מקס בן ה-12 הובא למנוחות: "לא הספקת להגשים את כל מה שחלמת"

מאות בני אדם ליוו היום (ה') למנוחות את מקס אדלשטיין ז"ל, בן 12 וחצי מאשדוד, שנפל אתמול מקומה חמישית בבניין ונהרג. הנסיבות שהובילו למותו הטרגי עדיין לא ברורות. אביו יורם ספד לו: "מותך הגיע בטרם עת. לא הספקת להגשים את כל מה שרצית וחלמת".

מקס אדלשטיין ז"ל. "לא הספקת להגשים את כל מה שרצית"

אמש נפל מקס מחלון ביתו בקומה החמישית באשדוד, בזמן שאמו ואחיו היו בדירה. "לכולנו קשה לדבר עליך בלשון עבר. נפלת אל מותך בערב חורפי והנה באנו כולנו לחלוק לך כבוד בדרכך האחרונה, אפילו השמש יצאה כדי לחמם אותך באדמה הקרה", ספד אביו יורם.

"בן אהוב שלי, היינו רוצים להיות איתך עוד קצת זמן כדי להגיד לך כמה אנחנו אוהבים אותך", הוא הוסיף. "לא הגיוני שהורים יקברו את בנם. מקס האהוב, לא הספקנו לעשות לך בר מצווה. היית ילד חכם, נבון, סקרן, החיים שלך היו סביב הסמארטפון המחשב והאקס בוקס, רצית להתקדם בעולם הסייבר. עכשיו כשאתה מלאך בשמיים, שמור עלינו מלמעלה, תביא לנו כוחות כדי שנוכל להמשיך, כי אנחנו שבורי לב".

בבית הספר מקיף ו' שבו למד מקס פתחו הבוקר את הלימודים בתדרוך של הצוות החינוכי. במהלך היום צוות בית הספר, בליווי פסיכולוגים יועצים והמרכז להורות משמעותית, שוחחו עם התלמידים והמורים על מחשבותיהם ותחושותיהם. כמו כן הוצבה פינת הנצחה שבה יכלו לכתוב למקס.

"אני יודעת שאתה עכשיו בשמיים, אבל אני חייבת לומר לך את זה – תפסת אותי במצב לא צפוי, לא ציפיתי בכלל שדווקא היום אתה תמות", כתבה אחת מידידותיו. "אתה ידיד טוב, חמוד ועם הרבה שמחת חיים. תמיד תישאר לי בלב. אני מקווה שבגן עדן תנוח ושיהיו לך חיים נעימים וטובים יותר שם".

פינת ההנצחה בבית הספר

מכתב של אחת התלמידות. "מקווה שבגן עדן תנוח ושיהיו לך שם חיים נעימים וטובים יותר"

מנהלת בית הספר, ד"ר רונית טאוב, סיפרה על מקס: "הוא היה תלמיד שמח וחייכן, נבון, חכם, אוהב אדם וידע, שקדן, חבר טוב. אהב לעזור ולהתנדב. היה לו ידע נרחב במחשבים והוא סייע לכל תלמיד ומורה שביקש עזרה. הוא היה מאוד מוכשר וניגן על כמה כלי נגינה. ילד עם הרבה חלומות וכישורים שצפינו לו עתיד מבטיח".

בעקרות המקרה הטרגי פירסם השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך מערך מיוחד שמטרתו לשוחח עם התלמידים על המקרה ועל נושא האובדנות. בין היתר נכתב כי "מטרת השיחה הינה מתן 'חיסון פסיכולוגי' סביב מצוקות וביסוס דרכי התמודדות מחזקות ויעילות".

במערך מודגש כי "מוקד השיחה אינו הילד עצמו, נסיבות חייו או מותו אלא השאלות שמעסיקות את התלמידים בהקשר לאירוע. זו גם הזדמנות להעביר לתלמידים מסרים בוני חוסן ובעיקר את המסר שתמיד יש מי שמוכן להקשיב ולסייע".

מנהלת בית הספר פנתה להורים וביקשה מהם לשים לב לאותות אזהרה: "יש לשים לב לתגובות הילדים כגון: פחד, קושי להישאר לבד, קושי להירדם, כאבי בטן, כעס או בכי. תגובות אלו נורמטיביות לאירוע כזה והן הולכות ונחלשות עם הזמן. חשוב לשוחח מבלי להביע עמדה או שיפוט ולאפשר לילדכם לבטא תחושותיו, תוך חיבור לשגרה ולפעילויות. היו קשובים להתנהגות או תגובות לא אופייניות של ילדכם בימים הקרובים ועדכנו את הצוות החינוכי בכל שינוי".