200 אלף לא באים בלי סיבה

למעשה, באופן הגלוי לעין, קמפיין הליכוד לא קיים. אין שלטים, אין סרטונים, אין בליץ תקשורתי, אפילו להיפך. כבר שבוע וחצי חל עוצר ראיונות על שרי הליכוד וחברי הכנסת. מי שתיאם ראיונות התבקש לבטל, מי שהוזמן להתראיין - התבקש לסרב. כך שקולה של המפלגה לא נשמע כמעט בכלל.

הכנסים הפוליטיים שעורך נתניהו - שניים בכל ערב - הם העדות היחידה לכך שהמערכת מצויה 24 ימים לפני יום בחירות גורלי. אלא שמתחת לפני השטח, הסיפור אחר לגמרי. הפעם מתנהל הקמפיין באותה אינטנסיביות אבל מתחת לרדאר; בניסיון לשמור על השיח כל הזמן באזור הנוחות של נתניהו ובדברור ממוקד לקהל ממוקד. בלי בזבוז משאבים, בלי בזבוז אנרגיה.

התיקו מסוכן לנתניהו יותר מאשר לגנץ. השבוע בכנסי בחירות(צילום: יאיר שגיא, שרון רביבו)

את ניפוץ התיקו המתמשך והמסוכן לנתניהו (יותר מאשר לגנץ) מאמינים באמת ובתמים בסביבת נתניהו שאפשר לשבור הפעם. שניצחון בבחירות הוא לא מדע בדיוני. 200 אלף קולות, לשיטתם, הם ההבדל בין מצבו המסובך כיום לבין מצבו האופטימלי ביום שאחרי הבחירות הקרובות.

ולמה האופטימיות? כי פוטנציאל ההצבעה שסומן בליכוד מקרב מי שמזוהים עם נתניהו ושלא יוצאים להצביע עומד על 500 אלף מצביעים. אם יביאו קצת פחות ממחציתם לקלפי, סבורים שם, מצבו של נתניהו יהיה מצוין. אלא שדבר אחד לא נלקח בחשבון בתוכנית הזו: ניתוח המספרים אולי מדויק, אבל לא בטוח שהסיבות.

ובמילים אחרות: אם הסיבה לכך שמצביעי הליכוד לא יצאו מהבית תלויה בתחושת המיצוי מהמנהיג ולא באדישות, לא תעזור גם שנה שלמה של סדר יום מדיני. אם אנשי הימין שנשארו בבית סולדים מהרעיון שהמדינה תנוהל על ידי מי שנלחם על חפותו בבית המשפט, כנראה שגם סיפוח דה פקטו לא יעזור.

רבות כבר דובר על יכולות הקוסמות שליוו את הקריירה הפוליטית של נתניהו. אותם מצבים שבהם ברגע הכי לא צפוי שלף בדקה ה-90 שפן מהכובע שהפך את התמונה. אולם מאז בחירות 2015, אז הוציא רבים מהבתים בחסות קמפיין הרגע האחרון ״הערבים נעים בהמוניהם לקלפיות״, לא הייתה לו שליפה ששיפרה את המצב. וזה לא שהוא לא ניסה. אם לא תהיה הברקה של הרגע האחרון שתנער מקצה לקצה את המערכת, יצטרך נתניהו לתמרן בין שני תסריטים גרועים: תיקו או הדחה. או שניהם.