שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כלי פולחן התגלו במקדש מימי בית ראשון סמוך לי-ם

    חוקרים מאוניברסיטת תל אביב סבורים כי ממצאים, שהתגלו בתל מוצא הסמוך לירושלים, מעידים על מקדש מימי בית המקדש הראשון, שפעל במקביל למקדש שלמה המתואר בתנ"ך

    ממצא חסר תקדים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל: כלי פולחן רבים המלמדים על התפתחות הפולחן הדתי ביהודה והתגבשותה של הממלכה בימי בית המקדש הראשון, התגלו לאחרונה בחפירות המחודשות סמוך לאתר תל מוצא - שבו פעל באותה תקופה מקדש ובו מזבח להקרבת קורבנות.  הממצאים החדשים פורסמו לאחרונה בכתב העת Biblical Archaeology Review .

     

    תצלום אוויר של המקדש בסיום עונת החפירות בשנת 2013 (צילום: פ. פרטוש, סקייוויו)
    תצלום אוויר של המקדש בסיום עונת החפירות בשנת 2013(צילום: פ. פרטוש, סקייוויו)

     

    בחודש מרץ האחרון, לאחר סיום בניית הגשר המוביל לירושלים, החלה חפירה ארכיאולוגית מחודשת של אוניברסיטת תל אביב באתר מתקופת בית ראשון, שהתגלה במקום לפני שני עשורים.

     

    הארכיאולוגים, בהובלת פרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב והדוקטורנטית שועה קיסילביץ מרשות העתיקות, חזרו לאתר שבו פעל מקדש מונומנטלי מטיפוס "המקדש הצפון-סורי" באתר הסמוך לירושלים. לדברי החוקרים, מכלול המקדש, שהוא היחיד מסוגו שנמצא עד כה בתחומן של ממלכות ישראל ויהודה, דומה בפרטים רבים למקדש שבנה שלמה המלך, המתואר בפירוט רב במלכים א' פרק ו'. החוקרים הוסיפו האתר תורם רבות להבנת תקופת בית ראשון ולהשוואה בין הממצאים הארכיאולוגיים - באתר זה ובאתרים אחרים – לבין המסופר בתנ"ך.

    אחת הצלמיות (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
    אחת הצלמיות(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

     

    "החפירה בתל מוצא החלה בשנת 1993, כחפירת הצלה של רשות העתיקות - לקראת בניית קטע כביש שיחליף את סיבוב מוצא בכביש 1", מספרת קיסילביץ. "חפירות הצלה נוספות בוצעו בשנים 2002, 2003 ו-2012-13. חפירות אלה חשפו במקום אתר חשוב, שהתקופה הדומיננטית המיוצגת בו היא ימי בית המקדש הראשון - מהמאה ה-10 עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה (תקופת הברזל 2). הממצאים מעידים כי היה כאן מרכז כלכלי ומנהלי חשוב של עמק מוצא הפורה, עם עשרות ממגורות ושני מחסנים גדולים לאחסון תבואה. במרכז האתר נחשף מכלול מקדש מונומנטלי מטיפוס 'המקדש הצפון-סורי' שתוכניתו אופיינית למזרח הקדום. בין היתר התגלו במקום מזבח להקרבת קורבנות, שולחן להנחת מנחות וכלי פולחן רבים - ביניהם צלמיות חרס דמויות אדם ודמויות סוסים וכן פולחן גדול ומעוטר. המקדש במוצא הוא מכלול המקדש היחיד מטיפוס זה שהתגלה עד כה בתחומי ממלכות יהודה וישראל. תוכניתו האדריכלית והעיטורים המעטרים את חפצי הפולחן דומים לאלה המיוחסים למקדש שלמה בירושלים".

    ראש צלמית בדמות אדם (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
    ראש צלמית בדמות אדם(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

    .בסיס כן פולחני שעליו שרדי עיטור בדמות צמד אריות או ספינקסים שראשם לא השתמר (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
    .בסיס כן פולחני שעליו שרדי עיטור בדמות צמד אריות או ספינקסים שראשם לא השתמר(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

     

    כאמור, במרץ 2019, לאחר סיום בנייתו של הגשר המוביל לירושלים והסרת מילויי החול שכיסו את האתר בעת הבניה, שבו הארכיאולוגים לתל מוצא - מעתה כחפירה אקדמית של אוניברסיטת תל אביב. "החפירות בעונה זו היו מאוד ממוקדות, והמטרה הייתה כפולה: ראשית, להמשיך לחשוף את מבנה המקדש, ושנית, להיעזר בטכנולוגיות מדעיות מתקדמות כדי לקדם את הבנת האתר", אמרה קיסילביץ. "מצאנו שאורכו של המבנה היה לפחות 21 מטרים, וגילינו כי מתחת לרצפת חצר המקדש קיימים שרידים של מבנה פולחן נוסף, ככל הנראה מהמאה ה-10 לפנה"ס".

     

    החוקרים מציינים כי מכלול המקדש, על שכבותיו השונות, מהווה ממצא חסר תקדים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל: מבני פולחן שהוקמו בתחילת תקופת הברזל 2, ומקדש שהמשיך להתקיים לאורך מרבית ימי הבית הראשון, במקביל למקדש שלמה בירושלים. לפיכך, האתר תורם רבות להבנת התפתחות הפולחן ביהודה, וכן להבנת תהליך התגבשותה של ממלכת יהודה.

     

    במהלך החפירה דגמו החוקרים חומרים מארבע שכבות שנחשפו בחתך בצד המזרחי של המקדש, ושלחו אותם לבדיקה באמצעות טכנולוגיות שונות: OSL - שיטה פיסיקלית לתיארוך דגימות עפר; בדיקות פחמן 14 לתיארוך חומרים אורגניים; וטכניקות של מיקרו-ארכיאולוגיה הנעזרות במיקרוסקופים, בקרני אינפרה-אדום ובמכשירים מדעיים נוספים כדי לחשוף את הנסתר מן העין בממצאים הארכיאולוגיים.  


    אחת הצלמיות (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
    אחת הצלמיות(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
     

     

    "תוצאות הבדיקות יספקו לנו מידע רב על המקדש", אמרה קיסילביץ. "בין היתר אנו מקווים שהן יסייעו לנו לדייק את תאריכי השכבות השונות, לברר אם המבנה ניטש לפרק זמן כלשהו, ולשחזר את אופי הפעילויות שהתרחשו בחצר המקדש. מכיוון שמרבית הפעילות הפולחנית התרחשה בחצר, בעוד מבנה המקדש עצמו היה נגיש רק לכוהנים, אנחנו מקווים שחפירה נוספת באזור זה תחשוף חפצי פולחן נוספים".

     

    "לממצאי החפירה בתל מוצא, בעבר, בהווה ובעתיד, יש חשיבות רבה להבנת תקופת בית המקדש הראשון, ולהשוואה בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין המקרא", מסכם פרופ' ליפשיץ. "עצם הימצאותו של מקדש הדומה למקדש שלמה במרחק קילומטרים ספורים מירושלים מעלה תהיות רבות, שכן הטקסט המקראי רצוף במאבקים באתרי פולחן מחוץ לירושלים, ואף קובע במפורש כי יש לעבוד את אלוהי ישראל אך ורק במקדש שבירושלים. יתרה מכך, ספרי מלכים ב' ודברי הימים ב' מספרים על שתי רפורמות דתיות שעסקו בדיוק בנקודה זו: הרפורמה של המלך חזקיהו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס והרפורמה הקיצונית יותר של המלך יאשיהו, שהרס את כל אתרי הפולחן שמחוץ לירושלים בסוף המאה ה-7. אנחנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו לנו לענות על מגוון שאלות מסקרנות: מי הקים את המקדש במוצא ומתי? איזה פולחן התקיים בו בזמנים שונים? מה היה היחס בין הקהילה שסביב המקדש במוצא לקהילה שסביב המקדש בירושלים? האם כהני המקדש במוצא קיבלו על עצמם בשלב כלשהו את עליונותם של הכהנים והשליטים של המקדש בירושלים, ואם כן, מתי זה קרה? האם שרד המקדש במוצא את הרפורמות הדתיות של חזקיהו ויאשיהו, והאם הוא המשיך לפעול עד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס?"

     

    בשלב זה מתוכננות שתי עונות חפירה נוספות בתל מוצא, באביב 2020 ובאביב 2021, בהשתתפות סטודנטים וחוקרים מרחבי העולם, ובעיקר מישראל, גרמניה, צ'כיה וארה"ב. החוקרים בטוחים שהרבה תגליות מרעישות עוד ממתינות להם באתר הייחודי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
    אחת הצלמיות שהתגלו
    צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
    מומלצים