התסריט של ליהי קורנובסקי ורועי ניק זיפזף חודשים ארוכים בין דמיון למציאות. הם נפגשו על הסט של הסדרה 'קיבוצניקים' כדי לשחק זוג, ולפי החברים מסביב, הכימיה הייתה מהפנטת מהקאט הראשון. אלא שלפי חוקי הז'אנר, שמבטיחים מתח רומנטי בעלילה, בחיים האמיתיים ניק היה רווק אבל קורנובסקי הייתה בזוגיות.
"הכימיה הייתה מצוינת מההתחלה", מאשר ניק, "לא הכרנו אישית. נפגשנו בחזרות, היה כיף לעבוד יחד. לא חשבנו שזה הולך למקום רומנטי, וזה היה מאוד מקצועי לאורך כל ההפקה. רק בסוף, איכשהו, משהו קרה".
קורנובסקי: "ובסוף ההפקה הרגשתי שאי־אפשר לעצור את האנרגיות שנוצרו בינינו. ברגע שהבנתי שכוחות אחרים מושכים אותי ושאני לא יכולה להישאר יותר אדישה אליהם, עשיתי מעשה — כלומר את מה שהייתי צריכה לעשות כדי לא לפגוע. פשוט סיימתי את מערכת היחסים עם החבר. רק אחרי זה התחילה איזושהי תנועה רומנטית בינינו, כשכבר לא היינו על הסט".
מי יזם?
ניק: "הדדי".
נו, תמיד יש צד שיותר יוזם.
"באמת. מסיימים הפקה מטורפת, היינו חבורה מגובשת, השתכרנו כמעט כל ערב, נגמרו הצילומים, הייתה מסיבה, וזה היה משהו שהתחבר באופן הדדי, כשיש כימיה. זה לא שמישהו מאיתנו קבע להיפגש. זה היה תהליך שהתבשל, לא בבת אחת".
קורנובסקי: "לאט־לאט זה נרקם בינינו. זה לא בא בבום עם זיקוקים, אלא משהו שממש נבנה, נבדק. רצינו לראות, כל אחד, איך הוא מרגיש".
אם זה אמיתי.
"בדיוק, או שזה קרה בגלל האופוריה שיש תוך כדי צילומי הסדרה. אבל התאהבנו על־אמת. נוצר חיבור אמיתי. ויש פה גם סיפור טוב. לפני משהו כמו חמש שנים אחד החברים הטובים של רועי, שי הללי זיו, שהוא מעצב שיער ומאפר, איפר אותי ואמר לי, 'תדעי לך שאת נורא מתאימה לחבר טוב שלי רועי ניק'".
האמת תמיד נמצאת בצד של המאפרים.
"ואני אמרתי לו, יאללה, אז תכיר לי אותו. והוא עונה לי, א'אבל אני לא יכול, רועי בזוגיות ואני רואה שם נישואים, אבל חבל, אתם כל כך מתאימים'. אז אמרתי לו, 'חבל באמת, למה אתה סתם מבלבל לי את השכל?' אבל בסוף זה קרה. אמרנו שזה כתוב בכוכבים".
לא הייתם צריכים להסתיר משהו על הסט, מהצוות, מהשחקנים האחרים?
"הכימיה של רועי ושלי הייתה מורגשת מהחזרה הראשונה. גם הבמאי בעז פרנקל וגם היוצרים והכותבים הרגישו את זה. כבר ביום הצילומים הראשון, לפני שבכלל נהיה משהו, כולם הרגישו שיש כימיה מדהימה ביני לבין רועי, וגם מתח שתמיד תורם למשחק".
כלומר?
"שלא ברור מה האנרגיה, אם אנחנו נרתעים אחד מהשני או דלוקים אחד על השני. היה בינינו משהו טיפה מסתורי וחסר הגדרה. משהו מעניין, ואנשים שמו לב".
אז מה אמרו לכם?
"באו ושאלו אם קורה משהו. אמרנו שכלום".
ניק: "תראה, זו חבורה של עשרה בחורים ובחורות, ורוב הקאסט קיבוצניקים במקור, כך שהדמויות והשחקנים התערבבו, כל הזמן הייתה אהבה באוויר. בצילומים כולם נכנסים אחד לשני לתחת. אני הייתי רווק ולא חשבתי על משהו ספציפי. שיחקנו זוג, אבל לא חשדו שם שאנחנו בכיוון של להיות זוג גם מחוץ לסט".
קורנובסקי: "בהמשך הצילומים כן באו החבר'ה לרועי ואמרו לו, 'תעשה צעד'".
ולא עשית.
ניק: "היה לה חבר אז. ובכנות, לא היה שקוף לאורך הדרך שזה מה שיקרה. אני לא הרגשתי את זה עד לתקופה האחרונה, כשכל ההפקה כבר הייתה מגובשת".
× × ×
התאהבויות מאחורי הקלעים התרחשו הרבה לפני וגם אחרי שנינט מצאה את רן דנקר. סדר היום הדחוס, האינטימיות מול המצלמות וההימצאות בתוך בועה מלאכותית שנושאת תאריך תפוגה עלולים ליצור מצג שווא לפיו הרגשות שמתעוררים הם אמיתיים — מה שעלול להחריף את ההתמודדות ביום שאחרי הצילומים. "ובכל זאת, זה אף פעם לא קרה לנו בעבר", אומרים שניהם יחד.
קורנובסקי: "זה באמת היה מאוד מתעתע. אתה לא יודע מה לעשות. אני במיוחד אכלתי סרט במהלך הצילומים כי אמרתי, רגע, מה קורה לי? מה קורה לראש שלי, לגוף שלי. אבל גם הבנתי שאם קורה לי משהו כזה, אז אני במקום שאני לא צריכה להיות בו וזה גם לא פייר כלפי הבן־אדם שהייתי איתו. הרגשתי חצויה. עד שיצאתי מהזוגיות, אמרתי לעצמי שאני מרגישה שאני חיה חיים כפולים, למרות שעוד לא קרה משהו ממשי".
והאפשרות שאולי הסיטואציה משקרת, משכרת?
"תחילת התאהבות זה הדבר הכי משכר שיש ואין היי יותר גדול מזה. הגעתי למעין צומת שלי עם עצמי ואמרתי, או שאני הולכת על זה ואוכלת אותה או שאני לא אוכלת אותה וזוכה, ואו שאני לא הולכת על זה ורק אוכלת אותה, כי המחשבות לא ייתנו מנוח. זה יהיה לחיות עם תחושת פספוס. אמרתי לעצמי, אני לא אוכל לחיות אם לא אנסה ללכת אחרי הרגש שלי".
ניק: "הייתי רווק וזה לא היה בראש שלי, כי זו בחורה עם חבר. מתחים כאלה יהיו בכל סט והשאלה היא מה עושים עם זה".
קורנובסקי: "ברמה כמו שלנו, זה לא יהיה בכל סט".
ניק: "זה מה שהתחולל אצלה, מאחורי הקלעים, והיא לא שיתפה אותי בזה. אני שידרתי שאני לא מתכוון לעשות שום דבר בנוגע למה שקורה בינינו. מנקודת המבט שלי, זה לא פייר שאני אסחף אחרי הרגשות שלה. מאיפה אני יודע שזו לא פאזה חולפת כשמתאהבים בסט? זה מסוכן. מה שקרה פה מבחינתי זה דבר נדיר, כי נהיינו ממש זוג בעקבות הסדרה. הרי היינו יכולים להפסיק להתראות אחרי הצילומים, אבל הזוגיות נוצרה אחרי, בגלל שהדברים נעשו מתוך מקום של נאמנות, גם של כל אחד לעצמו. לא עצרתי את עצמי רק מתוך כבוד וג'נטלמניות, אלא גם מתוך שמירה על עצמי".
יש רגע שבו ידעתם שזה קורה?
קורנובסקי: "הרגע הזה היה אחרי הפרידה שחוויתי. החלטתי להתוודות על הרגשות שלי מול רועי ואמרתי לו שאני נורא מבולבלת ושבדיוק סיימתי קשר. והוא אמר לי שהוא מרגיש אנרגיה איתי ושנינו הבענו את הפחד הגדול מזה שאנחנו שחקנים ובמקצוע מאוד לא יציב, אבל אמרנו שנזרום. הרי אנחנו צעירים".
ניק: "חשבתי שהיא צריכה זמן לעצמה. גם אני התוודיתי בפניה על מה שאני מרגיש אבל זו בחורה אחרי פרידה ואולי אתה ריבאונד. בחיים שלי אני בדרך כלל לוקח הכל לאט, חושב על דברים, כבד מאוד".
קורנובסקי: "ואני התאהבתי בו עוד יותר. הבחור אומר, 'תיקחי את הזמן', אז את מתאהבת בו עוד יותר, ועוד יותר רוצה. התחלנו להיפגש, ממש להכיר מחדש".
ניק: "מהר מאוד שכחנו ששיחקנו יחד. עבורי זו הייתה משהו גדול: זו אהבה".
× × ×
שניהם נחשבים לדבר הבא בעולם המשחק. ניק פרץ ב־2010, שיחק בין השאר בסדרות 'חיים אחרים', 'גאליס', 'סרוגים', 'אופוריה', 'בתולות' ו'כיפת ברזל' ובסרטים 'רוק בקסבה' ו'עמק'. הוא נולד ב־1992 וגדל בהרצליה, למד בתיכון היובל, מגמת תיאטרון. אביו איש ביטחון, אמא גננת לחינוך מיוחד. "תמיד הייתי מצחיק את החברים בקטע של חיקויים ומאוחר יותר התחלתי לעמוד על הבמה. התחלתי לחשוב על זה יותר ברצינות. בצבא הייתי בטייטל של אמן פעיל, שירתתי בגלילות ויכולתי לצאת לצילומים".
מתי הבנת שאתה צריך להיות בעולם הזה?
"נכנסתי למגמת תיאטרון בבית הספר ופתאום גיליתי שאני שחקן. כילד הייתי ביישן ומופנם מאוד, ברמה של מחכה ביום ההולדת שאמא תבוא לקחת איתי את הממתקים. זה היה פחד קהל שהוא גם פחד בין־אישי, כלומר לגשת לאנשים".
קורנובסקי: "גם לי היה פחד קהל".
ניק: "כן ברור, את שרת אופרה בגיל חמש. ממש פחד קהל. בכל מקרה, הכניסה למגמת התיאטרון הפכה לי את החיים. לימדו אותנו אנשים שאוהבים את המקצוע והצליחו לגרום לנו להבין שאפשר לחלום לעשות דברים יפים. הבונוס הגדול שלי היה שבגיל מוקדם ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים שלי. יש לי חברים בני 30 פלוס שעדיין לא יודעים".
קורנובסקי הגיעה למסך ב־2012 עם 'יומני החופש הגדול' ושיחקה בין השאר בסדרות 'איש חשוב מאוד', 'שכונה', 'להרוג את הסבתא', 'מלכות' ובסרטים 'הפורצת' ו'נולדתי בירושלים ואני עדיין חי'. גם היא נולדה ב־1992 וגדלה בכפר־סבא. אבא רופא שיניים, אמא עסקה ביבוא ויצוא של בדים עד שהלכה ללמוד עריכת דין. סבא שלה הוא הסופר והצייר המפורסם פאול קור ז"ל. דודתה לימור ירון היא בת הזוג של שלום חנוך.
הכיוון המוקדם של קורנובסקי היה מוזיקה. בגיל עשר נכנסה למקהלת כפר־סבא ולמדה שיעורי פיתוח קול ופסנתר. "אבא חובב מושבע של מוזיקה קלאסית, שמענו רק את זה בבית, הייתי חוזרת מהגן ושרה 'הילדה הכי יפה בגן' באופראית". בתיכון למדה בתלמה ילין ועשתה שירות צבאי כמוזיקאית מצטיינת.
ובכל זאת לא המשכת באופרה.
"הייתה לי את האופציה לעשות את זה, אבל הרגשתי שאני רוצה לעשות דברים אחרים. התגלגלתי למשחק. חיפשתי לעשות כסף ואמרו לי שיש לי שיניים יפות".
לא מחמאה נפוצה במיוחד.
"אבל איכשהו זה הביא אותי לסוכנות של פרי כפרי. התחלתי ללכת לאודישנים ובפוקס אמירה בוזגלו נדלקה עליי ולקחה אותי ל'יומני החופש הגדול. לא היה לי ניסיון, ובפעם הראשונה שראיתי את עצמי בטלוויזיה רציתי למות".
כי?
"שיחקתי נורא, גרוע, גדול מדי, לא מודעת למדיום. הייתי קלולסית לגמרי, הלכתי ללמוד משחק בצורה רצינית בזכות הגר בן אשר, שאיתה עשיתי את הסרט 'הפורצת'. כבר הייתי בדרך לתואר במינהל עסקים בבינתחומי, אבל בסיום הסרט הגר אמרה לי, 'עזבי אותך, תעשי טובה ולכי ללמוד משחק כמו בן־אדם'".
× × ×
הדרמה שהפגישה ביניהם, 'קיבוצניקים', עלתה באחרונה (ראשון-שלישי ב־HOT 3, וכן ב־HOT VOD וב-NEXT TV) ומספרת על חברים מכיתת 'נרקיס' בקיבוץ מעיין חיים, בשנות ה־30 שלהם, שמגלים כי הקיבוץ עומד להתפרק וחוזרים לחיות יחד במבנה בדרום תל־אביב. ניק הוא יאיר, שגר במינכן ונמצא בזוגיות עם ישראלית לשעבר בשם ניקי (קורנובסקי), בת לאבא עשיר. "הוא המלך של החבורה, סוג של מנהיג", מספרת קורנובסקי. "הגיע אל הדמות שלי במצב של פוסט־טראומה מהצבא והיא מתאהבת בו. הוא בורח לה והיא הולכת אחריו, אהבת חייה".
כמה מתוך כל זה הוא את?
"אנחנו לא דומות. אצלה הכל מבוסס על כסף, היא יכולה לנתק רגש מההחלטות שלה".
זה קרה לך בחיים, ניתוק רגשי?
"אני תמיד עובדת עם הרגש, לפעמים זה בעוכריי. אתמול היה לי אודישן לסדרת דרמה והייתה סצנה רגשית ופשוט נסחפתי שם ובאיזשהו שלב איבדתי את השליטה והרגש גאה ובכיתי ממש. ברגע שאתה לא משתמש ברגש על מנת לשרת משהו בדמות, יש פה סוג של אובדן שליטה".
גם ניק לא משתעמם. אחרי 'קיבוצניקים' הוא ישחק את ליאור דיין בסדרה שכותב דיין על חייו וצפויה לעלות באפריל ב־HOT. "אני לא בן־אדם חרדתי אבל אני כן מרגיש שיש עליי לחץ גדול, בעיקר בגלל הפער בין הרגעים שבהם אתה עובד ומקבל תשומת לב ומתעסקים בך ואתה הטאלנט, לבין הרגעים שפתאום נגמר פרויקט ואין כלום באופק", הוא אומר. "הפערים כל כך קיצוניים, שהם מייצרים רעידות אדמה לנפש".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אתה נהיה עצוב מאוד ורואה שאין לך לא חיים מסודרים ולא סדר יום, ואתה עושה דברים פשוטים כמו קניות או פגישות עם רואי חשבון ופתאום מרגיש שאתה צריך את הקהל. יש במשחק מנות אהבה מאוד גדולות ופתאום כשאין אותן, אתה לא יודע איך להתמודד. זה מערער את היציבות".
מה זה אומר, מערער יציבות?
"אתה יכול להתנהג כמו ילד קטן, להתבכיין, לכעוס על האנשים שקרובים אליך, להאשים את אמא ואבא, איך יכול להיות שאני לא עובד עכשיו. כמו ילד קטן שרוצה את תשומת הלב שלו".
ניסית טיפול?
"כשהייתי בן חמש היה לי או־סי־די מאוד קשה. הייתי שוטף ידיים באופן שיטתי, בכל ברז שראיתי, כי בראש שלי בכל מה שנגעתי היה לכלוך. הידיים שלי היו סדוקות ויבשות, לקחו אותי לפסיכולוגית וציירתי פעמיים פיל. מאז לא הייתי בטיפול. בגדול, אני מרגיש אדם יציב".
"המשחק הוא תחום מאוד לא יציב, ולי אישית מאוד קשה עם חוסר יציבות", אומרת קורנובסקי. "לכן היה לי מאוד חשוב להיכנס למסגרת תיאטרונית, הבימה, שתיתן לי בית ושאדע שיש לי קרקע יציבה שאני יכולה לחזור אליה, שיש לי הצגה ולו"ז קבוע. אני גם מטופלת אצל פסיכולוגית מאז שהתחלתי ללמוד משחק".
היה טריגר מסוים בלימודי המשחק?
"לא ממש. עוד לפני הלימודים, אמרו לי שמהרגע הזה אין לי חיים, שמאבדים שם את עצמך ובונים את הזהות שלך מחדש. כל יום אתה בוכה. יש מאבקים בעצמך. מחשבות שאתה לא מספיק טוב, שיום אחד יעלו עליך שאתה פשוט לא. רק אחרי שסיימתי, יכולתי להגיד שאני שחקנית".
ניק: "אתה בוכה שלוש פעמים ביום. אתה יכול להגיע לרמה של לצרוח סתם על מישהו, בחוסר פרופורציות, פתאום לבכות, או להיות בהיי מוגזם. יש המון תנודות רגשיות. עם הזמן, כשנתבגר, אני מקווה שנדע לאזן את עצמנו. כרגע הדרמות קורות בתדירות גבוהה".
קורנובסקי: "אצלי הרבה פעמים זה מפרק תחושות שליליות לגבי המקצוע, חרדות".
אילו חרדות יש?
"האם תהיה המשך, אולי יימאס להם ממני, אני אזדקן ואהיה מכוערת, האם אאבד מהקסם שלי? כל הזמן מחמיאים לי על המראה שלי ואני אומרת לעצמי, אז אם אני לא אהיה יפה, לא אקבל תפקידים? לא יתחשבו בכישרון שלי?".
ניק: "אני לא מוטרד מהמראה שלי, די מרוצה מאיך שאני נראה, גם לא אוהב מדי".
לא עף על עצמך?
"עף על עצמי, אבל לאו דווקא בקטע של היופי. אני צריך להיות בפעולה אקטיבית של לאהוב את עצמי כל הזמן. אני עף על זה שאני מקבל הזדמנויות ונהנה כשמסתכלים עליי ונהנה להציג את עצמי, אוהב את מה שאני עושה ואת המקום שאני נמצא בו. זה יכול להתפרש כמישהו שעף על עצמו, אבל לא אכפת לי".
מה יהיה אם לאחד מכם זה יקרה בענק והשני, חלילה, ייתקע?
"זה יכול לקרות. אני מקווה שזה לא יקרה וששנינו נצליח תמיד, שנוכל להיות מספיק בטוחים בעצמנו. שאני אוכל לפרגן לה ולא להרגיש שאני פחות. ואם זה יהיה ההפך, אני גם ארצה להיות מוחמא ומפורגן. אני יכול לראות את שני התסריטים קורים, אבל מאמין שיש מצב שלא יהיו. שנינו צעירים, מצוינים, מוכשרים, וזה נראה לי גם אחת מהסיבות שאנחנו יחד".
קורנובסקי: "אני גם רוצה להאמין שזה לא יקרה, אבל כמובן שזה יכול לקרות שאני לא אעבוד ורועי כן, ולהפך. יש לי תקווה שגם אם יהיו תקופות כאלה, זה לא יישאר ככה לאורך שנים. שזה יהיה פעם קצת אני ופעם קצת הוא".
ניק: "כל עוד זה לא יהיה בהפרשים גדולים, כנראה יהיה בסדר".
ואם יהיה?
"אז לטובתה".
קורנובסקי: "שרק יביא לי ילד מוכשר כמוהו".
ניק: "אהיה בשנת שבתון, עם הילד, בכיף".
× × ×
שניהם כבר חוו משהו דומה. ניק היה בן זוגה של שירה נאור, שכבר הייתה אחרי הפריצה. קורנובסקי היא האקסית של עוז זהבי. "ההצלחה של שירה אף פעם לא הפריעה לי", אומר ניק, "הרצון להיות מוכר לא הוביל אותי. לא הרגשתי פערים בשום דבר שקשור לעולם המשחק בינינו".
קורנובסקי: "התחלתי את מערכת היחסים עם עוז כשרק נכנסתי ליורם לוינשטיין. לא החזקתי מעצמי שחקנית בכלל, ולכן במערכת היחסים בכלל לא הטרידה אותי השאלה איפה עוז ואיפה אני. אמרתי לעצמי שאני משקיעה את כל כולי בבית הספר למשחק והיה לי נורא כיף שיש לי בן זוג עם ניסיון שיכול היה לתמוך בי ברגעים קשים. מה שגרם לפרידה הם פערי הגילים בינינו, והיה משהו שלא התחבר טוב. אבל זה לא היה קשור לפער בקריירה".
ושניכם בחרתם שוב בשחקן כפרטנר. זה גם אומר התנגשויות של מצבי רוח.
"ניסיתי, במיוחד אחרי הזוגיות עם עוז, לא להיות עם מישהו מהתעשייה, כי הפרידה הייתה טראומה מבחינה תקשורתית. הרגשתי שכולם נכנסים לתוך הנפש שלי. אבל כנראה שהנפש שלי רוצה בן זוג שחקן".
ליהי, אמרת בעבר: "כל החיים שלי כל הבנים שהייתי איתם העיפו אותי מכל המדרגות כי אני בחורה בעייתית. אני יכולה לייצר דרמות על כלום ורוב בני הזוג לא עמדו בזה".
ניק: "אני בן־אדם חזק, חגורה חומה בקראטה, ג'ודו וג'יו ג'יטסו".
קורנובסקי: "מאז התעצבתי והבנתי דברים אחרים. מגיל 20 עד 30 אתה נזרק בכל פעם לכיוון אחר וההתבגרות קורית בקפיצות מפתיעות וגדולות. היום אני מבינה שזה לא רק בגללי, שזה קרה בין שני אנשים שלא מסתדרים ולא נמצאים בשלב דומה בחיים ואין התאמה. אני מאוד שמחה שהדברים האלה קרו, כי רועי הוא הבן זוג שהכי מתאים לי. יש התאמה, חמסה".
מוקדם לדבר על חתונה?
"אנחנו יחסית רק בתחילת הקשר, בפברואר נהיה יחד שנה. אז כן. אי־אפשר לדעת מה יקרה".
ניק: "צריכים להמשיך לעבור את הזמן יחד בכיף ובפרגון בלי יותר מדי לחץ".
ובהנחה שהכל ילך בסדר, תהיה חתונה?
קורנובסקי: "כן, אני רוצה להתחתן".
רועי, אתה בן דוד של יהודה לוי. ליהי חוותה איתו סצנה אינטימית ב'איש חשוב מאוד'.
"אם לא הייתי שחקן זה היה נראה לי מוזר. גם הכרתי אותה רק אחרי הסדרה. זה לא היכה בי פתאום".
מה יהודה אומר על החיבור ביניכם?
קורנובסקי: "מאוד מפרגן".
ניק: "אכן, אבל אנחנו בתקופות לחוצות ולא יצא להיפגש. מדברים. מבחינתי יהודה הוא מודל. בתור ילד, כשראיתי את יהודה, הוא היה אידיאל שלי, והוא פתח לי את הדלת לתוך העולם הזה".
קורנובסקי: "ותקשיב לי, עוד לא היה שחקן בארץ כמו רועי. אני לא אומרת את זה מאהבה כבת זוגו. מקצועית. הוא סנסציה בעיניי. אוכל ללמוד בלי סוף ממנו, מעיין נובע".
ניק: "איזה שטויות, מה סנסציה. אבל תודה".
נמשיך בניים־דרופינג. ליהי, מה חושב דוד שלום חנוך על הקריירה?
"הוא אומר שאני צריכה לעשות מחזות־זמר כי הוא יודע שאני יודעת לשיר, אבל אני לא רוצה לעשות את זה כרגע. הרגשתי שמיציתי כזמרת".
היית הולכת ל'כוכב הבא'?
"אני לא יודעת לשיר משהו שהוא לא קלאסי".
ניק: "לא נכון, היא שרה כמו מלאך".
