שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כבר לא מתביישים לדבר: כך עבר גיל המעבר לקדמת הבמה

    הטיפול ההורמונלי נכנס לעולם המערבי לפני 80 שנים. בשנות ה-70 הוא כבר נחשב טיפול מהפכני. ואז בתחילת שנות האלפיים מחקר אמריקאי הכניס אותו עמוק לתוך ארון הבושה. לאחרונה מסתמן שינוי בשיח - איך כל זה קורה?

    בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק

     

    מחקר שכלל למעלה מאלפיים נשים בגיל המעבר מרחבי הארץ, שענו על שאלון בעברית ובערבית, בנוגע לתסמיני גיל המעבר ואופי ההתקשרות שלהן עם אנשי מקצוע בנושא, ונערך על ידי עמותת "נשים לגופן", מצא כי למרות שרוב הנשאלות ציינו שהן חוות תסמינים המטרידים אותן, לא הוצע להן ייעוץ להקלת התסמינים על ידי אנשי ונשות מקצוע מתחום הבריאות. רק חמישית מהנשים שענו על הסקר ציינו כי הן פנו לקבלת ייעוץ מקצועי.

     

    אם תשאלו את ד"ר גדעון קופרניק, מבכירי הגינקולוגים בארץ, מומחה לגיל המעבר וסגן יו"ר הוועד לגיל המעבר, הסיבה לנתונים העגומים היא מחקר אמריקאי שהתפרסם בשנת 2002 ועורר סערה שיצאה לדבריו מכל פרופורציה. המחקר, שכלל 16 אלף נשים, העמיד בסימן שאלה את מידת הבטיחות של הטיפול ההורמונלי. המחקר הראה בין היתר עלייה בסרטן השד ובמחלות לב אצל נשים הנוטלות הורמונים. סימן שאלה זה התברר מאוחר יותר כלא נכון.

     

    "מיד אחרי שהמחקר התפרסם הבינו את המגבלות והבעיות שלו. למשל, העובדה שהנשים שנסקרו היו מאוד מבוגרות ולא באמת בגיל המעבר. בנשים צעירות יותר התוצאות היו הפוכות ממה שהציגו ונמצא שנטילת אסטרוגן דווקא הקטינה את הסיכון לסרטן השד. לאחרונה בכנס שנערך בסן אנטוניו הדגימו החוקרים שבקרב נשים שנטלו הורמונים נמצאה ירידה של 40 אחוזים ירידה בתמותה. כלומר, למעשה טיפול הורמונלי עושה בדיוק ההיפך ממה שהעלילו עליו".

     

    אישה מחייכת (צילום: shutterstock)
    להביא את הטיפול ההורמונלי לקדמת הבמה(צילום: shutterstock)

     

    מהו בכלל טיפול הורמונלי?

    "טיפולים הורמונליים לנשים החלו בשנות ה-40. באמצע שנות הארבעים התגלה הפרימרין, האסטרוגן האמריקאי. נשים שסבלו מתסמיני גיל המעבר הרגישו טוב אחרי שנטלו אותו, כל כך טוב שיצא ספר בשנות השישים שעסק בנושא ושמו היה 'נשיות לנצח'. היה ברור שהתרופה עושה רק טוב לנשים ולכן היא הייתה במקום השני או השלישי במכירות בעולם. בתחילת שנות השבעים התחילו להבין שטיפול הורמונלי הוא לא רק טוב לסימפטומים, אלא הוא גם מונע מחלות לב, אוסטאופורוזיס ואפילו אלצהיימר – כלומר הבינו שמדובר בטיפולים בעל פוטנציאל אמיתי".

     

    ואז הגיע המחקר המדובר ב-2002 וטלטל את העולם טלטלה רצינית. "המחקר יצר פאניקה נוראית. ועד היום, 18 שנים אחרי, אנחנו מנסים להבין למה זה קרה. אני עדיין לא מבין איפה זה נגע ביצר הפחד של נשים ואפילו רופאים כשהעובדות הן הפוכות. עד 2002 כ-30 אחוזים מהנשים בגיל המעבר נטלו הורמונים. אחרי המחקר ב-2002 האחוזים ירדו ל-5%. היום אנחנו מנסים לחזור לאחוזים שלפני המחקר", מסביר ד"ר קופרניק.

     

    המחקר לא רק עורר פאניקה, אלא גם הכניס את גיל המעבר עמוק לתוך ארון הבושה. "עד 2002, כמעט כל אישה שנפסק לה המחזור קיבלה טיפול הורמונלי. כולם דיברו על הנושא וזה היה על השולחן", מספרת ד"ר נעמה סרבניק, מנהלת מרפאת גיל המעבר, מיילדות וסיבוכי היריון במרכז הרפואי שערי צדק.

     

    "בעקבות המחקר הרופאים הפסיקו עם הטיפול ההורמונלי. הם הרגישו שאין להם כל מענה לתת. נוצר מעגל בעייתי, ברגע שהרופא לא שואל את המטופלת שאלות, היא לא יודעת שבפניו היא צריכה להתלונן. בהמשך לכך הידע בנושא גיל המעבר הלך והצטמצם. צריך לזכור שחלק מהרופאים שטיפלו לפני שנת 2002 פחות פעילים היום, והדור הצעיר של הרופאים פחות יודע ומכיר. אם אין מודעות בממסד הרפואי לכך שתסמינים כלשהם קשורים לגיל המעבר, ברור שגם המטופלות לא יודעות שזה קשור".

     

    תסמיני גיל המעבר לא מסתכמים בכמה תופעות לוואי לא נעימות, מדגיש ד"ר קופרניק, אלא יש להם השלכות חברתיות ואף כלכליות. "נשים שמגיעות למנופאוזה, התועלת שלהן בעבודה יורדת. שופטת בית משפט בת 50 שצריכה להחליט החלטות הרות גורל - איך היא יכולה לעשות את זה כשיש לה גלי חום, הפרעות שינה, דפיקות לב ועצבנות? לכן הטיפול ההורמונלי הוא קריטי לשמירה על החברה".

     

    עוד מוסיף ד"ר קופרניק כי בשנים האחרונות מחקרים מגלים כי תסמיני גיל המעבר הם לא רק סימפטומים אלא סימנים לתחלואה. "אם יש לך למשל גלי חום והפרעות שינה תופעות אלו מגדילים את הסיכון למחלת לב. או,אם יש לך גלי חום ודיכאון הסיכון לירידה קוגניטיבית גדול. כלומר, הסימפטומים הם לא רק תופעה אלא סימן לבעיה בריאותית בעתיד ולכן קריטי לטפל", הוא מסביר.

     

    האם הטיפול ההורמונלי הוא הטיפול היחיד שמוצע לסובלות מתסמיני גיל המעבר?

    "הטיפולים ההורמונליים הם המומלצים ביותר. אם מתאימים את הטיפול הנכון לאישה, מביאים בחשבון את גורמי הסיכון ואת ההיסטוריה הרפואית, הטיפול לא יכול להזיק. יש כל מיני טיפולים אלטרנטיביים היום בשוק והם לא יעילים. הנשים שבאות אליי למרפאה כולן בוגרות תרופה כזו או אחרת".

     

    "קופות החולים צריכות לשנות את המדיניות"

    למרות הנתונים העגומים שהראה המחקר, ד"ר קופרניק וד"ר סרבניק מעידים כי לאחרונה חל שינוי תודעתי, השיח מתחיל לפרוח מחדש, וגיל המעבר יוצא שוב מהארון.

     

    לפני שלושה חודשים נפתח קורס לרפואת גיל המעבר במחלקה ללימודי המשך באוניברסיטת תל אביב שמושך אליו רופאים רבים, בייחוד רופאי משפחה, שצמאים לידע. "בהתחלה צחקו עלינו, הפחידו אותנו שלא יהיו נרשמים, אבל בפועל האולם מלא עד אפס מקום", מספר ד"ר קופרניק, שיזם את הקורס עם שותפים נוספים, בהם פרופ' רונית קוכמן שהלכה לעולמה לפני שנה.

     

    עוד סיבה להתעוררות של השיח על גיל המעבר, טוענת ד"ר סרבניק, היא מהפכת הידע. "עד לפני כמה שנים היו מגיעות אליי למרפאה נשים בודדות. היום יש יותר מודעות לתסמיני גיל המעבר. נשים קוראות מידע עדכני באינטרנט, וברשתות החברתיות קמות קבוצות שבהן נשים מרגישות בנוח לדבר על תסמינים, לחלוק בתחושות ובקשיים. השיח אודות הנושאים הללו ברשתות החברתיות הוביל לכך שיש גם עלייה במודעות והיום מקובל גם לדבר על נושאים שפעם לא עלו בציבור כמו ירידה בחשק המיני. אבל בסופו של דבר מה שיעשה את השינוי המהותי הוא המודעות של רופא המשפחה".

     

    המודעות של הממסד הרפואי לתסמיני גיל המעבר היא הרת גורל, מסכים ד"ר קופרניק כי היא יכולה למנוע סבל מיותר, הליכים שלא לצורך וגם לא מעט כסף לקופות החולים. הוא מביא לדוגמא מקרה של אישה בגילאי החמישים שהיו לה כאבים, תסמין נוסף של גיל המעבר. "במשך שמונה חודשים היא עברה אינספור בדיקות ושני אשפוזים כולל הזרקות סטרואידים למפרקים. היא הייתה מיואשת וכמעט סגרה את העסק שלה. כל ההליכים האלו עלו לקופת החולים 42 אלף שקל. אחרי שמונה חודשים רופא המשפחה שאל אותה מתי הפסיק לה המחזור. הוא קישר את הכאבים לגיל המעבר ונתן לה טיפול שפתר את הבעיה".

     

    71% מהנשים במחקר של עמותת נשים לגופן השיבו כי רופא המשפחה והגינקולוג לא יזמו איתן שיחה על התסמינים. לקופות החולים עדיין אין נתונים ומדדי איכות בכל הנוגע לגיל המעבר. מה אפשר לעשות בנידון?

    ד"ר קופרניק: "לאחרונה ארגנו כנס עם משרד הבריאות. אחד המסרים שלנו היה כי קופות החולים צריכות לשנות את המדיניות. הטיפול היום בנשים הוא לא נכון, וזה עולה להן כסף. אני מציע ללמוד מהבריטים: הם הוציאו המלצות לכל מי שמטפל בנשים בגיל המעבר, כולל פיזיותרפיסטיות וקוסמטיקאיות, לקבל מידע על גיל המעבר על מנת לתת הכוונה ולטפל כראוי".

     

    ד"ר סרבניק: "צריך לשים יותר דגש על גיל המעבר כי זו תקופה דרמטית, ותחלואה מונעת היא קריטית במקרה הזה. צריך להוציא הנחייה שיש לדבר על הנושא. אני חושבת שהפתרון צריך להיות הקמת מרפאות לגיל המעבר, שיקיפו את כל תחומי הבריאות בביקור אחד. צריך לערוך בדיקה תקופתית שבה מסתכלים על האישה כמכלול, ומנסים לבחון איך אפשר לעזור לה למשך השלושים השנים הבאות".

     

    בשיתוף עמותת נשים לגופן ונובו נורדיסק

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים