לבית"ר אין מספיק שיניים / תוכן גולשים

מאפריל 2013 אוהדי בית״ר מחכים לזה, הם שכחו את טעמו של ניצחון בבאר שבע. הם פינטזו עליו במשך כל השבוע, והנה החלום מתממש. ניצחון ענק בטרנר, ועדיין, עם קצת תחושה של החמצה, כי זה היה יכול להיגמר בקלות עם ארבע חתיכות.

נאיבים? עדינים? ילדים טובים מדי? איך הייתם מגדירים את בית״ר של טרנר? אני מתחבט בשאלה הזו מהדקה ה-60 בערך. מחשבות מלאות חשש ומהולות בשמחה גדולה. ״הם לא מסוגלים להביס״, אני מסנן בדקה ה-80.״פראיירים. במקום לתת להם 3, חוטפים אדום טיפשי״, אני פולט בתסכול אחרי ההרחקה של ורדאסקה. כן, כנראה שאחרי 6 שנים של ציפייה, אחרי 21 מפגשים שהסתיימו באכזבה, הניצחון של בית״ר היה חייב להיות על חודו של גול, בעמל רב, ובחשש גדול עד הסיום, שמא זה הולך להתפספס.

שחקני בית"ר ירושלים חוגגים(צילום: ראובן שוורץ)

בית״ר עדיין לא מצאה את הקילר אינסטינקט שלה בחלק ההתקפי. היא מגיעה למצבים, מטיילת על מפתן הרחבה, נהנית ממשחק צירופים נאה, אבל לא מספיק רעה מול השער. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל אל תגידו לי שככה נראית קבוצה שרוצה אליפות. כן, זו הפועל באר שבע הגדולה, אבל היי - בואו נודה שמדובר בגרסה קצת חיוורת שלה. זו לא הקבוצה המופלאה של אוגו-ווקאמה-ויטור שהתעללה בבית״ר לאורך השנים האחרונות. בית״ר הראתה המון איכות, יצאה קדימה בחופשיות ובקלילות והשתחררה עוד יותר אחרי האדום של האסלביינק, אבל שוב, גארסיה עם החמצה אנוכית, שלומי אזולאי מסרב לכבוש את השני, לבית״ר יש מלא כישרון, אבל עדיין אין שיניים. בכל אופן, יביאו חלוץ בינואר או לא, בינתיים אזולאי מתחיל להיראות כמו חלוץ אמיתי.

הטעם מעט חמצמץ, כי אזולאי היה יכול לצאת הגיבור העוד יותר גדול של הערב הזה, ובית״ר הייתה יכולה לעשות תוצאה שתיזכר שנים, אבל הפעם אפשר לסלוח לו, וגם לגארסיה. רק שישפרו את הסיומת לקראת המשך העונה. אזולאי, שכתבתי כאן לא מעט נגדו מתחילת העונה, צובר ביטחון והיה מרגש לראות את הקריאות של הקהל לעברו בסיום. זה בהחלט מגיע לו, הוא משתפר ממשחק למשחק והחזיק יפה וחכם את הכדור עם מסירות לפלומה וקינדה שהצטרפו מאחור, והשער שלו הבליט את מה שתמיד היה לו - משחק ראש מצוין.

עלי מוחמד ממשיך להוכיח שהוא השחקן הכי חשוב של בית״ר, והציג משחק אדיר עם שליטה מוחלטת במרכז השדה. קינדה, כבר לא מפתיע אף אחד עם היכולת שלו, וממשיך לבסס את מעמדו כשחקן הכי מסוכן של בית״ר, כזה שתמיד מחפש את השער והכל עובר דרכו.

שי קונסטנטין עם משחק נהדר. התחבושת על הראש רק הוסיפה למשחקו הלוחמני. הגבהה מדויקת שלו בגול, הניחה את הכדור בצורה מושלמת על ראשו של אזולאי. בסופו של דבר בית״ר הצליחה במקום שבו נכשלה פעם אחר פעם, והניצחון הזה הוא הרבה יותר משלוש נקודות, הוא הצהרת כוונות, רמז לגבי הפוטנציאל הגדול שיש לירושלמים ובעיקר נחת לאוהדים שידעו כל כך הרבה סבל בכל פעם כשראו את אלונה ובכר מול העיניים.

בבית״ר חגגו אחרי המשחק ואמרו, ספק התפללו, שייתכן ועכשיו הלחץ ישתחרר, ואני אומר - הלוואי. בית״ר קלילה, משוחררת ושמחה, תביא לידי ביטוי את הכשרון האדיר שיש לה, ותוכל סוף סוף להסתכל למכבי חיפה ומכבי תל אביב בלבן של העיניים.