הנשיא ריבלין: "השאירו את ההיסטוריה להיסטוריונים"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ערך הערב את קבלת הפנים וארוחת הערב הרשמית לראשי מדינות וראשי משלחות מרחבי העולם אשר נענו להזמנתו ויגיעו לפורום השואה העולמי החמישי. 40 ראשי מדינות הגיעו לבית הנשיא שמארח את האירוע הגדול ביותר בתולדותיו. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.

"זה מפגש היסטורי, לא רק עבור ישראל והעם היהודי, אלא עבור האנושות כולה", אמר הנשיא ריבלין בפתח דבריו. "הערב בעודנו זוכרים את קורבנות השואה ומלחמת העולם השנייה, אנו מציינים גם את ניצחון החופש וכבוד האדם. מחר נתכנס ביד ושם, לזכור ולהבטיח שלעולם לא עוד".

תמונה משותפת של כל המנהיגים שהשתתפו בפתיחת פורום השואה(צילום: עמית שאבי)

ריבלין מתח ביקורת מרומזת על נשיא פולין אנדז'יי דודה שבחר להחרים את אירועי הפורום: "יד ושם הוא מכון מוביל למחקר וחינוך השואה, בהדרכת היסטוריונים. יש להשאיר את המחקר ההיסטורי להיסטוריונים. תפקידם של מנהיגים פוליטיים הוא לעצב את העתיד. בתקופה שבה יותר ויותר ניצולים עוזבים אותנו, התכנסות זו מהווה ביטוי למחויבותנו המשותפת להעביר את העובדות והלקחים ההיסטוריים של השואה לדור הבא".

"מכובדיי, העתיד טמון בבחירות שאנו מבצעים, במיוחד אלה שאנו עושים יחד, כמדינות וכאומות. אני מקווה ומתפלל כי מהחדר הזה יצא מסר אחיד לכל אחת מהמדינות בעולם, שמנהיגי העולם עומדים מאוחדים במאבק נגד גזענות, אנטישמיות וקיצוניות, בהגנה על הדמוקרטיה ועל הערכים הדמוקרטיים. זהו צו השעה. זה האתגר שלנו. זו הבחירה שלנו". הוא הודה "ליד ושם, לפורום השואה העולמי, לד"ר משה קנטור, למשרד החוץ ולכל מי שעזר בארגון אירוע זה".

נשיא המדינה ריבלין עם שניים מאורחיו(צילום: עמית שאבי)

מלך ספרד פליפה השישי, שדיבר בשמם של המנהיגים, אמר באירוע: "זהו כבוד גדול לקחת חלק בהתכנסות זו. 75 שנה אחרי השואה, העולם לא שוכח אלא זוכר. זה מה שההתכנסות המרשימה הזו מבטאת. האנושיות סבלה את השעות הקשות כשמיליוני נפשות נהרגו. אין רוע יותר גדול מאשר ההתעלמות מכך שכל בני האדם שווים.

"במשך עשורים האנשים האלו האירו עבורנו את חווייותיהם הקשות מהשואה. אנחנו יודעים היטב שלמרות כל הכאב, עדיין מתאפשר להם לשתף בעדותם ובסיפוריהם של אחרים. אך הזיכרון לבדו לא מספיק. הברבריות יכולה לצמוח גם בחברה משכילה ומתקדמת. אנחנו לא בטוחים ממנה, אנחנו לא יכולים להסתכל לכיוון אחר. צריך ללמוד את הערכים האוניברסליים של זכויות אדם.

לסיום דבריו אמר מלך ספרד: "באנו לכאן לא רק כדי לחלוק כבוד לשורדים אלא בעיקר כדי להראות את מחויבותנו ומחויבות של המדינות להילחם בבורות ובחוסר הומניות. אין מקום לגזענות, שנאת זרים ואנטישמיות. אנחנו עדים לעליית התקפות נגד יהודים ברחבי העולם. בזמן שאני נותר אופטימי אני יודע שאני ואחרים דואגים לכך שהמילים 'לעולם לא עוד' יישמרו". את המילים "לעולם לא עוד" אמר המלך בעברית.  

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבית הנשיא

ריבלין עם גנץ(צילום: עמית שאבי)

לאירוע הגיעו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר כחול לבן בני גנץ, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הרמטכ"ל אביב כוכבי, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר החוץ ישראל כץ ועוד. בדיוק בזמן שנתניהו נכנס לקבלת הפנים שגנץ נוכח בה, הוא צייץ התנצלות בפני בעלי המוגבלויות, לאחר החיקוי של גנץ שהוביל לביקורת מצד ארגון המגמגמים. במהלך האירוע קיים נתניהו שיחות עם עשרות מנהיגים.

אירוע המנהיגים בבית הנשיא הוא מבצע האבטחה המורכב ביותר שאיתו התמודד מערך האבטחה במשכן מעולם. פגישות התיאום עם ראשי האבטחה של מקביליהם בעולם החלו לפני כמה חודשים. מערך האבטחה נערך מבצעית ולוגיסטית לתיאום מרבי עם עשרות מערכי אבטחה זרים ומקומיים תוך שיתוף פעולה הדוק עם שב"כ ומשטרת ישראל כדי להתמודד עם מגוון התרחישים והאיומים הקיימים.

מערך הביטחון נדרש לבידוק מחמיר של טונות של ציוד כבד, מכשירי מולטימדיה ומזון, ולצורך כך נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שקיימות בעולם האבטחה - רובן המוחלט טכנולוגיות ישראליות.

במקביל, משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים הפגינו מחוץ לבית הנשיא על מנת להשמיע קול זעקה נגד האיחוד האירופי ומדינות נוספות שלטענתן מממנות הגנה משפטית למחבלים.

המשפחות השכולות הניפו כרזות שעליהן נכתב: "האיחוד האירופי די לממן מחבלים בישראל", "האיחוד האירופי - הכסף שלכם הרג את רינה שנרב" ו-"הפסיקו את מימון הטרור בישראל".

שוקולד בעבודת יד ומפות ארוכות על השולחנות

ב"קייטרינג מעשייה" עמלו במשך חודשים על הגשת הארוחה לאירוע. את התפריט הרכיב שף הקייטרינג חיים סבג בהובלת שלום קדוש. בארוחה נעשה שימוש בחומרי גלם ישראליים איכותיים. מאחר שנשיא המדינה ריבלין הוא צמחוני, המנה הראשונה כללה דג וירקות. במנה העיקרית התאפשר לבחור גם מנת דג ים לצד מנות הבשר. לקינוח הוכנו פטיפורים של שוקולד בעבודת יד.

ראש הטקס של בית הנשיא, אורן אברהם, אחראי לניצוח על המהלך התקין של הערב. אברהם, ששירת 25 שנה בצה"ל ובתפקידו האחרון היה ראש ענף משטר ומשמעת, אמר: "בעיניי פשטתי את המדים משירות המדינה במסגרת תפקידי הצבאי, ומיד לבשתי מדים אחרים וכעת אני משרת את המדינה בתפקיד אחר. התפקיד מציב אותי כל יום בפני אתגרים חדשים, לא פחות מבעבר". ביום הארוחה ההיסטורית של פורום המנהיגים הבינלאומי חוגג אורן 45 שנה להולדתו.

מנכ"ל בית הנשיא, הראל טובי, אחראי על האירוע מראשיתו ועד תומו ועסק בכל מרכיביו, כולל פרטי התוכנית האמנותית והפרוטוקול הדיפלומטי.

גנץ לצדו של שר החוץ כץ(צילום: עמית שאבי)

על הפרחים אחראית נועה לוי, ספקית הפרחים של בית הנשיא זה שלוש שנים. "מקובל שעיצוב ארוחות ממלכתיות צבוע בצבעי הדגל של המדינה המתארחת", אמרה לוי לקראת האירוע. "היות ומתארחות משלחות מכל העולם, בחרנו עיצוב נקי וממלכתי בצבעי שמנת, זהב וכסף שיפנו לכלל המשתתפים".

על השולחנות נפרסו מפות ארוכות במיוחד, ולכן נשלחו בדים איכותיים לתפירת יד בהזמנה. הפרחים שנבחרו לקשט את הבית מסמלים את מיטב התוצרת הישראלית, והמנהיגים ראו ייצוג מוקפד של מגדלי פרחים מקומיים. אקליפטוסים מכפר אז"ר, טרכליום ודולפיניום ממלכתי מכרמי יוסף, קאלות מהגליל, פיונים מבני עי"ש, ורדים מניר בנים, לוע הארי מכפר ביל"ו וליזיאנטוס מהערבה.

יו"ר הכנסת אדלשטיין עם יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי(צילום: עמית שאבי)

פלוסי עם מלך ספרד פליפה השישי(צילום: עמית שאבי)

את האירוע מלווה הכנר יצחק ריידר. הוא נולד בלודז' למשפחה יהודית שנדדה לוורשה. ריידר, כנר מוכשר מילדות, ניגן בוורשה עם חבר גרמני. הקשר האמיץ בין השניים לא הושפע מהכיבוש הנאצי והם הוסיפו לנגן יחד בחשאי. ב-1940 ביקש ריידר לברוח מוורשה וחברו הגרמני השיג עבורו דרכון מזויף עימו ניסה לגנוב את הגבול, ונעצר.

החיילים הגרמנים גילו בחפציו של ריידר תווי נגינה ליצירות של ואגנר, אילצו אותו לנגן וחסו על חייו בזכות כישרונו. יחד עם כינורו נדד לבלארוס והסתתר בבור בביתה של קשישה מקומית. כאשר נאלץ לברוח ממקום המסתור הושאר מאחור כינורו והוא נמלט למוסקבה, בני משפחתו נספו באושוויץ. לאחר המלחמה השתקע ריידר במוסקבה וב-1973 השיב לו אלמוני את כינורו מבלי להסביר כיצד התגלגל לידיו.

ריידר עלה עם משפחתו ארצה ועסק במוסיקה, את הכינור שניצל הוריש לבנו ולדימיר שממשיך לנגן בו עד היום כסולן התזמורת הקאמרית. על אף שנבצר מוולדימיר לבצע את קטע הנגינה על הכינור שניצל בעצמו, הוא איפשר למלווים של שלומי שבן להשתמש בו בפתיח מיוחד לשירו של לאונרד כהן. השיר Dance me to the end of love נכתב לאחר שכהן שמע בעדויותיהם של שורדי מחנות ההשמדה על תזמורת כלי המיתר שחבריה אולצו ללוות בנגינתם את האסירים שהוצעדו אל מותם בתאי הגזים.

היועצת המדינית שולי דוידוביץ', שנמצאת בתפקידה כבר שנה, תוביל את כל הפגישות הדיפלומטיות סביב פורום השואה והיא נושאת קשר מיוחד כדור שני לניצולים. "מאז שהחלה העבודה על האירוע הזה אני במסע אישי," סיפרה דוידוביץ'. "אבא שלי עזב בגיל 16 את גרמניה ב-1939 בקינדר טרנספורט האחרון. סבא, סבתא ודודה שלי, שאני קרויה על שמה, נספו במחנות ואבא שלי הקדיש את שנותיו האחרונות לחקר השואה ביד ושם". דוידוביץ' הצטרפה לשירות החוץ לפני 23 שנים והיא כיהנה בשנים האחרונות כסגנית שגריר ישראל לאיחוד האירופי ונאט"ו.