שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חדשות האקדמיה: מטכנולוגיות העתיד לליקויי למידה

    באוניברסיטה העברית תיפתח בשנה הבאה תוכנית לתואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, באוניברסיטת אריאל חתמו על שיתוף פעולה טכנולוגי ואילו חברת טבע מחזקת את הקשרים עם האקדמיה בתחום החדשנות

     

    מהנדסי טכנולוגיות העתיד יוכשרו בעברית

    לצד החדשות המבורכות על הצלחות מרשימות בעולם ההיי-טק הישראלי, מתגברים הפרסומים בשנים האחרונות על אודות מחסור חמור במהנדסים ובקושי לגייס עובדים מומחים בתחומם על אף היצע משרות רבות, מגוונות ומתגמלות, הן נותרות בלתי מאוישות, עובדה המאלצת את ענקיות החומרה לצאת מגבולות המדינה ולגייס מהנדסים ממזרח אירופה ומהמזרח הרחוק.

     

    באוניברסיטה העברית זיהו את הפוטנציאל ויציעו החל משנה"ל הבאה תוכנית לתואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, בנוסף לתוכנית הקיימת בהנדסת חשמל ומחשבים. תוכנית הלימודים מבוססת על הכשרה מקיפה ביסודות הפיזיקליים והמתמטיים הנדרשים להבנה מיטבית של תחום הנדסת החשמל, ותאפשר התמחות בתחומי רכיבי החומרה, החל מההבנה הבסיסית של אופן פעולת ההתקן ועד להטמעתו במערכות מורכבות.

     

    מהנדסים (צילום: shutterstock)
    ארכיון(צילום: shutterstock)

     

    הלימודים נפרשים על פני ארבע שנים ומשלבים לימודים עיוניים ברמה הגבוהה ביותר, עם התנסויות רבות במעבדות הוראה מתקדמות, בחירה באחד ממסלולי ההתמחות: אופטואלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה, וננו-הנדסה, וביצוע פרויקט גמר המדמה משימות פיתוח בתעשייה, החל מייזום ועד למימוש אב-טיפוס. ייחודה של התוכנית בהכשרת מהנדסי חשמל עם תפישה מערכתית-ניסיונית על בסיס מדעי בתחום ההתקנים הפיזיקליים.

     

    "ניתן לשמוע בתקשורת על מחסור במהנדסי חשמל בשוק העבודה, אך הבעיה חמורה במיוחד בתחום החומרה. מהנדסי החומרה הם אלו שמתכננים את ההתקנים והמערכות שמאחורי עולם התקשורת, המחשוב, החישה, הדימות והביטחון. כל פיתוח של מערכת טכנולוגית החל מהחיישנים שמוטמעים בטלפון החכם, דרך רכיבי תקשורת סלולרית של דור 5, ועד לרכב אוטונומי הממפה בתלת-ממד את סביבתו הדינמית מצריך עבודה של מהנדסי חשמל רבים עם רקע טכנולוגי-מדעי" אומר פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית.

     

    גם ההדים מההיי-טק חיוביים ותומכים במהלך. נעם אבני, מנהל מרכז פיתוח של אינטל בירושלים, מוסיף: "חברת אינטל מברכת על פתיחת המסלול ורואה חשיבות רבה בלימודי חומרה, פיתוח שבבים ופיתוח טכנולוגיות חדישות בירושלים. שילובם, הצלחתם וקידומם של בוגרי האוניברסיטה העברית בתפקידי המחקר והפיתוח באינטל מעידים על רמת הוראה מצוינת ותוכנית לימודים רחבה ומקיפה".

     

    באוניברסיטה העברית אמרו כי אפשרויות התעסוקה של בוגרי התוכנית הינן בעמדות מחקר ופיתוח בחברות הטכנולוגיות המבוססות ובחברות הזנק, בתעשיות הביטחוניות, ובמכוני מחקר מדעי. למעוניינים להתמקד בחזית המדעית, התוכנית מאפשרת המשך לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בחוג לפיזיקה יישומית או בפיזיקה. לתלמידים מצטיינים בתוכנית הבוגר תוצע תוכנית מואצת לתואר שני בפיזיקה יישומית (תוך חמש שנים), לרבות מלגת מחייה. בוגרי התוכנית זכאים לתואר B.Sc. בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית. האוניברסיטה העברית מעודדת אוכלוסיות בתת-ייצוג בעולם ההנדסה להירשם לתוכנית זו.

     

    שת"פ טכנולוגי לאוניברסיטת אריאל

    השבוע נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אוניברסיטת אריאל וחברת אריאל חדשנות מדעית בע"מ לבין Incubit Ventures, החממה הטכנולוגית מבית אלביט מערכות. באוניברסיטת אריאל אמרו כי שיתוף הפעולה יתרום להרחבת הפעילות בנושאי יזמות וחדשנות ומסחור של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הטכנולוגיה העמוקה (Deeptech).

     

    על פי ההסכם שנחתם, שיתוף הפעולה יכלול הנגשת משאבים ותשתיות של האקדמיה לחברות החממה, חשיפה של מחקרים המתבצעים במחלקות האקדמיה השונות לחממה כפוטנציאל להשקעה ומסחור, ליווי של צוות החממה בנושאים של יזמות חדשנות ופיתוח עסקי.

     

    אוניברסיטת אריאל  (צילום: יצחק שליסל)
    אוניברסיטת אריאל (צילום: יצחק שליסל)

     

    חממת Incubit פועלת במסגרת תוכנית החממות של רשות החדשנות ומשקיעה במיזמים בעלי טכנולוגיה עמוקה במגוון רחב של תחומי ידע, המבוססים על ידע אקדמי ומחקרי ונמצאים בשלבים המוקדמים של הפיתוח. ל-Incubit יש את היכולת לסקור טכנולוגיות רבות, לנתח את הפוטנציאל העסקי שלהם ולהוביל את היזמים מרעיון למוצר ולחברה בצמיחה.

     

    אורן גדות, מנכ"ל החממה הטכנולוגית Incubit, אמר: "המשימה העיקרית של Incubit היא להגיע לטכנולוגיות משבשות ופורצות דרך בשלבים המוקדמים של הפיתוח בהם הסיכון גדול. המחקר באקדמיה בישראל הוא פורץ דרך וחדשני ועבורנו הוא כר פורה להזנקת חברות. זיהינו באוניברסיטת אריאל פוטנציאל רב לחדשנות משבשת בעלת פוטנציאל מסחרי רב וכן צוות מחויב ומסור לעבודה משותפת".

     

    ד"ר יעקב ענבר, מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים של אוניברסיטת אריאל, מיוזמי ההסכם ומנהל הפעילות מטעם האוניברסיטה, הוסיף: "מדובר בהישג חשוב מאוד הן לאוניברסיטת אריאל והן Incubit. ההסכם יאפשר ל Incubit גישה ואפשרות לבחון טכנולוגיות בתחומי העניין והפעילות שלה, על מנת להשקיע בהן ולהקים סביבן חברות הזנק ליישום הטכנולוגיות ליישומים אזרחיים. ההסכם מהווה נדבך נוסף בהרחבת הקשרים ושיתופי הפעולה של האוניברסיטה עם התעשייה והסביבה העסקית בישראל".

     

    דני חרדון, מנהל הרשות למחקר ופיתוח, סיכם: "לצד יעדיה האקדמיים, אוניברסיטת אריאל בשומרון מציבה לעצמה יעדים ציוניים-חברתיים מתוך ראיה פרקטית ואידיאולוגית ומתוך רצון לספק את צרכי המשק, הכלכלה והחברה הישראלית. כפועל יוצא מכך, האוניברסיטה שמה דגש על מחקרים יישומיים, הן בשלבים ראשוניים והן בשלבים מתקדמים וזאת במטרה לתרגם את הידע האקדמי לידע יישומי שישרת את התעשייה במדינת ישראל. במסגרת שיתוף הפעולה, תקדם האוניברסיטה את המחקרים היישומיים". 

     

    תואר ראשון בחינוך ולקויות למידה

    האקדמית גליל מערבי מציעה לימודי תואר ראשון בחינוך ולקויות למידה, המאפשרים לרכוש ידע על סוגי הלקויות והקשיים המיוחדים להם. באקדמית הסבירו כי לימודי חינוך ולקויות למידה יעניקו ידע נרחב ומעמיק בתחום התפתחות הילד, פסיכולוגיה של הקריאה, לקויים של התפתחות שפה, קריאה וכתיבה בקרב ילדים וביטוים בקרב בוגרים.

     

    כחלק מלימוד תחום לקויות הלמידה, מתקיימים קורסים בנושאים של הפרעות קשב והבנתן. הבנת לקויי למידה נלמדת גם בהיבטים רב תרבותיים והבדלי שפה, הבנת הקשיים בקרב קוראים דו-לשוניים, והביטוי הרב גוני של שפה ותרבות בקשיים וליקויים של ילדים ומבוגרים.

     

    "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בשיעור האבחון של לקויי למידה במערכת החינוך", מסבירה ד"ר מירי שריד, ראשת החוג ללקויות למידה באקדמית גליל מערבי. "עלייה זו מציבה צורך טבעי לכוח אדם מקצועי, בעל ידע נרחב בתחום של לקויות למידה במערכת החינוך על כל שלביה. הייחודיות של התואר באקדמית גליל מערבי הוא מתן בסיס מקיף וכלים מקצועיים פרקטיים לזיהוי ליקויי וקשיי למידה באוכלוסיות המגוונות מבחינה תרבותית ושפתית, כבר ברמת התואר הראשון".

     

    נשיא האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן דוד, הוסיף: "האקדמית גליל מערבי שמה לה למטרה להרחיב את מגוון החוגים ותוכניות הלימוד ולהתאימן לדרישה הקיימת כיום בתחום החינוך וצרכי הסטודנטים עצמם. התוכנית הדו-חוגית החדשה בחינוך ולקויות למידה תקנה ללומדים ידע נרחב, מעמיק ועדכני בתחום צומח ומתפתח המשווע לאנשי מקצוע מתאימים ומקצועיים".

     

    טבע ואקדמיה

    חברת טבע העולמית כינסה לפני כמה ימים חוקרים וחוקרות בולטים בתחום מדעי החיים בישראל, לאירוע השקה חגיגי של יוזמת טבע אקדמיה – המיזם המשותף של טבע והאקדמיה הישראלית לקידום חדשנות אקדמית בתהליכי גילוי תרופות חדשות.

     

      (צילום: אלון זסלנסקי)
    (צילום: אלון זסלנסקי)

     

    ד"ר הפרון פרידריקסדוטיר, סמנכ"לית בכירה, מנהלת המו"פ הגלובאלי של טבע, אמרה באירוע: "מו"פ וחדשנות היו חלק מטבע במשך שנים רבות. שניים מהמוצרים הידועים ביותר שלנו הגיעו מהאקדמיה הישראלית - קופקסון ואזילקט, ואני מקווה שבטווח של חמש השנים הקרובות נוכל לבשר על חדשות מרגשות. ערכנו בישראל מיפוי של 400 מעבדות עד שהגענו ל- 12 שיתופי פעולה – זה היה מסע ארוך ששווה את כל המאמצים והמשאבים שהושקעו בו".

     

    פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), אמרה באותו אירוע: "אני מאמינה שמוסדות המחקר האקדמיים פה בישראל וגם בעולם, מוכנים יותר מאי פעם להפוך תוצרי מחקר לתעשיה. מטרתן של אוניברסיטאות מחקר היא לייצר חדשנות - מחקר נוצר על ידי סקרנות בסיסית והוא ליבה של העשייה האקדמית. אני קוראת לכל התעשיה לבוא ולבקר את המוסדות שלנו, ולראות כיצד ניתן לחבור ולשתף פעולה. אני מבטיחה שלא תתאכזבו".

     

    מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, אמר כי "מיזוג בין טכנולוגיות ויכולות רב-תחומיות אחרות נמצאים בליבן של ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות של ישראל לאורך השנים. ככל שתעשיית התרופות מתקדמת יותר לעבר טיפול מניעתי יעיל ומותאם אישית, אנו רואים יותר ויותר מיזוג של ביולוגיה עם טכנולוגיה הנדסית, AI ויכולות מחשוביות בפיתוחים החדשניים של תעשיה זו שתשנה את האופן שבו מאבחנים, מטפלים ומנהלים מחלות. אנו ברשות החדשנות מחויבים להשקעה של משאבים משמעותיים בעשור הקרוב לשם בנייתה של תעשיית מיזוגים ביולוגיים בעלת ערך כלכלי גבוה, וכבר היום מעורבים לעומק בשורה של מיזמים קיימים ומתמשכים, דוגמת היוזמה של טבע, שאין לי ספק כי ייצרו את אבני הבניין והתשתיות החיוניות לפיתוחו של אקו-סיסטם שימזג ביולוגיה עם טכנולוגיות חדשות".

     

    פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, חברת דירקטוריון בטבע וחוקרת באוניברסיטת תל אביב, המלווה את הפרויקט, אמרה: "שיתוף הפעולה בין האקדמיה הישראלית לטבע משקף שינוי משמעותי באקוסיסטם הישראלי, בשאיפה לבנות מערכת יחסים הדוקה בין מדענים באקדמיה, קלינאים בבתי החולים והתעשיה. אני צופה ששיתוף פעולה זה יכול להוות בסיס לפיתוח תרופות חדשניות על בסיס החדשנות הישראלית. כולי תקווה, כי טבע, כחלוצת היוזמה בעולם הפארמה, תוביל לכך שגם שחקנים נוספים בעולם הפארמה יקחו חלק בשינוי האקוסיסטם של הביוטק הישראלי".

     

    ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי אקדמיה במחקר והפיתוח הגלובלי של טבע ומובילת הפרויקט, סיכמה "באמצעות הפרויקטים שנבחרו מטרתנו היא לסייע לחדשנות באקדמיה להיתרגם לתעשיה ולמה שדורש פיתוח תרופה בפועל. התחומים שאנו מתמקדים בהם הם טכנולוגיות חדשניות לאפשר חדירת נוגדנים למוח, אימונותרפיה לסרטן והתחום הנשימתי. הבחירה המדעית לעבוד משלבים מוקדמים עם המוסדות הישראלים היתה החלטה מחושבת שלקחנו בשנה האחרונה לאחר תהליך מיפוי עמוק שנעשה, כך שזו לא רק בחירה ציונית-ערכית אלא גם בחירה אסטרטגית של הנהלת המו"פ של טבע".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים