שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הגולשים בחרו: מחקר ישראלי - פריצת הדרך המדעית השנה

    49% מהגולשים שהצביעו באתר כתב העת המדעי Science - בחרו במחקר של האוניברסיטה הישראלית. צילום החור השחור - זכה בתואר בחירת העורכים

    המחקר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, ששיחזרו את הפרופיל האנטומי של האדם הדניסובי, נבחר על ידי הגולשים באתר כתב העת המדעי Science לפריצת הדרך של השנה. 49% מ-34 אלף הגולשים שהשתתפו בתחרות - הצביעו עבור המחקר הישראלי. במקום השני הגיע מחקר שבו חוקרים מנסים למצוא תרופה לאבולה ובמקום השלישי הצילום הראשון של החור השחור. הצילום הראשון של החור השחור - זכה בתואר פריצת הדרך המדעית של עורכי כתב העת המדעי.

     



     

    בחודש ספטמבר השנה, העולם האקדמי נדהם מהצלחתם של פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית וד"ר דוד גוכמן (היום פוסט-דוקטורנט בסטנפורד) לשחזר את השלד של קבוצת אדם מסתורית שקרויה "האדם הדניסובי", בעזרת שרידים של דנ"א בלבד, כשהממצאים הפליאנטולוגיים כוללים רק שלוש עצמות קטנות. ההישג של שני החוקרים הישראלים הופיע על שער המגזין המדעי הנחשב Cell, אך בשל חשיבותו סוקר באופן נרחב בכל המגזינים המדעיים המובילים וקיבל תהודה יוצאת דופן בהיקפה גם בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

     

    הפנים ששוחזרו (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    הפנים ששוחזרו(צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

     

    פרופ' לירן כרמל אמר עם פרסום המחקר בספטמבר: "במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי. בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".

     

    ד"ר דוד גוכמן הוסיף: "אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי. בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ"א והיא תאמה אותו במדויק! וכך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ"א מקצה זרת". בין השותפים למחקר, פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת ת"א, ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL
    שחזור האדם הדניסובי
    צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL
    מומלצים