שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פוטר בשל טענות להטרדה מינית וגניבה - ותבע

    במשך עשור הועסק מתקין מטבחים כפרילאנס בחברת "רגבה" עד הצטברות תלונות נגדו. הוא דרש זכויות סוציאליות בסך מיליון ש' - ונדחה

    בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעת לתשלום זכויות סוציאליות שהגיש מתקין מטבחים נגד חברת "מטבחי רגבה", שפיטרה אותו בעקבות תלונות שהתקבלו כלפיו, בין השאר בגין הטרדה מינית וגניבת טבעת. השופטת קרן כהן קבעה כי אמנם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, אך השכר שקיבל כעצמאי היה גבוה משמעותית מזה של עובד שכיר.

     

    התובע התקין מטבחים עבור החברה כפרילנסר בשנים 2016-2005. באוקטובר 2015 הגיעה לחברה תלונה כי הוא הטריד מינית עובדת ניקיון בסניף שבו הועסק. בשיחה שנערכה לו נאסר עליו ליצור קשר עם אותה עובדת. זמן קצר לאחר מכן התקבלה תלונה שלפיה הוא הטריד מינית לקוחה בביתה. בשלב זה שלחה לו החברה מכתב התראה.

     

    בסוף מרץ 2016 התלוננה לקוחה אחרת שבזמן שהתקין אצלה מטבח נעלמה טבעת שהייתה שם. המתקין הוזמן לבירור ואז מצא את הטבעת בין ניירותיו ומסר אותה ללקוחה. בעקבות זאת החליטה החברה לסיים איתו את ההתקשרות.

     

    בתגובה הוא הגיש נגדה תביעה על סך יותר ממיליון שקל שבה טען שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק והוא זכאי לתשלום זכויות סוציאליות והפרשות לפנסיה. לדבריו, בקשותיו להיות מועסק כשכיר נדחו על ידי הנתבעת והוא עבד בעיקר אצלה והיה תלוי בה כלכלית. לדבריו, החברה בחרה להעסיק אותו כעצמאי ממניעים כלכליים ומתוך רצון להתחמק מהחלת חוקי המגן.

     

    החברה טענה מנגד שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין התובע. לדבריה, התמורה שעליה סוכם הייתה גבוהה לאין שיעור מהשכר שהיא משלמת לשכירים והתובע בחר במודע בצורת העסקה זו. היא הוסיפה כי גם אם ייקבע שהיא הייתה מעסיקתו, התמורה ששילמה לו כיסתה את מלוא הזכויות הסוציאליות ודין התביעה להידחות.

     

    השופטת קרן כהן אמנם קבעה שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק אך דחתה את התביעה. לדבריה, שירותי ההרכבה שסיפק התובע לחברה היוו חלק מפעילותה הרגילה. עובדיה תיאמו את מועדי ההרכבה ומתן השירות עם הלקוחות והחברה היא שהדריכה את המתקינים, ובכללם התובע.

     

    כמו כן, התובע נתן את שירותי ההרכבה באופן אישי ולא העסיק עובדים. הוא היה כפוף להוראות הנתבעת שגם פיקחה על עבודתו. נקבע שהוכח שהנתבעת העסיקה את התובע כעצמאי בתום לב ולא כדי לשלול ממנו זכויות. כמו כן, ניכר כי במהלך ההתקשרות התובע החליט במודע להמשיך כעצמאי כדי לא לפגוע בהיקף השתכרותו.

     

    השופטת הוסיפה כי עולה מחומר הראיות שהחברה שילמה למרכיבים העצמאיים תמורה גבוהה העולה על השכר שהיו משתכרים אם היו מועסקים כשכירים.

     

    השופטת כהן יישמה על המקרה את "הגישה החישובית" שפותחה בפסיקה וקבעה כי התמורה ששולמה לתובע גבוהה הרבה יותר מעלות העסקתו של מרכיב שכיר בעל נתונים דומים. בנסיבות אלה היא פסקה שהתובע אינו זכאי לתשלום כלשהו. התובע חויב בהוצאות בסך 3,000 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד אלון כהן
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד אלירן סטריכמן ועו"ד הדס שגיא
    • עו"ד ראובן וייס עוסק בדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים