שתף קטע נבחר

48 אלף ש' לאישה שפוטרה אחרי חופשת לידה

עובדת שחזרה ל"אלמליח גל-עץ" גילתה בתחילה שתפקידה פוצל, ואז פוטרה ללא שימוע מיד בתום התקופה המוגנת. ביהמ"ש קבע שהיא תפוצה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת הורה לאחרונה לחברת "אלמליח גל עץ" לשלם פיצויים בסך 43 אלף שקל לעובדת, בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים, וזכויות נוספות. "התובעת הופלתה על רקע מינה והורותה", קבע השופט מוסטפא קאסם.

 

החברה עוסקת בשיווק ואספקת מוצרי עץ. התובעת החלה לעבוד בפברואר 2015, בתפקיד פקידותי שכלל בעיקר מענה לטלפונים, ניהול קופה וגביית חשבונות. בתחילת 2016 היא הייתה בתחילת הריון, כאשר במקביל היו חילופי בעלות בחברה. באוקטובר 2016 היא ילדה בן ויצאה לחופשת לידה. במרץ 2017, בחלוף חופשת לידה בת 4.5 חודשים, שבה לעבודה. כחודשיים וחצי לאחר מכן – מיד עם תום התקופה המוגנת בחוק – החברה פיטרה אותה.

 

העובדת טענה שלאחר ששבה מחופשת הלידה סיפר לה מנהל החברה שהחליט שלא להחזיר אותה לתפקידה הקודם – שפוצל בין שני אנשים אחרים – והציע לה לעשות שיחות טלמרקטינג. לדבריה, הוא אף אמר לה שהיה מפטר אותה מיד אלמלא הייתה תקופה מוגנת בחוק, וכי הוא היה מעדיף להעסיק גבר ללא אילוצים משפחתיים. בהמשך, הדגישה, היא פוטרה ללא שימוע, אף שהייתה עובדת מקצועית ומוערכת.

 

מנגד טענה החברה שתפקידה של העובדת פוצל אך רק בשל עומס עבודה, שינויים ארגוניים ואיכות ירודה של עבודת שלה. בניגוד לתביעה, צוין, בתום התקופה המוגנת נערך לה שימוע כדין על ידי מנהל המחסן בחברה, ולאחר מכן הוחלט לפטר אותה משיקולים מקצועיים בלבד.

 

אבל מפסק הדין עלה כי משיחה מוקלטת בין התובעת לבין מנהל החברה ורעייתו (שלקחה חלק בניהול החברה), עלה בבירור כי תפקידה של התובעת נלקח ממנה ולא נותרה לה תפקיד מוגדר. כמו כן, נאמר לה מפורשות, כעובדה מוגמרת, שהיא תפוטר בתום התקופה המוגנת – וזאת על רקע של הפליה ותוך הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

השופט הוסיף כי מתוכן השיחות התברר ללא ספק שאחד השיקולים היה היותה של התובעת אישה: "הרי שגם אם נלוו לשיקולים הענייניים ולו שיקול מפלה אחד, הרי שדי בכך כדי להכתים את החלטת הפיטורים כולה ובכך יש משום הפרה של חוק שוויון הזדמנויות". במילים אחרות, גם אם הייתה התייעלות ובוצעו שינויים מתוך שיקולים ארגוניים כאלו ואחרים, הדבר לא יכול לבוא "על חשבון" משרתה של התובעת.

 

כמו כן, השופט פסק לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לאחר ששוכנע כי אמנם נערכה שיחה עם מנהל המחסן, אולם לא הוכח שלאיש הייתה סמכות לפטר עובדים, מה גם שהתובעת לא קיבלה זימון לשימוע, לא נערך פרוטוקול שימוע, ותוכן השיחה נראה כמו שיחה ידידותית בין שני עובדים ולא מעבר לכך.

 

בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לתובעת פיצוי בסך 43 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

 

1,500 שקלים מתוך הפיצוי נפסקו בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה – הפרה שבאה לידי ביטוי בכך שהתובעת נדרשה ללכת לשירותים בחנויות בקרבת מקום, משום שהחברה לא הקימה חדר שירותים במקום העבודה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד ענת לזר, עו"ד גלית ויזל סבן
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אילן מירון ואח'
  • עו"ד יעקב לביא עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד יעקב לביא
מומלצים