הבלדה על גדעון סער והמפלגות החרדיות
בעידן שאחרי ביבי, יגיע מתי שיגיע, תהיה לש"ס ויהדות התורה בחירה קלה ב"שותף הטבעי" הבא: שומר שבת, מוקף חרדים ועולה לרגל לרב קניבסקי
גדעון סער(צילום: מוטי קמחי)
המפלגות החרדיות לא חוששות מהיום שאחרי בנימין נתניהו, בין אם הוא יגיע אחרי הפריימריז הקרובים או במועד אחר בעתיד. השותפות בין נתניהו לבין ש"ס ויהדות התורה - או ליתר דיוק מערכת היחסים המסועפת בין הצדדים - מעולם לא הייתה טבעית כפי שנוטים לחשוב וזאת חרף ההערצה שלה זוכה ראש הממשלה ברחוב החרדי. השותפות הזאת היא תוצאה של מפגש אינטרסים שנכפה על שני הצדדים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נתניהו אינו פך השמן הטהור של החרדים. בחייו האישיים הוא לא פוקד בתי כנסת, הוא מהדר באכילת טריפות ולכאורה הזמין פעם איש מקצוע ביום כיפור. גם מבחינה פוליטית, הצהרות האמונים של החרדים כלפיו לא מנעו ממנו להפנות להם גב כשזה השתלם לו: כשר אוצר הוא קיצץ בקצבאות הילדים וכראש ממשלה ב-2013 הוא החליט לגבש עם יאיר לפיד קואליציה שביצעה מהלכים שהחרדים לא ראו בעין יפה, לשון המעטה.
לכן, הפריימריז בליכוד הם גם שלב בהתמודדות על זהותו של "המרן החדש" שיגיע מתישהו, בעתיד הקרוב או הרחוק, אחרי עידן נתניהו. והעובדה שמעברו השני של המתרס בבחירות בליכוד נמצא גדעון סער, הופכת את הדילמה של המפלגות החרדיות לקלה. הן אוהבות גם את גדעון סער.
בניגוד לנתניהו, סער הצהיר שהוא שומר שבת ויש לו מערכות יחסים קרובות עם חרדים רבים שרואים בו מישהו שמבין אותם. שמירת שבת במישור האישי לא יכולה להיות תוצאה בלעדית של אינטרסים. זה הרבה מעבר לכך.
למרות הניסיון של בני גנץ להראות קירבה לחרדים, ואף שלאחרונה פורסם על מגעים שמתקיימים בין כחול לבן לש"ס ויהדות התורה, היורש המסומן של המפלגות החרדיות הוא גדעון סער. המלחמה הזאת, לתשומת לבו של גנץ, כנראה אבודה. המרן החדש כבר הוכתר.
החוק הראשון של נתניהו להישרדות פוליטית הוא הליכה עם "השותפים הטבעיים", אבל בעוד אצל נתניהו השותפות הייתה סינתטית למדי, שותפות עתידית עם סער עשויה כאמור להיות טבעית לחלוטין.
בליל העברת התקציב של 1996 נתניהו לא ידע מה מחכה לו. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה הטרי נדרש להעביר תקציב, והנציגים החרדים איימו במשבר קואליציוני שכמעט קבר את הממשלה שזה עתה הוקמה. אנשי יהדות התורה פוצצו את הפגישה לאחר שנתניהו נעמד על רגליו האחוריות והבהיר להם שלא ייכנע לסחטנות.
רק לאחר שאחד מיועציו, המכהן כיום במשרה ציבורית בכירה, הסביר לו כיצד ניתן להשתמש בכספי ציבור לפתירת משברים קואליציוניים, החל נתניהו להבין את המשמעות של "שותפות טבעית עם החרדים".
לגדעון סער, כאמור, זה לא יקרה. מעבר להיכרות ולקשרי הידידות הטובים עם חרדים רבים, הוא למד כיצד להתנהל מול הנציגות הפוליטית שלהם: לרסן כשצריך, לוותר כשכדאי. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא תקופת כהונתו כשר חינוך. בעת שמאיר פרוש מיהדות התורה כיהן כסגנו, היחסים בין השניים היו עכורים. חרף מאות אלפי חרדים שיצאו לרחובות כדי למנוע התערבות ממשלתית בסמינר החרדי בעמנואל, סער עמד על שלו ומנע התערבות של סגנו פרוש בפרשה. אבל כשאת פרוש החליף הח"כ לשעבר מנחם אליעזר מוזס, הוא זכה לשיתוף פעולה מצד סער, שלפתע חיבק את החרדים והביע הבנה לצרכים שלהם.
גדעון סער מוקף במכרים חרדים מקהילות שונות. הוא מחובר למוקדי כוח בחברה החרדית ויודע שהם יתייצבו מאחוריו ביום פקודה. בארבע שנות הפרישה שלו מהזירה הפוליטית הוא נהג לעלות לעיתים תכופות לרב חיים קניבסקי כדי להתייעץ איתו ולקבל ברכה. אם לשפוט לפי מצבה הנוכחי של מפלגת הליכוד – שלא לדבר על היריבים מהשמאל-מרכז - קשה למצוא מישהו שיוכל להתחרות בו בשימור השותפות הטבעית עם המפלגות החרדיות.
- יעקב פלבינסקי הוא עיתונאי "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יעקב פלבינסקי
מומלצים
