ומתפתחים ויבול הראשון צפוי להיות בעוד כשנתיים. בראש קבוצת החוקרים עומדים ד"ר עומר קראין ושלומי כפיר והם יציגו את הגידול החדש בפני החקלאים בכנס ענף הנשירים שעורכת מו"פ צפון בחודש הבא בראש פינה.

     

    עץ הפיסטוק - Pistacia vera הנקרא אלת הבטנה או אלה אמתית, מתנשא, בשיא צמיחתו, לגובה של עד 10 מטרים ומשתייך למשפחת האלתיים (Anacardiaceae) ולמין Pistacia, הוא היחיד - לדברי החוקרים - שפרותיו נצרכים למאכל בידי האדם מבין 11 מיני ה-Pistacia השונים. מקורו של העץ במערב אסיה: באיראן, טורקיה וסוריה אולם בעשורים האחרונים קליפורניה מובילה את מרבית הגידול והסחר העולמי של הפיסטוק.

     

    ד
    ד"ר עומר קראין ושלומי כפיר ליד העצים(צילום: אביהו שפירא)

     

    "אחד האתגרים הגדולים בגידול הפיסטוק הוא נושא ההפריה", הסביר כפיר, "משום שהפיסטוק הוא חד-מיני דו-ביתי, כלומר הזכר והנקבה הם שני עצים נפרדים והפרייה נעשית באמצעות הרוח ולא על ידי מאביקים. לכן לסדר נטיעת העצים יש חשיבות רבה, יש להקפיד על נטיעת עצי זכר, בנוסף לעצי הנקבה וכן להקפיד שהזנים יהיו בעלי התאמה בפריחתם כדי שתהיה חפיפה בזמן הפריחה בין העץ הזכרי והעץ הנקבי, אשר יכולה להשתנות בהתאם לאזור ולתנאי מזג האוויר".

     

    במטעים מסחריים נפוץ השימוש בכנות, כאשר האלה האטלנטית הנפוצה בארץ והאלה הסינית נמצאו כטובות ביותר. בעוד שהאלה האטלנטית מקנה עמידות בפני נזקי קור קיצוני, האלה הסינית מעודדת צימוח ומאפשרת קבלת יבול מוקדם. בנוסף, כנה זו גם עמידה בפני מחלות. לפיכך יצרו בקליפורניה כנות שמקורן בהורים אלו ונתקבל שילוב מוצלח של התכונות. בחלקת הניסוי של מו"פ צפון ניטעו במקור כנות אלה אטלנטית שנתקבלו ממשתלת יעור של קק'ל ובהמשך הוחלפו חלק מהעצים בכנה הקליפורנית שהובאה כזרעים וגודלה כאן במסגרת המחקר.

    ד
    ד"ר עומר קראין (צילום: אביהו שפירא)

     

    "מספר זני הפיסטוק המאוקלמים בעולם הוא גדול. איכות הזנים נקבעת על פי היבול לעץ, גודל הפרי, אחוז הפיסוק ואחוז פירות בהם מעוכבת גדילת הזרע", אומר ד"ר קראין. "בקליפורניה אוקלמו ב-100 השנים האחרונות מספר זנים, כאשר הזן 'קרמן' נמצא כמיטבי מבחינת יבול, גודל ופיסוק. כמפרה מתאים נמצא הזן 'פיטרס', המקביל במועד הפריחה ל'קרמן'. תהליך הבשלת הפרי דורש חום ובנוסף, כיוון שהפיסטוק הוא נשיר, נדרשות מנות קור מספקות להתעוררות חורפית, לפחות כמו לתפוח). הזנים 'קרמן' ו'פיטרס' הינם זנים דורשי צינון גבוה להתעוררות תקינה וחופפת של הזנים. את מנות הקור והחום הדרושות מצאנו ברמת הגולן ולכן בחרנו לנטוע את הזנים הללו. כיוון שמקור הפיסטוק באזורים מדבריים, עמידות העץ ליובש גבוהה, והוא שורד גם כאשר כמות המשקעים השנתית אינה עולה על 100 מ"מ. יחד עם זאת, לקבלת פרי איכותי ובכמות מספקת יש צורך בהשקיה מרובה, ובקליפורניה משקים בכ-1,000 קוב לדונם לשנה. לפיסטוק עמידות גבוהה למליחות ולכן ניתן להשקותו במים שוליים".

    שלומי כפיר (צילום: אביהו שפירא)
    שלומי כפיר(צילום: אביהו שפירא)

     

    יצרניות הפיסטוק הגדולות בעולם הן, כאמור, איראן וקליפורניה. מדינות נוספות המייצרות פיסטוק הן טורקיה, סוריה ומדינות נוספות במזרח התיכון. המדינות הגדולות המייבאות פיסטוק הן סין, ויאטנם וגרמניה. עד שנת 2003 עיקר יבוא הפיסטוק לאירופה והמזרח התיכון היה מאיראן. החל משנה זו חלו תמורות במפת השיווק העולמי, ועיקר היבוא העולמי והאירופי כיום מקורו בקליפורניה. היצוא העולמי מארצות הברית נעמד בכ- 217,000 טונות, כאשר מתוכם כ-63,000 טונות מיוצאים לאירופה. היבוא של פיסטוק אמריקני לישראל עומד על 3,000 טונות בשנה ובנוסף לכך כ-1,000 טונות מיובאים מטורקיה כשחלקו פיסטוק איראני. בסך הכול מייבאת ישראל 4,000 טונות, הישראלים צורכים פיסטוק במידה גבוהה ביחס לעולם, הם ממוקמים במקום שלישי בעולם עם צריכה של 600 גרם בממוצע לנפש.

     

    "מעבר לטעמו הערב, הפיסטוק מכיל עושר תזונתי מרוכז. הוא עשיר במינרלים כמו אשלגן ואבץ, ובויטמינים מקבוצת B בעיקר תיאמין וריבופלבין", אומרת ד"ר סיגל טפר, תזונאית קלינית מהמכללה האקדמית תל-חי "הוא מהווה מקור לחלבון ולשומנים המומלצים לצריכה - חומצות שומן חד בלתי רוויות (כמו אלו שיש בשמן זית) ורב בלתי רוויות ביחסים שווים. נהוג לחשוב עליו כ'משמין' בגלל שהוא שייך למשפחת האגוזים, ואכן, 45 גרם מתוך 100 גרם יהיו שומן, אך אלו שומנים שאינם מזיקים ואף מומלצים במסגרת תזונה נבונה וצריכה מתונה. המלצות התזונה החדשות בעולם כיום מכוונות לדיאטה עשירה במזון מהצומח, הכוללת דגנים מלאים, קטניות, שקדים, זרעים ואגוזים למיניהם ולסוגיהם (כ-75% מהמזון שלנו צריך להגיע מהצומח). זוהי התזונה הבריאה והמקיימת לאורך זמן, והפיסטוק יכול לתפוס מקום של כבוד בתזונה זו".

    העצים במטע בגולן (צילום: אביהו שפירא)
    העצים במטע בגולן(צילום: אביהו שפירא)

      

    ד"ר קראין הוסיף: "קטיף הפיסטוק הינו מכני ודורש מעט שעות עבודה לדונם, ולכן נראה כי גם מחסור עתידי בעובדים וגם עליה בשכר העובדים יהוו שיקול ברווח הענף עבור החקלאי. הצריכה הגבוהה של פיסטוק בישראל והעליה במודעות הבריאותית תוביל לדרישה לפרי איכותי ונקי מהרעלן אפלטוקסין בשוק המקומי ואף בשוק האירופי. אי לכך נראה כי כיום יש פוטנציאל לייצור מקומי של 1,000 טונות פיסטוק לפחות, שהם כ 3,000 דונם מטעים".

     

    מנהלת מו"פ צפון, חיה רק יהלום, אמרה: "הבחירה בגידול הפיסטוק נבעה מרצון למצוא גידול חדש, בעל פוטנציאל שיווקי טוב ורווחי לחקלאי, תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש לנו בצפון הארץ. החדרת הגידולים החדשים נעשית מתוך כוונה שלא להעמיס על השוק הקיים, שבחלקו נמצא בעודפים כמו ענף התפוחים וענף הכרמים. במסגרת זו, בנוסף לפיסטוק הכנסנו גידולים נוספים כמו אוכמניות, אפרסמון, שקד וזנים חדשים של אגס. לרמת הגולן יש את התנאים האופטימליים לגידולים אלה: מזג אויר קר בחורף ואילו בקיץ אקלים יבשתי חם ויבש".

     

    אגב, מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שבה ניסוי לגדל פיסטוק בארץ. "בעבר נעשו מספר ניסיונות לפיתוח ענף הפיסטוק בישראל, בשנות ה- 50 של המאה הקודמת ניסתה קק"ל לנטוע יער-כלכלי. במסגרת זו נטעו אלות והורכבו עליהן כנות הפיסטוק, מתוך מחשבה שיגדלו ויתפתחו ללא צורך בליווי חקלאי", מספר כפיר. "שרידים ליערות אלה ניתן למצוא כיום בעמק הבטנה - ביער ביריה, במצודת ביריה, ביער יתיר ובסמוך לכפר סאלד. אולם הניסיון המסחרי הראשון בגידול פיסטוק היה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת עם הקמת מטע מניב בשדה בוקר, בעזרת עולים חדשים שהגיעו מאיראן, שהיו בעלי ניסיון ומיומנות בהכנת השתילים, זריעת האלות והרכבת הכנות. הקמת המטע כללה את הזנים קרמן ולרנקה וזנים נוספים לבדיקה כנושאי פרי, וזנים פיטרס ונצרתי כמפרים. בשל המחירים הנמוכים של פיסטוק שיובא מאיראן, בשל מחסור במנות קור וכתוצאה צכמויות יבול נמוכות, הגידול בשדה בוקר לא צלח והמטע חוסל.

     

    יחד עם זאת, נשארו בו מספר עצי פיסטוק, והם מהווים כיום 'בנק' זנים להרכבות עתידיות בישראל. 'בנק' זה אינו מובטח בשל היעדר עניין בשמירתו ועתיד הזנים שבו בסכנה מידית. בשל כך, ניטעו מרבית הזנים במטע ברמת הגולן במטרה לשמר הזנים הללו בארץ. אנו נעזרים בידע שנותר מנסיונות העבר בארץ אצל מגדלי שדה בוקר ובראשם אלישע צור גיל ומספרו של עמרם נבו שהקדיש מזמנו לאיקלום הגידול ואף טיפח זני פיסטוק. כמו כן בידע עדכני מקליפורניה, שם למדתי ממומחה לפיסטוק נדב ראבי'ד וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה וכן בפרוטוקול הגידול שאותו אנו מתאמים בימים אלה, לתנאי הגידול בצפון הארץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביהו שפירא
    מגדלים פיסטוק ברמת הגולן
    צילום: אביהו שפירא
    מומלצים