"בסוף נזנח את הכימותרפיה"
ללימפומה מסוג הודג'קין שבה מככבים הישראלים יש סיכויי החלמה טובים, אלא אם המחלה חוזרת. אחרי שנים של פרדיגמה טיפולית תקועה - המגמה החדשה של טיפולים ממוקדים ממשיכה להוכיח את עצמה. "יש כאן אלטרנטיבה טיפולית שלא הייתה קודם"
בשיתוף אסותא אשדוד מקבוצת מכבי
מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי לילידי ישראל יש סיכויים גבוהים יותר מכל מקום אחר בעולם לחלות בלימפומה מסוג הודג'קין, שמהווה 15 אחוזים ממקרי סרטן הלימפה. ההשערות בנוגע לגורמי התחלואה רבות, אבל סיבה קונקרטית להבדלים בין ישראלים לבין שאר העולם עוד לא נמצאה. מה שכן נמצא בינתיים, הוא פתרון תרופתי שממשיך להוכיח בעקביות את היעילות שלו.
"מאז שנות ה־70 של המאה ה־20 ועד לפני עשור, הטיפולים היחידים בלימפומה מסוג הודג'קין היו כימותרפיים", מסביר ד"ר נג'יב דלי, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי זיו שבצפת. "הטיפול הקונבנציונלי מכונה ABVD, שזה בעצם שילוב של תרופות כימותרפיות. הצלחנו להגיע באמצעותו לאחוזי הפוגה לא רעים, אבל זה לא הספיק. לא כל החולים יכולים לקבל כימותרפיה מכל מיני סיבות, חולים מאוד מבוגרים למשל, או כאלה עם מחלות לבביות ומחלות רקע אחרות".
הקושי המרכזי בטיפול כימותרפי, הוא בעובדה שהוא פוגע לא רק בתאים סרטניים, אלא גם ברקמות הבריאות - ללא אבחנה. הפגיעה הקשה הזו מובילה לשורה של תופעות לוואי, לעיתים קשות יותר מהתסמינים של המחלה עצמה. בכל זאת, אחוזי הריפוי בלימפומה מסוג הודג'קין די גבוהים - בייחוד אצל מי שמגיבים לטיפול בקו ראשון.
"יתרון מובהק"
המצב מתחיל להסתבך כשהמחלה חוזרת, ואז סיכויי ההחלמה יורדים. "מחקר שנעשה בחן שילוב של כימותרפיה עם תרופה בשם Brentuximab vedotin, והתוצאות שלו, שפורסמו כבר לפני שנתיים, הראו יתרון מובהק לשילוב הטיפולי הזה על פני הטיפול הקונבנציונלי", מספר ד"ר דלי. "עכשיו התפרסמו תוצאות של מעקב שארך ארבע שנים, ואפשר לראות שהמגמה הזו ממשיכה. אומנם ציפיתי לתוצאות קצת יותר מרשימות, אבל בכל זאת מדובר באלטרנטיבה טיפולית שעד עכשיו לא הייתה קיימת בשבילנו, והעובדה שאפשר לתת את הטיפול הזה עם הרבה פחות חשש מההשפעות של כימותרפיה היא מבורכת".
התכשיר המדובר הוא בעצם טיפול ממוקד עבור חלבון מסוג CD30. "הטיפול הזה הוא נוגדן שמקושר לכימותרפיה, והוא בעצם מביא את הטיפול הכימותרפי ישירות אל התא והורג אותו", מסביר ד"ר דלי. "מה שיפה בו, זה שהוא מסוגל לזהות את החלבון הספציפי שמופיע בתא ממאיר, וכך הוא פוגע בתא הממאיר בלבד, וחוסך את ההשפעות של כימותרפיה על התאים הבריאים. זו בעצם מגמה כללית שמאפיינת את השנים האחרונות בטיפולים משולבים עם כימותרפיה - להסתמך פחות על הכימותרפיה ויותר על טיפולים ממוקדים מהסוג הזה".
ד"ר דלי ראה את היתרונות האלה מקרוב. "בחור בן 17 שהגיע אליי אובחן עם לימפומה מסוג הודג'קין והחל טיפולים. לטיפול הרגיל הוא לא הגיב, וגם כימותרפיה חזקה יותר לא עבדה. הוא עבר השתלת מח עצם עצמית, ואז קיבל במשך קצת יותר משנה את ה-Brentuximab vedotin. היום הוא כבר בן 23 בערך, אבל אני מאמין שזה לא חולה מייצג.
"רוב החולים שהמחלה חוזרת להם אחרי השתלה צריכים להתמודד עם פרוגנוזה לא טובה. הם פשוט עוזבים אותנו. במקרה הזה של מחלה חוזרת, התכשיר הזה הוא פתרון די טוב, והוא מספק לנו אופציה טיפולית שלא הייתה לנו בעבר".
"טיפולים חכמים"
התוצאות המעודכנות של המחקר, שפורסמו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה (ASH), הראו הפחתה של 31 אחוזים בסיכון להתקדמות המחלה בהשוואה לטיפול הקונבנציונלי. אבל מעבר ליתרון המספרי הברור, העובדה שאפשר למקד את הטיפול הכימותרפי מסייעת להגיע לתוצאות טובות יותר ולתפקוד תקין יותר של החולים, עם פחות תופעות לוואי.
"אנחנו לאטלאט נזנח את הכימותרפיה ונעבור לטיפולים ביולוגיים בלבד, במקום שאנשים יקיאו ויקריחו. אנחנו עוברים לטיפולים חכמים יותר, שנסמכים על חלבונים ספציפיים מבלי להזיק ליתר התאים. אנחנו בדרך לשם".
ד"ר דלי: "העובדה שאפשר למקד את הטיפול הכימותרפי מסייעת להגיע לתוצאות טובות יותר ולתפקוד תקין יותר של החולים, עם פחות תופעות לוואי"
לפנייה לכתב/ת 
