השבט הצהוב אמארה דברו / טור

ב-1988 הרעידה מכבי תל אביב את הליגה הישראלית עם ההחתמה של בחור גבוה ומוכר בשם לבאן מרסר, אחד הנכסים הכי גדולים של הפועל תל אביב, אחרי סיום סדרת גמר לוהטת בין הקבוצות שבסופה זכתה מכבי באליפות נוספת.

סטודמאייר חתם במכבי ת"א: "חיכינו בגלל כספי"

הלם וכעס בהפועל ירושלים: "הזוי"

"עשה גדי יברקן": הרשת בטירוף מהחתמת אמארה

מקצועית, אמארה סטודמאייר, ככל הנראה, לא יהיה דומיננטי במכבי כמו שהיה מרסר האדיר בזמנו, אבל המהלך של ההנהלה הצהובה - גם אם לא התכוונה לכך - משגר בדיוק את אותו סכין בלב לאלה שרודפים אחריה. מה שהשתנה היא רק הזהות של היריבה.

הרעב המכביסטי חזר. אמארה סטודמאייר(צילום: מכבי ת"א)

הרעב המכביסטי חזר להנהלת הצהובה. זה בדיוק אותו האתוס של יד אליהו, זה שנולד בסוף הסבנטיז, של המועדון שמודיע לפתע על החתמות של שחקנים כמו גיא גודס הילד, נדב הנפלד, דורון שפר - ומחזיר את אנתוני פארקר בדיוק בזמן, בשעה שעולם הכדורסל הישראלי מסתכל בתדהמה ומנסה לנתח מה יהיה המהלך הבא. זו גם חזרה של הרוע המכביסטי במובן הטוב של המילה. לא עוד הנהלה שמחכה ומחכה ומחכה ללמוד ולהבין מה המגבלה הבאה שיציבו במנהלת הליגה, אלא הנהלה אגרסיבית שנושמת את השטח ועל הדרך גם חוזרת לעצבן במיוחד את אלה שמחכים לנפילתה.

אחרי טעויות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות, תרדמת ופסיביות בכל עונה מחדש, מנהלי מכבי ת"א התעוררו ומגיבים היטב למתרחש. זה התחיל עם ההחתמה של המאמן יאניס ספרופולוס על חוזה חדש, נמשך בהבאת ארון ג'קסון אחרי פציעת הרכזים, בהחתמתו של ג'יילן ריינולדס אחרי התפרקות טאריק בלאק וכעת ממשיך עם הגעתו של סטודמאייר על רקע פציעת יובל זוסמן. בשנה שעברה, למשל, טעתה מכבי קשות כשלא החתימה רכז במקום ג'רמי פארגו שנפצע - והפעם למדה.

התחיל עם הארכת חוזה לספרופולוס ונמשך עם הבאת ג'קסון(צילום: ראובן שוורץ)

יש כאן מסר חד בעל שני כיוונים. אחד פנימי, אל תוך הקבוצה, לשחקנים: אנחנו מרגישים שיש מומנטום ואסור לפספס אותו. השני מכוון לאוהדים: אנחנו בהחלט רואים אתכם הפעם, אנחנו עושים את המקסימום להודות על הבעת האמון ברכישת המנויים בשנים הקשות. זה לא קרה הרבה במהלך העשור האחרון.

צריך להגיד תודה גם להפועל ירושלים על המאמצים היפים באזרוחו של סטודמאייר שהביאו אותו בסופו של דבר אל יד אליהו ומצד שני להזכיר שלמכבי תרומה לא קטנה בהתקדמות של ירושלים בשנים האחרונות, עם הוויתורים על יותם הלפרין, ליאור אליהו ויוגב אוחיון, שלושה שהתקדמו מאוד בחולצות הצהובות, וכעת המאמן עודד קטש, תוצרת בית כמובן.

התרומה של מכבי להתקדמות של ירושלים. ליאור אליהו(צילום: עוז מועלם)

המאמץ הבא של מכבי ת"א חייב להיות הארכת חוזה לסקוטי ווילבקין, פרנצ'ייז ברמה שלא ראינו פה מאז טייריס רייס. בשנה שאחרי אליפות אירופה האחרונה, ב-2014, מכבי לא ידעה לשמור על רייס ולא על ריקי היקמן (דייויד בלו פרש אז) - אולי החתמות שהיו יכולות לעצב מחדש את השנים האחרונות. ווילבקין חייב להיות זה שיוביל את מכבי בשנים הבאות.