פסולת אלקטרונית בתוך הפה

בתחילת החודש אסר מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) על מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים (מלבד מנטול וטבק), במטרה להילחם בשימוש הנרחב של צעירים במוצר. צעד חריף זה מגיע בהמשך להעלאת גיל המינימום לרכישת מוצרי טבק (כולל סיגריות אלקטרוניות) בארה"ב מ-18 ל-21 בסוף החודש שעבר.

כשהסיגריות האלקטרוניות הופיעו לראשונה, רבים ראו בהם תחליף נקי אפשרי לסיגריות הנייר. עם זאת, מאז סבלה תדמיתן ממהלומות רבות, בראשן בשל מחלת הריאות שנגרמה ככל הנראה בגלל אחד החומרים שמכיל נוזל האידוי - ויטמין E סינטטי - ושתפקידו להסמיך את הנוזל. מחלת הריאות הובילה למותם של 52 בני אדם בארה"ב ולאשפוז של למעלה מ-2,400 נוספים (ביניהם צעיר ישראלי). אך מעבר לנזקים הבריאותיים שנקשרים לסיגריות האלקטרוניות, ושממדיהם הולכים ונחשפים, בתקופה האחרונה מצטברות עדויות גם לנזק הסביבתי הנרחב שעלול להיגרם בעקבות השימוש בהן.

עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :

בינה סביבתית

מי מגדל את הסלט שלי?

הסערות של מחר

"בדלי הסיגריות של העתיד"

בעשור האחרון חל גידול ניכר במספר מעשני הסיגריות האלקטרוניות, הן בקרב מבוגרים והן בקרב בני נוער. ב-2018, מספר מעשני הסיגריות האלקטרוניות בעולם עמד על כ-41 מיליון איש - עלייה משמעותית מ-2011, אז עמד המספר על כ-7 מיליון איש. מומחים משערים שעד 2021, המספר יעמוד על כמעט 55 מיליון מבוגרים. על פי ההערכות, שוק הסיגריות האלקטרוניות שווה כיום כ-19.3 מיליארד דולר.

גם בישראל סיגריות אלקטרוניות צוברות פופולאריות, ולמרבה הדאגה גם בקרב בני נוער. לפי נתוני משרד הבריאות, 19% מבני נוער בישראל מעשנים, מתוכם 26% מעשנים סיגריות אלקטרוניות. כמו כן, 33% מהנערים המעשנים בגילים 12-15 החלו לעשן באמצעות סיגריות אלקטרוניות. עקב כך, גם משרד הבריאות הישראלי שוקל לאסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים.

כמו שסיגריות נייר משאירות אחריהן בדלים, גם השימוש בסיגריות האלקטרוניות יוצר פסולת, שעלולה להתפזר בסביבה העירונית והטבעית ואף להגיע לאוקיינוסים. הפסולת העיקרית שנוצרת היא מחסניות הנוזל שמכילות את הניקוטין ואת "טעם" הסיגריה, שאין בהן שימוש לאחר שהנוזל נגמר. "מחסניות הנוזל עלולות להפוך לבדלי הסיגריות של העתיד", נכתב בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי.

בנוסף, מתוך 565 סוגי סיגריות אלקטרוניות שנמכרו בשוק האמריקני ב-2017, 184 היו חד-פעמיות: סיגריות שבהן גם במכשיר עצמו ניתן להשתמש לתקופה מוגבלת בלבד, בלי אפשרות הטענה חוזרת כשהסוללה נגמרת.

ממדי פסולת הסיגריות האלקטרוניות הומחשו לאחרונה במחקר ראשוני שנערך בתריסר בתי ספר תיכוניים בקליפורניה המאכלסים 18,831 תלמידים בסה"כ. החוקרים ביקרו בכל בית ספר פעם אחת, וסרקו את הקרקע במגרשי החנייה של התלמידים ובמרחבים הפתוחים שבבית הספר. הם אספו כמות כוללת של 172 פריטי פסולת סיגריות אלקטרוניות, כמעט כולם מחסניות נוזל משומשות (47 פריטים) או מכסי מחסניות. 99 אחוז מהפריטים שנמצאו היו בטעמים השונים מטעם של טבק.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

מתכות כבדות, ניקוטין ופלסטיק

הפגיעה הסביבתית העיקרית משיירי הסיגריות האלקטרוניות היא תרומתם לבעיית הפסולת האלקטרונית. על פי הערכות, כ-45 מיליון טון של פסולת אלקטרונית נוצרת בעולם מדי שנה. טיפול בפסולת זו דורש תהליכים מיוחדים, וכשהיא מגיעה למזבלות ציבוריות (או גרוע מכך, נשרפת) היא מהווה סיכון מפני שהיא פולטת לסביבה חומרים מסוכנים. בדומה לסוגים אחרים של פסולת אלקטרונית, גם מפסולת הסיגריות האלקטרוניות עלולות לדלוף מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וברום, וכן חומצות סוללה. ברוב המקרים פסולת זו לא מועברת לטיפול מתאים אלא פשוט נזרקת לפח (או מושלכת ברחוב).

חומר מסוכן נוסף שעלול לדלוף מפסולת הסיגריות האלקטרוניות הוא שאריות ניקוטין. מעבר לכך, הפסולת עצמה עשויה ברובה פלסטיק, כך שהשימוש בסיגריות האלקטרוניות גם מחריף את בעיית פסולת הפלסטיק הכלל-עולמית.

בנוסף, בדומה לבדלי סיגריות נייר, פסולת הסיגריות האלקטרוניות מהווה סכנת חנק עבור ילדים קטנים ובעלי חיים.

השפעה סביבתית אפשרית אחרת של הסיגריות האלקטרוניות היא העישון הפסיבי שנכפה על הסובבים בעקבות השימוש בהן: על פי חוות דעת רפואית שהוכנה עבור ההסתדרות הרפואית בישראל, שימוש בסיגריות אלקטרוניות גורם לעלייה משמעותית בריכוז החלקיקים הנשימים שקטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5, אחד ממזהמי האוויר הנפוצים והמסוכנים ביותר) בחדר, וכן לחשיפה סביבתית לחומרים שנחשבים למסרטנים בריכוזים מסוימים כמו אצטאלדהיד, פורמאלדהיד, אקרוליין ובנזן. עם זאת, חשוב לציין שאין עדיין מחקרים שבדקו את ההשפעה הקלינית של חשיפה סביבתית (עישון פסיבי) לשימוש בסיגריה אלקטרונית.

המזהם משלם?

על פי חברת הסיגריות האלקטרוניות Juul, בישראל ניתן למחזר את מחסניות הנוזל של הסיגריות האלקטרוניות בפח הכתום, שמיועד לאריזות, ואת החלק העיקרי של הסיגריה, שכולל את הסוללה, בפחי מיחזור הסוללות. בתאגיד מיחזור האריזות "תמיר", שמפעיל את הפח הכתום, אישרו את ההמלצה. גם במ.א.י. – תאגיד למיחזור אלקטרוניקה לישראל אישרו את ההמלצה, והוסיפו שבאם ניתן להפריד את הסוללה מהמכשיר, עדיף להשליך את המכשיר עצמו למכל הפסולת האלקטרונית.

עם זאת, רבים מהמעשנים לא ממחזרים את פסולת הסיגריות האלקטרוניות, כך שהיא לא זוכה לטיפול המתאים. לדברי פרופ' חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, על חברות הסיגריות האלקטרוניות לדאוג לטיפול בפסולת שנוצרת בעקבות השימוש במוצריהן. "זו עוד דוגמה של מוצר שמזיק לבריאות וגם לסביבה", הוא אומר. "מכיוון שאין יישום של הכלל 'המזהם משלם', החברות יכולות לייצר מוצרים בלי שום אחריות לנזק הסביבתי שלהם".

לסיכום, לוין מדגיש שהנזקים הסביבתיים של הסיגריות האלקטרוניות, כמו הבריאותיים, ממחישים את הסיכון המשמעותי שטמון בהן. "צריך לנקוט במאבק נגד הסיגריות האלקטרוניות באותם צעדים שבהם נוקטים במאבק בטבק", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה