כשאפי וענת ניצחו את סגנית אלופת אירופה / עושה היסטוריה
רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם נזכר בנבחרת הנשים הנפלאה בכדורסל שאירחה את אליפות אירופה ב־1991 והשיגה ניצחון סנסציוני שלא שוחזר מאז למרות ארבע הופעות נוספות במעמד
בימים בהם אליפויות אירופה, ותחרויות גדולות בכלל, היו הרבה יותר מצומצמות והכניסה למועדון היוקרתית הייתה אתגר ענק, ההעפלה של נבחרת ישראל בכדורסל לאליפות אירופה לנשים ב־1991 הייתה הישג עצום. הנבחרת שיחקה בטורניר הראשון ב־1950, ומאז נדדה יותר מ־40 שנה במדבר עד לטורניר מוקדמות נפלא ביוון שנה לפני האליפות – בו ניצחה את ספרד ודנמרק, הפסידה להונגריה החזקה ולהולנד, והשלימה את המשימה עם 55:60 על המארחת במחזור האחרון.
כאמור, זה לא היה היורובאסקט הראשון של הנבחרת, אבל היסטוריה הייתה שם – ישראל נבחרה לארח את הטורניר בן שמונה הנבחרות בחודש יוני. תתפלאו, אבל מאמן הנבחרת בכל המסע המיוחד הזה היה אפי בירנבוים, אז בן 37, גם אז כמו היום אפי לא היה מזוהה עם כדורסל נשים, אבל יו"ר האיגוד דאז, יורם אוברקוביץ ז"ל, האמין שהוא האיש הנכון לקחת את הענף קדימה, ומבחינתו לא היה אדם מתאים יותר מאשר אפי. בירנבוים קיבל את התפקיד בהיסוס, רק אחרי שצפה באליפות בבולגריה שקדמה לזו שב־1991. "הנסיעה שלי לשם עזרה לי מאוד ללמוד את ענף הנשים כולו", אמר באחרונה בירנבוים.
משימה אחרת שלקח על עצמו אוברקוביץ' הייתה מאבק על האירוח, ברגע שישראל השיגה את הכרטיס. שנים לפני כן ראשי האיגוד קיבלו מראשי פיב"א הבטחות בנוגע לטורניר גדול שיגיע לישראל, וכשההזדמנות צצה הוא לא הרפה ממקבלי ההחלטות כדי שיעדדו במילתם. הבעיה הייתה ניתוק היחסים עם מדינות מזרח אירופה, השולטות בענף באותה תקופה, שלא איפשרה אירוח בישראל, אבל בזכות השיפור בנושא הדיפלומטי עם נפילת הגוש הקומוניסטי, פיב"א אישרה את קיום האליפות בת"א.
הפתיחה המקומית הייתה סנסציונית, ועד היום טוען ברינבוים כי מדובר באחד הניצחונות הגדולים בקריירה שלו. היריבה הראשונה הייתה סגנית אלפות אירופה צ'כוסלובקיה, וענת דרייגור הגדול הובילה את הנבחרת ל־90:91 מדהים. רק חבל שבהמשך ישראל הפסידה בבית 2 לבולגריה ולהונגריה, נכנעה לאחר מכן גם לפולין ולאיטליה במשחקי הדירוג וסיימה שמינית ואחרונה (ברית המועצות זכתה). אף אחד לא העז לבקר אז את בירנבוים והשחקניות שלו, ועדיין זכרו לנבחרת את ההישג הגדול של העלייה.
זו הייתה נבחרת שאפי ועוזרו אריק שיבק לא ישכחו, בזכות היכולת הגבוהה של דרייגור הכל־יכולה שקלעה 98 נקודות באליפות, אלומה גורן, לימור מזרחי, איריס דינרמן, אורלי גרוסמן, אורלי קסטן, טל חדד, טלי קליין, פנינה בריאלובסקי, רונית בסון דיאמנט, רחל גיזסטר ושרית ארבל – דור הזהב של כדורסל הנשים הישראלי. ישראל אמנם חזרה מאז למעמד ארבע פעמים, אך האליפויות נערכו בהשתתפות מספר גדול יותר של נבחרות. ורק כדי להבהיר את גודל ההישג: באותן ארבע אליפויות נוספות מאז 1991 ישראל השתתפה ב־16 משחקי יורובאסקט, והפסידה בכולם. הנבחרת ההיא הייתה משהו שקשה להסביר.
לפנייה לכתב/ת 
