מהח"כ האסיר שהצביע בכנסת ועד בקשת נתניהו. גלגולי החסינות

הח"כ הנאשם הראשון, הח"כ שהובא להצבעה מהכלא כדי להשלים 120 ח"כים במליאה, הח"כים שביקשו להסיר את חסינותם והתיקון הדרמטי מלפני 14 שנה בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". לקראת הגשת בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך התגלגל חוק החסינות בהיסטוריה הפוליטית הישראלית.  

זה שמבקש להשאיר את חסינותו וזה שביקש להסירה. בנימין נתניהו ואריה דרעי(צילום: אלכס קולומויסקי)

עד שנת 2005 זכה כל חבר כנסת לחסינות אוטומטית והיא הוסרה רק אם חבר הכנסת ביקש או שוועדה אישרה להסיר את החסינות. ביולי 2005 אושר התיקון לחוק, לפיו במקום חסינות אוטומטית שממנה נהנו הח"כים עד אז, הם יצטרכו לבקש מוועדת הכנסת ואז ממליאת הכנסת להעניק להם חסינות, במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש נגדם כתב אישום.

השינוי בחוק חסינות חברי הכנסת נולד לפני 14 שנה בעקבות מסכת ההשפלות שעברו יועצים ממשלתיים בוועדת הכנסת, כאשר ביקשו את הסרת חסינותם של חברי כנסת לטובת העמדתם לדין - ונתקלו לרוב בהתנגדות מצד חברי הכנסת. לפעמים היו מצבים שח"כים התנגדו לבקשתו של חבר כנסת להסיר את החסינות שלו.

ההצבעות הכפולות - קו פרשת המים

המקרה שבזכותו שונה החוק היה פרשת ההצבעות הכפולות והחלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי. ההחלטות של ועדת הכנסת על אי הסרת החסינות גררו עתירות לבג"ץ. בעקבות המקרה גברה הביקורת הציבורית והמשפטית שמשכה את הכנסת לשינוי - והצליחה. עד מהרה זרמו הצעות חוק רבות לשינוי חוק החסינות. הח"כים הציעו להעביר את החסינות לסמכות גופים חיצוניים או לוועדות חיצוניות. היו שהציעו שחברי כנסת לשעבר ירכיבו ועדה מיוחדת להסרת חסינות. לבסוף התקבלה הצעתו של יו"ר ועדת חוקה דאז, מיכאל איתן. יחד עם רוני בר-און, שעמד באותה תקופה בראש ועדת הכנסת, גיבשו השניים את הצעת התיקון לחוק.

ח"כ לשעבר מיכאל גורלובסקי. הפרשה שבה "כיכב" הובילה לשינוי החוק (צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

על-פי החוק שנכנס לתוקף בעשור הקודם, היועץ המשפטי לממשלה לא נזקק לוועדת הכנסת כדי להסיר את חסינותו של חבר כנסת, אלא חבר הכנסת הוא זה שזקוק דווקא לוועדה אם ברצונו להתעקש על חסינותו. על-פי החוק, היועץ מודיע לכנסת על הכוונה להגיש כתב אישום, ולאחר מכן רשאי חבר הכנסת לכנס את הוועדה בתוך 30 יום על מנת לבקש חסינות.

ח"כ לשעבר גורלובסקי לא ביקש לכנס את הוועדה ובכך נסללה הדרך להגשת כתב אישום נגדו באפריל 2006. על פי האישום, גורלובסקי הצביע גם בכפתורי ההצבעה של ח"כ ארדן בשתי הצבעות במהלך הדיונים הליליים על התכנית הכלכלית ב-2003. העונש שנגזר עליו: עבודות שירות.

הח"כ שהובא מהכלא למליאה 

עוד לפני שינוי החוק, היו חברי כנסת שישבו על ספסל הנאשמים. אחד המקרים הראשונים אירע בשנת 1954 כשחבר הכנסת שלמה לביא הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ברשלנות פושעת, לאחר שגרם למותו של אדם בתאונת דרכים. הוא נקנס ב-100 לירות לאחר שנמצא אשם בעבירה שיוחסה לו.

לביא ביקש מהשופט שלא להתחשב בגילו בזמן המשפט (72) ובעובדה שביקש לבטל את חסינותו לרגל המשפט. ב"דבר" נכתב אז כי זו הייתה הפעם הראשונה שחבר כנסת מכהן עומד לדין. השופט ב. זוהר כתב אז בהחלטתו כי הוא מבין לרוחו של הנאשם, שכנציג ציבור חושש כנראה שמא יתפרש עונש קל כהטיית חסד. לביא לא התנגד לסכום הפיצוי ואפילו הציע להעביר את בני משפחתו של קורבן התאונה להתגורר בעין חרוד, הקיבוץ שבו גר חבר הכנסת.

שלמה לביא, הח"כ הראשון שהואשם והורשע

הובא להצבעה מהכלא. ח"כ לשעבר שמואל רכטמן (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)

חבר הכנסת הראשון שנשלח לכלא הוא שמואל רכטמן מהליכוד, שהחל לרצות עונש של שלוש שנות מאסר וחצי בפברואר 1979 ובמקביל המשיך לכהן כחבר כנסת. רכטמן, שהורשע בקבלת שוחד בסך 70 אלף לירות מקבלן, הגיע לרצות את מאסרו בכלא מעשיהו כשהוא נוהג במכונית פיאט 132 שכורה. רכטמן, שקיבל את מספר האסיר 52249, שהה בלילה הראשון מאחורי הסורגים בחדר עם שמונה אסירים. בשל החוק הובא חבר הכנסת רכטמן להצבעות בכנסת. בכנסת הסבירו אז כי מספר חברי הכנסת חייב להיות 120 ולא ייתכן שיהיו 119 חברי כנסת ולכן חובתו של רכטמן להשתתף בהצבעות.

רכטמן, שהיה גם ראש העיר רחובות, הצביע בעד הסרת החסינות שלו. הוא רשם על פתק: "בעד הורדת החסינות". הוא קיפל אותו, הכניס למעטפה ואחר צעד לעבר דוכן היו"ר ושילשל את הפתק במעטפה לתיבת הקלפי. 71 ח"כים החליטו להסיר, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, את חסינותו של רכטמן. נגד הסרת החסינות הצביעו שניים ושלושה נמנעו.

דרעי ביקש להסיר את החסינות

עניין הסרת החסינות של השר לשעבר אהרון אבו-חצירא הגיעה עד לבית המשפט העליון. אבו-חצירא, שהסיר את חסינותו בכנסת התשיעית וזוכה מחמת הספק, עתר נגד הקביעה כי אין צורך להסיר אותה גם בכנסת העשירית. שופטי בג"ץ קבעו כי החסינות הוסרה ואבו-חצירא הועמד לדין ובאפריל 1982 הוא הורשע בגניבה ובהפרת אמונים וזוכה מארבעה סעיפים. העונש: עבודות שירות.

הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על הסרת החסינות לאריה דרעי(מתוך ידיעות אחרונות)

ח"כ באסל גטאס ביום כניסתו לכלא (צילום: גיל נחושתן)

שר נוסף שחסינותו הוסרה הוא אריה דרעי. באוקטובר 1993 הוסרה חסינותו של יו"ר ש"ס. 66 חברי כנסת תמכו בהחלטה בהצבעה גלויה. תשעה חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה התנגדו. דרעי עצמו ביקש להסיר את חסינותו, כדי שיוכח להוכיח את חפותו בבית המשפט. עם זאת, הוא התלונן: "כבר הורשעתי ונענשתי במשפט הציבור". דרעי הורשע בקבלת שוחד וריצה עונש מאסר של פחות משנתיים.

חברי כנסת נוספים שהחסינות שלהם הוסרה היו רפאל פנחסי, נעמי בלומנטל, יחיאל חזן ויאיר פרץ.

האחרון ברשימה, בינתיים, היה ח"כ באסל גטאס. ועדת הכנסת אישרה בנובמבר 2016 פה אחד את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להסיר את חסינותו של חבר הכנסת. הבקשה הועברה בשל חקירתו של גטאס בחשד להברחת טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים. הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל.