למה דרבי הכדורסל מת מבחינתי / תוכן גולשים
כילד אוהד הפועל ת"א בקיבוץ הייתי גונב את מדור הספורט מהשכן רק כדי לבדוק אם לינטון טאונס או פרוויס שורט חתמו. הניצחון בדרבי הראשון אחרי שעלינו גרם לי לדמוע. והיום? אנחנו עוד מעט בחצי עונה ואני עדיין לא זוכר את שמות הזרים. הכדורסל פה מרגיש מלאכותי. גם לכם יש מה להגיד? שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
מאז ותמיד הפועל תל אביב בכדורגל היתה אצלי בעדיפות על הפועל תל אביב בכדורסל, אבל פעם הכדור הכתום לא השתרך בהרבה אחרי בלומפילד האהוב מבחינת הרגש, האמוציות והסיכוי לזרוק מלחייה על ילד בקיבוץ בחדר האוכל (לא לדאוג, זה קרה לפני 20 שנה) שדואג להזכיר לך איך נגמר הדרבי אתמול.
פעם, כשהייתי גונב את מדור הספורט מהתא של אבינועם השכן בארוחת צהריים בחדר האוכל, מיד אחרי שבדקתי מה קורה בכדורגל רצתי לעמוד האחרון לבדוק אם לינטון טאונס או פרוויס שורט חתמו. היום אנחנו עוד מעט בחצי עונה ואני עדיין לא זוכר את כל שמות הזרים. אבל מה זה משנה, העיקר שאני יודע יודע שאלישי כדיר בסגל הרחב.
אוהדי הפועל ת"א(צילום: אבי רוקח)
תמיד אהבתי דמויי עופר פליישר כאלה, שלא הרבה מוצאים אותם כגיבורים. לא סתם ריססתי על קירות אושיסקין טרם הריסתו: "פליישר, מכדור, זורק, בחוץ!".
בצבא הייתי לוקח קו 66 מהתחנה המרכזית בפ"ת, יורד בריינס והולך את כל דיזינגוף כדי לראות את דימיטרי היל מתאמן. במשחק העלייה נגד באר יעקב התפלחתי דרך השירותים ולאחר שנתפסתי שילמתי לילד מקומי 120 שקל כדי לראות את הפועל עוברת את החבורה הלוחמת של יפתח בוכמן.
הדרבי הראשון הראשון שבו ניצחו בבית מכבי בראשון גרם לי מעט לדמוע, אבל כאן זה פחות או יותר נגמר – עד לדרגה שאני יכול לשכוח שיש דרבי בכדורסל. שומר על קשר עין, אבל בגדול זה מת. זה לא ישתנה, לפחות עד שיורידו את מספר הזרים לשלושה, שהאלופה תשחק בגביע אירופה לאלופות דה פקטו ולא במפעל סגור ושהאליפות לא תוכרע במשחק אחד וגם לא בשניים. סדרה קצרה של הטוב משלושה כמו בשנות השמונים המאוחרות יכולה להיות פשרה בין עליונות של קבוצה מסוימת לבין אליפות שמרגישה מלאכותית.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי הפועל ת"א
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
