הערב ההיסטורי של אום אל פאחם: "מהפך!"
הבקלאוות שהופיעו במערכה הראשונה, דגלי ישראל של אוהדי מכבי ת"א מול הדרקון של אום אל פאחם, הכרוז שעיצבן את יואב זיו והגראנד פינאלה של ריף מסיקה. צביקה נעים מסכם ערב משוגע בעפולה
התחיל קלישאה, נגמר סנסציה. בכל משחק שבו מתארחים יהודים אצל קבוצה ערבית בשלב כלשהו תגיע קלישאת הבקלאווה. במשחק הגביע אתמול הבקלאוות הופיעו כבר במערכה הראשונה, כשעוד מחוץ למגרש, בכניסה ליציעים בעפולה חיכה לאוהדי מכבי תל אביב שולחן עמוס בממתקים מפנקים ושאר מיני עוגיות. מחווה יפה של אנשי הפועל אום אל פאחם שבאה לאותת על מסורת הכנסת האורחים המקומית.
טירוף באום אל פאחם: "יכולים לזכות בגביע"
סנסציה: אום אל פאחם הדיחה את מכבי ת"א מהגביע
הצהובים עם הצעיפים ודגלי ישראל לעסו ופירגנו: "כל הכבוד להם". פה ושם היה מי שהפטיר: "עם כל הכבוד לבקלאוות, היום נ***ן אותם". מאוחר יותר הם הבינו שהכנסת האורחים נמשכה עד הדקה ה-32 אז עלתה מכבי ת"א ל-0:2 קליל. מאותו רגע על הדשא קרה משהו אחר לגמרי.
דגלים ודרקונים
עוד לפני הגולים יופי של אווירה באצטדיון הקומפקטי בעפולה. שני מחנות אוהדים, אדום מול צהוב, שלטים, שירים וכאמור, חלק גדול מאוהדי מכבי ת"א בחרו להצטייד לקראת המשחק הספציפי הזה בדגלי ישראל. יש מי שבמפגש עם אנשי קבוצה ערבית דחוף להם פתאום לנפנף בסמלים לאומים. במכבי ת"א הם מגיעים באחוזים גבוהים וגם הקולניות בהתאם. ביציע של אום אל פאחם ממול הניפו שלט פריסה גדול עליו מצויר דרקון שיורק אש ואת המילים: "נכבוש את העולם עם הצבע האדום, נהפוך את המגרש לזירה מהגיהנום". הפואטיקה מיליטנטית, הגרפיקה "משחקי הכס".
אזהרת כרוז
כששאדי, הכרוז המקומי, מרים את המיקרופון אפשר לראות כמה הוא נרגש. שנייה לפני שהוא מקריא את ההרכבים עובר לידו אחד ממנהלי האצטדיון וזורק לו: "דיר באלאק, אל תתגרה בהם". שאדי מופתע ומחזיר: "למה ככה אתה מדבר? אני פעם אחת התגריתי?" שומעים בטון ורואים בעיניים שהוא נעלב מהחשד האוטומטי שהוא עלול לעשות פרובוקציה. הוא מקריא את הרכב מכבי ת"א בטון קורקטי, משאיר פאוזות כדי לאפשר שריקות בוז במקומות הנכונים ומיד אחר כך מתפנה לשאוג את הרכב אום אל פאחם שעתיד לחולל את סנסציית הגביע הכי גדולה שנראתה פה בעשור האחרון.
בהמשך, כשהכרוז ינסה להמריץ את הקהל בקריאת ביניים תוך כדי משחק, מיד יזדעק מנהל מכבי ת"א יואב זיו ויתלונן באוזני המארגנים והשופט הרביעי שזה אסור על פי התקנון. שאדי משתתק ולא חושב לרגע להזכיר את עבירות התקנון של הכרוז הצעקני ההוא מבלומפילד, שי סידי. נו, טוב, הוא משוגע. ולהשתגע זו הרי פריבילגיה של יהודים.
ערב היסטורי
אבל אתמול זה היה שיגעון של לילה דווקא עבור הקבוצה הערבית. בטריבונה אפשר היה לזהות אוהדים רבים ואורחים שבאו לפרגן, גם כאלה שבכלל לא גרים באום אל פאחם. נציגת המגזר (הם שונאים את המילה "מגזר" ומעדיפים החברה הערבית בישראל) פוגשת את האלופה והקבוצה הכי חזקה ועשירה בישראל, והקהילה כולה מתכנסת כדי לתמוך.
היו שם אנשים מאזור המשולש, ואדי ערה, איכסל ואפילו כמה מרמת הגולן. האם הפועל אום אל פאחם יכולה לעקוף את סכנין להפוך לנציגה הבכירה של החברה הערבית בכדורגל הישראלי? אחרי ערב היסטורי ואווירה סוחפת כמו אתמול בעפולה, החבר'ה בסכנין בהחלט יכולים להתחיל לדאוג.
מהפך
וזה היה ערב היסטורי כי הפועל אום אל פאחם לא גנבה ניצחון. היא עשתה זאת בצורה משכנעת. בקלאסה. לא נבהלה מפיגור 2:0 (אבי ריקן ואילון אלמוג), חזרה מגול יפה של טאדס קייאנסקס, גרמה לשחר פיבן להתבלבל ברגליים ובסוף הגיע ריף מסיקה וסיפק את הגול המושלם לגראנד פינאלה: בומבה מ-25 מטר שיאניוטיס יכול למתוח את הגוף הארוך שלו עד הסוף וזה עדיין לא יספיק. את מה שלא עשו כל קבוצות ליגת העל במשך 14 משחקים, עשתה אום אל פאחם הצנועה: ניצחה את מכבי ת"א וגרמה להגנה המהוללת שלה להיראות מבולבלת ולחוצה.
נס ציונה, קבוצה צנועה בפני עצמה, הצליחה לכבוש את השער הראשון העונה לרשת של האלופה ולהשיג תיקו. אום אל פאחם הצליחה לעשות זאת שלוש פעמים ולנצח. היסטוריה. כששאדי שאג אחרי הגול של מסיקה "מהפך! מהפך! מהפך!" נדמה היה שהקריאה מהדהדת בכל רחבי ואדי ערה.
לפני המשחק היו גם תקריות מכוערות בערב ההיסטורי הזה. המשטרה עצרה שני אוהדים מתפרעים של מכבי ת"א ומנעה עוד לא מעט התלקחויות שאיימו להבעיר את הזירה. כבר מתחילת הערב הורגש הפוטנציאל הנפיץ – הדגלים היו רק הטיזר – אבל ניכר אצל הרוב הדומם בדרך כלל, ובעיקר אצל מנהלי אום אל פאחם על הרצון העז שלהם להרגיע ולשדר כל הזמן שמדובר בערב של ספורט, ערב שבו התכנסו שתי קבוצות לשחק כדורגל. ניסיון קבוע לשפוך דלי של רוח מפייסת על כל בדל פרובוקציה.
אחרי השער השני של מכבי ת"א פרץ אוהד מכבי ת"א לדשא וניפנף בדגל ישראל. המאבטחים השתלטו עליו במהירות והעיפו אותו החוצה. כשאוהד פאחם התריס מול אוהדי מכבי ת"א אחרי השער המצמק, הוא זוהה במצלמות ועף החוצה לא פחות מהר.
העיניים של אבו שלמה
בין לבין אפשר היה לזהות את הרוח המפייסת אצל אבו שלמה (אבו סלימאן), אחד מבעלי הפועל אום אל פאחם. האיש שסוחב כרס עגלגלה ולוק של דוד חביב לא הפסיק להתרוצץ בין היציעים לדשא והקפיד להרגיע כל מה שהריח עם פוטנציאל התלקחות. בסיום הוא כבר הרשה לעצמו ליהנות ולתת להתרגשות הגדולה לפרוץ החוצה תוך כדי שעשרות אוהדים ניגשים לברך אותו וכמובן להדביק לו נשיקה רטובה על הקרחת. "זה חלום, זה חלום" מלמל אבו שלמה בעיניים נוצצות.
לפנייה לכתב/ת 
