פעילות המדינה ללא תקציב מאושר, החל מינואר השנה, נותנת את אותותיה על הגירעון: לפי מספרים ראשוניים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", בינואר נרשם בתקציב המדינה עודף מפתיע במיוחד בגודלו – כ־4 מיליארד שקל, לעומת גירעונות כמעט בכל חודשי השנה החולפת וגירעון של קרוב למיליארד שקל בינואר 2019. בדצמבר עמד הגירעון על 3.7% מהתוצר, חריגה משמעותית לעומת היעד הממשלתי של 2.9%.

מנתונים ראשוניים שעובדו באגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות החשב רוני חזקיהו, עולה כי בחודש הראשון של שנת 2020, שבו המדינה החלה לפעול לפי תקציב של 1 חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת, 2019, נרשם עודף שנובע ברובו מצד ההוצאות דרך צמצום בהוצאות הממשלה, בזמן שנרשמה יציבות ואף עלייה מסוימת בצד ההכנסות, בעיקר בגביית המסים.

בינואר אשתקד נרשם גירעון של 3.3%, לאחר שזה צומצם במפתיע בדצמבר 2018, והוריד את הגירעון בתקציב לשיעור המתוכנן (2.9%). המהלך הזה של צמצום חד בגירעון וזינוק שלו בחודש שלאחר מכן הוביל לפתיחת בדיקה מיוחדת של מבקר המדינה, שנועדה לברר אם בכירי משרד האוצר ביצעו "תרגילים חשבונאיים" כדי לצמצם את הגירעון באופן זמני כך שיעמוד ביעד. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ביטל כמה מהמסקנות בטיוטת דוח המבקר, וטען כי לא בוצעו שום מהלכים הנוגדים את החוק או את הנוהל התקין.

ההסבר לעודף המפתיע בגודלו בתקציב ינואר השנה הוא בעיקר העובדה שהממשלה לא יכלה להגדיל עוד את הוצאותיה, אפילו לא בתחומים שבהם נדרש גידול מיידי: בזמן שאוכלוסיית ישראל גדלה ב־2% השנה התקציב נותר ללא שינוי. המשמעות היא שנוצר חוסר מבני בתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה וכדומה. כן נדחו צעדים חיוניים כמו הגדלת קצבאות הנכים, הוספת כספים לתקציבי בתי החולים הממשלתיים, שהמצב בהם מחמיר בשל הגידול באוכלוסייה ובשל מגפת השפעת בחורף הזה.

לא ניתן גם להגדיל את התקציבים החסרים לבניית כיתות חדשות, בשל הגידול במספר התלמידים, ולא ניתן להגדיל את הוצאות הממשלה בתחומים חיוניים בהם החקלאות, תשתיות התחבורה ואיכות הסביבה.

בחודש החולף הסתכמו הוצאות הממשלה בכ־26 מיליארד שקל והכנסות הממשלה הגיעו לכ־30 מיליארד שקל. ההכנסות ממס הכנסה ומסי מקרקעין הסתכמו ב־16 מיליארד שקל וההכנסות ממע"מ, מכסים ומסי קנייה בכ־14 מיליארד שקל.

במהלך השבוע יבוצעו החישובים המדויקים ולקראת סופו יפורסמו הנתונים הרשמיים. אם יימשך העודף בתקציב גם בחודשים הבאים, צפוי הגירעון לקטון, לפחות באופן זמני עד להקמתה של ממשלה חדשה, אז יעלו על השולחן שוב הצרכים להעביר מיידית כספים למערכת הביטחון, לקיים את ההסכם עם הנכים, לממן את ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו ולהגדיל את קצבאות הקשישים, שנשחקו במיוחד בשנים האחרונות.

הכנסות הממשלה בינואר

30 מיליארד שקל

הוצאות הממשלה בינואר

26 מיליארד שקל

העודף בתקציב

4 מיליארד שקל

מקור: הערכות ראשוניות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות"