מטבעות זהב מלפני 1,200 שנה התגלו ביבנה

במהלך חפירות של רשות העתיקות ביבנה, במסגרת פרויקט להקמת שכונת מגורים חדשה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל נתגלה שבר פכית (כד חרס קטן) ובו מטבעות זהב מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאה ה-9 לספירה). בחפירה נחשף גם אזור תעשייה רחב ידיים, שהיה פעיל לאורך מאות שנים והחוקרים משערים שהמטמון היה ככל הנראה קופתו של קדר שפעל במקום.

"הייתי במכולה ותיעדתי ממצאים, כשלפתע שמעתי צעקות" מספרת ליאת נדב-זיו, שמנהלת את החפירה יחד עם ד"ר אלי הדד מרשות העתיקות. "יצאתי החוצה וראיתי את מארק מולקנדוב, ארכיאולוג ותיק ברשות העתיקות, רץ לקראת המחנה כשהוא נרגש כולו. מיהרנו בעקבותיו לשטח והופתענו למראה המטמון".

מטבעות מלפני כ-1,200 שנה(צילום: ליאת נדב-זיו, רשות העתיקות)

ליאת נדב-זיו ומארק מולקנדוב מרשות העתיקות עם המטמון(צילום: עמיחי תמיר, רשות העתיקות)

מבדיקה ראשונית של ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות מרשות העתיקות, מתברר כי המטמון מתוארך לתחילתה של תקופת החליפות העבאסית במאה ה-9 לספירה. בין המטבעות נמצא דינר זהב של החליף הארון א-רשיד (786 - 809 לספירה), שעליו התבססו סיפורי אלף לילה ולילה. "המטמון מכיל מטבעות שאנחנו רואים לעתים רחוקות כאן בישראל. מדובר בדינרי זהב של שושלת האגלבים - שליטים מקומיים מטעם החליפים העבאסיים בבגדד, אשר שלטו בצפון אפריקה. אין ספק שזאת מתנת חנוכה עבורנו", אמר ד"ר קול.

מטמון הזהב(צילום: ליאת נדב-זיו, רשות העתיקות)

תמונה אווירית של אזור החפירה(צילום: עידן יוניש, רשות העתיקות)

בחפירה, שנערכת מדרום מזרח לתל יבנה, נחשף "שדה כבשנים" בהיקף יוצא דופן, שפעל בסוף התקופה הביזנטית והאיסלמית הקדומה (מאות 9-7 לספירה) בכבשנים אלה נצרפו באש קנקנים, סירי בישול וקערות, אשר יצאו משם למסחר. מטמון הזהב התגלה בתוך פכית קטנה ליד פתחו של אחד הכבשנים, ולהערכת הארכיאולוגים, ייתכן שמטבעות אלו שימשו כתשלום לכדר שאחסן אותם בקופתו האישית.

בחלק אחר של האתר ביבנה, נחשפו שרידיו של מתקן תעשייתי רחב ידיים מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפני הספירה) ששימש כנראה ליצור יין. לדברי ד"ר הדד, "בבדיקות ראשוניות שערכנו התגלו גרעיני ענבים קדומים בתוך תאי המתקן. גודלם של התאים והכמות הרבה שלהן בו מעידים על ייצור יין בקנה מידה מסחרי, הרבה מעבר לתצרוכת המקומית של תושבי יבנה העתיקה".