שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האלמנה ניצחה את הדואר ותקבל 114 אלף ש'

    אשתו של מפעיל סוכנות דואר בחיפה, שפעל כעצמאי לכאורה, תבעה לאחר מותו פיצויים ודמי הבראה בטענה שהיה בעצם שכיר. ביהמ"ש הסכים

    בית הדין לעבודה קיבל לאחרונה תביעה של אלמנת מפעיל סוכנות דואר בחיפה וחייב את דואר ישראל לשלם פיצויי פיטורים ודמי הבראה של כ-114 אלף שקל שהגיעו לבעלה המנוח, כיוון שנחשב לשכיר של החברה. השופט אסף הראל קבע כי אף שהמנוח חתם על הסכם שבו נשללו יחסי עובד-מעסיק, ואף דיווח על עצמו כעצמאי, בפועל הוא היה עובד ככל עובד אחר.

     

    המנוח פתח את סניף הדואר שבקרית אליעזר ב-1996 וחתם על הסכם מול חברת דואר ישראל שבו נקבע כי לא ישררו ביניהם יחסי עובד-מעסיק. לאורך השנים התרחשו בסניף כמה מקרים אלימים, ומה ששבר את הגמל מבחינת המנוח היה ניסיון שוד ב-2012. בעקבות המקרה הוא סבל מטראומה קשה, ולאחר שהוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה עם 15% נכות נפשית, הודיע על סיום ההתקשרות עם הדואר.

     

    ב-2016, לאחר שהלך לעולמו, הגישה אלמנתו תביעה שבה נטען כי הוא היה למעשה שכיר, וכי הנסיבות שבגינן עזב את הסוכנות מחייבות את דואר ישראל בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה.

     

    דואר ישראל טענה מנד שהמנוח היה עצמאי בדיוק כפי שהצהיר בהסכם. לדבריה, מתכונת העבודה הייתה כשל עצמאי: הוא עבד בהיקף מצומצם, קיבל תשלום בתעריף של קבלן עצמאי, נשא לבדו בסיכון של העסק והעסיק בו עובדים.

     

    אבל השופט אסף הראל קיבל את התביעה וקבע שהמנוח היה עובד שהשתלב בחברה ככל שכיר אחר. כך, הוא היה כפוף להנחיות ולפיקוח מצד החברה, לא העניק בסניף שירותים אחרים מלבד שירותי דואר ואף לא יכול היה לעשות זאת כיוון שהוכח כי עבד במשרה מלאה ואף מעבר לכך. בפסק הדין צוין שהחברה לא הציגה אף ראיה או עדות לכך שהמנוח העסיק עובדים ורק קיבל סיוע לא תשלום מאשתו ובתו.

     

    השופט ציין שהמנוח לא הסתכן מבחינה עסקית ולא יכול היה לעשות דבר כדי לייעל את העסק בדומה לעצמאי, שכן אסור היה לו לשנות את תמחור המוצרים והשירותים או את שעות הפעילות שהוכתבו מלמעלה. בנוסף, הציוד, הריהוט והמכונות שהיו בסוכנות סופקו על ידי דואר ישראל.

     

    גם העובדה שהמנוח דיווח על עצמו כעצמאי לא שכנעה את השופט הראל שאכן היה כזה. הוא קבע כי מעמדו הוכתב לו מראש על ידי חברת הדואר וההסכם לא גובר על המאפיינים המובהקים של יחסי העבודה שהתקיימו בינה לבין המנוח.

     

    השופט שוכנע שהמנוח התפטר מאחר שלא יכול היה מבחינה נפשית לעבוד עוד באזור הקשה ורווי האלימות: "אין לחייב עובד שחש סכנה לשלמותו הגופנית, להמשיך לעבוד בסביבה מסוכנת. מדובר בסיבות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו ולכן זכאי המנוח לפיצויי פיטורים".

     

    לאחר חישוב הפיצויים נפסקו לאלמנה 110 אלף שקל ועוד כ-4,200 שקל עבור דמי הבראה. בנוסף חויבה הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 11 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד מ' מארון ועו"ד ל' סאיג'
    • ב"כ הנתבעת: עוה"ד ע' פפר וע' שילה
    • עו"ד דורית אלעד עוסקת בדיני עבודה
    • הכותבת לא ייצגה בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    דואר ישראל
    צילום: ירון ברנר
    עו"ד דורית אלעד
    מומלצים