שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות

      מבריידי ועד למאר: האבולוציה של הקוורטרבק המודרני

      הרבה אגדות שיחקו בתפקיד הקוורטרבק במהלך 100 שנות ה-NFL, אבל בכל ההיסטוריה של הספורט לא היה ולא יהיה עוד שחקן שישחק את העמדה בצורה יותר מושלמת, יותר בוגרת ויותר עגולה מאשר בריידי - או לפחות ככה חשבנו. גם אתם רוצים לכתוב? שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il

      The G.O.A.T

      בבחירה ה-199 בסוף הסיבוב השישי בדראפט 2000, בחרו ניו אינגלנד פטריוטס את טום בריידי, והשאר היסטוריה. 19 שנים לאחר מכן, בגיל 42, בריידי הפך לשיאן ההופעות בסופרבול (תשע), מתוכן ניצח בשישה (הכי הרבה זכיות לשחקן בהיסטוריה)! בארבע מהאליפויות הוא הוכתר כ-MVP, הוא מדורג ראשון בכל הזמנים ביחס ניצחונות/הפסדים, השני בהיסטוריה ביחס טאצ'דאון/חטיפות, כנ"ל לגבי סך יארדים באוויר (74,350), 14 פעמים נבחר לפרו-בול (משחק האולסטר) והרשימה עוד ארוכה.

       

      אבל כיום, בריידי הוא דינוזאור. בריידי הוא נצר כמעט אחרון לשושלת ארוכת שנים של קוורטרבקים נכחדים הנקראים "פוקט-פאסרס". הוא פיצה על חוסר הדינמיות והכבדות שלו בשליטה מוחלטת בפוקט, ניצל את הגובה שלו (1.93 מ') כדי לספק מסירות אמן מעל קו ההתקפה, וכשצריך, ידע להתחמק ביעילות מה"פאס-ראש" ועדיין לשמור על ריכוז עילאי כדי להזיז את השרשרת פעם אחרי פעם. מספיק רק לראות אותו בדרייב המסכם של סופרבול 51 בהארכה מול אטלנטה כדי להבין איך המאסטר עובד. אבל הדינוזאורים, כמו שההיסטוריה לימדה אותנו, נועדו להיכחד.

       

      טום בריידי (צילום: רויטרס)
      טום בריידי(צילום: רויטרס)

       

      ואז הגיע ראסל

      ב-2008 פרץ ראסל ווילסון לליגת המכללות בסערה, והיה לשחקן הראשון שנבחר כבר בעונת הרוקי שלו לנבחרת הראשונה של ה-ACC.

      הוא סיים את השנה כשהוא מוסר ל-1,955 יארד ו-17 טאצ'דאונים מול חטיפה בודתת בכל העונה. אבל מה שהיה באמת מרשים זה משחק הריצה שלו. ווילסון רץ עם הכדור 116 פעמים ל-394 יארד והשיג ארבעה טאצ'דאונים. הוא קרא הגנות ומצא את נקודות החולשה שלהן, השתמש בזריזות המטורפת שלו לסקרמבלים (יציאה מהפוקט) מהירים וכשההגנה התחילה להתבלבל, היה שועט קדימה אל עבר האנדזון במהירות של רכבת מסע. מכאן הדרך אל ה-NFL הייתה סלולה.

       

      ב-2012 הוא נבחר על ידי סיאטל סיהוקס ופתח כבר במשחק הראשון של העונה הסדירה. הוא הוביל את הסיהוקס לפלייאוף כשבדרך הוא קוטף פרסים ושובר שיאים, וסיים את העונה מדורג רביעי מבין הקוורטרבקים בליגה. אבל הכי חשוב, ווילסון רץ 489 יארד והשיג כך ארבעה טאצ'דאונים בעונת הרוקי שלו. צריך להבין שעד ראסל, לא היה קוורטרבק בליגה שהסתמך כך על היכולות האתלטיות שלו. רובם הגדול של הקוורטרבקים פחדו לצאת מהפוקט ולהסתכן בפציעות. הדינמיות של ראסל הייתה מפוצצת, זריזות כשל חיית טרף, והזריקות רכות-רכות ומדויקות-מדויקות; הוא היה משהו חדש - שילוב מושלם של יד מדויקת וחזקה, קור רוח בתוך הפוקט והתפוצצות אדרנלין מחוצה לו. בעונתו השנייה ראסל כבר הוביל את סיאטל לזכייה ראשונה אי פעם בסופרבול, ובכך שינה את עמדת הקווטרבק לעד.

       

      ראסל ווילסון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
      ראסל ווילסון(צילום: AFP)

       

      הבהלה לזהב

      ראסל לא היה הראשון להראות ניצנים של חדשנות בעמדת הקוורטרבק, קולין קאפרניק עשה את זה עוד לפניו כשהוביל את סן פרנסיסקו עד לסופרבול ב-2012 עם צעדיו הארוכים וטאצ'דונים עם הרגליים ממרחקים שרצים חולמים עליהם בלילות. שנה לאחר מכן הוא כבר הפסיד את אליפות ה-NFC לסיהוקס של ראסל. השניים גרמו לג'נרל מנג'רים בליגה להבין שקוורטרבק לא חייב לעמוד בפוקט - הם גילו שקוורטרבק תזזיתי ודינמי שיכול לזרוק פצצות ובנוסף לרוץ קדימה בשביל להשיג דאון ראשון, הוא הרבה יותר מסוכן מהגמלוניות והכבדות של שחקני העמדה של התקופה ההיא. אחרי שנתיים שקאפרניק ליהטט בהגנות ולאחר הזכייה של הסיהוקס בתואר הנכסף כבר היה ברור לכולם: פוקט-פאסרס - Out, קוורטרבקים דינמיים - In.

       

      15 מתוך 16 קוורטרבקים שנבחרו בסיבובים הראשונים במהלך הדראפטים לאחר הזכייה של הסיהוקס הם דינמיים, ביניהם כמה ששווה להזכיר: קאם ניוטון, שבעונת 2015 הוביל את קרוליינה פנת'רס לריצת 0:14 תוך כדי שהוא שובר את שיא הטאצ'דאונים בריצה לקוורטרבק (14), מסיים כ-MVP של העונה ולוקח את קרוליינה לסופרבול, שם הפסיד לדנבר של פייטון מאנינג - אגדת פוטבול בפני עצמו; פטריק מהומס, שבעונתו השנייה בליגה (2018) והראשונה כקוורטרבק פותח, לקח את קנזס סיטי צ'יפס עד לגמר ה-AFC כשהוא מסיים את העונה הסדירה עם 50 טאצ'דאונים במסירה (הישג שרק מאנינג ובריידי השלימו), מעל 5,000 יארדים באוויר ותואר MVP ענק על הראש של בריידי; דשון ווטסון, שלוהט בראש ההתקפה של יוסטון טקסנס. השילוב שלו עם התופס דיאנדרה הופקינס וצוות הרסיברים המצוין של יוסטון, הוביל את הקבוצה להופעה שלישית בארבע שנים בפלייאוף. אבל יש ילד אחד מעל כולם.

       

      הנבחר

      למאר ג'קסון הוא הוריקן קטרינה של עולם הפוטבול. הוא תופעת טבע שמשאירה אחריה אדמה חרוכה, הורס כל קו הגנה שהוא פוגש, משאיר אחריו שחקני קו הגנה) בטראומה. קבוצות שחוות את ג'קסון מסיימות משחק בהערכות נזקים, אוספות את השברים ומנסות להתאושש. כי ג'קסון הוא כוח על-אנושי, אל יווני עם אפרו שמשחק מול פיונים בני תמותה, והוא רק בן 24.

       

      למאר ג'קסון (צילום: EPA)
      למאר ג'קסון(צילום: EPA)

       

      ג'קסון נבחר (רק) בבחירה ה-32 בדראפט 2018 על ידי בולטימור רייבנס" למרות ששנתיים לפני הוא כבר זכה בגביע הייזמן (שחקן העונה בליגת המכללות). ארבעה קוורטרבקים נבחרו לפניו, קבוצות התעלמו ממנו בגלל היותו קוורטרבק רץ יותר מאשר זורק, וכשקיבל באמצע העונה שעברה את המושכות בהתקפה היה אפשר להבין למה - הוא היה אתלטי בטירוף זריז ומהיר כמו שד, אבל היד לא הייתה הכי מכוונת, ולא הכי עוצמתית. הוא הצליח להוביל בכל זאת את הרייבנס אל הפלייאוף, אבל הדעה הרווחת הייתה שהוא פשוט לא זורק מספיק טוב, ולכן לא יוכל להמשיך בליגה לאורך זמן. ואז הגיע משחק פתיחת העונה לשנת 2019 וכולם התחילו לתבל את הכובעים שלהם.

       

      מחזור לסיום העונה, וג'קסון יהיה הזוכה הוודאי בתואר ה-MVP, עם רצף של 11 ניצחונות. בדרך הוא השווה את השיא של בריידי, כשהוא מסיים חמישה משחקים עם חמישה טאצ'דאונים ובלי חטיפות. הוא פוצץ את השיא של מייקל ויק ליארדים בריצה לקוורטרבק ועומד על 1,206 יארד, כשנותר עוד משחק אחד לעונה הסדירה. לשם השוואה, בריידי רץ בכל הקריירה רק 1,037 יארד, ג'קסון עשה את זה בפחות מעונה. בנוסף לכל אלה, הוא מדורג שמיני ביארדים לריצה בליגה, בין כל השחקנים, כולל רצים! למאר מראה בגרות והבנת משחק מדהימה, הוא מפרק הגנות באוויר וברגליים, עומד כבר על שבעה טאצ'דאונים בריצה ועוד 29 באוויר. הוא ההתגלמות של הקוורטרבק החדש - סופר דינמי, סופר זריז, מסוכן באוויר בדיוק כמו שהוא מפלצתי ברגליים, והכי חשוב, הוא נהנה מכל רגע. אז ברוכים הבאים לעידן חדש בפוטבול האמריקאי.

       

      בולטימור, יוסטון וקנזס סיטי הן רק חלק מהדוגמאות לקבוצות שנוטשות את ה"פוקט-פאסרס" הקלאסיים לטובת הדור החדש של הקוורטרבקים הדינמיים; כי כמו בכל תחום בחיים, גם הפוטבול משתדרג ומתפתח באופן תמידי. והעתיד, עם כל הכבוד והערצה, הוא לא בריידי ודומיו, אלא מהומס, ווטסון וכמובן למאר ג'קסון, שמראה לנו כל שבוע מחדש שאם חשבנו שאנחנו יודעים הכל על המשחק הנפלא הזה, עדיין לא ראינו כלום.

       

      רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים