אין עוד מלבדו
גל פרידמן כבר פרש מגלישה, אבל למזלו – ולמזלנו – התחרט וחזר לים. באתונה 2004 הגיע הרגע הגדול מכולם של הספורטאי הגדול מכולם: זהב אולימפי
באופן מדהים, פרידמן של אחרי הקאמבק היה גולש אפילו יותר טוב ממה שהיה קודם. פודיום הפך לשמו האמצעי. באליפות אירופה הוא לקח מדליית ארד (2001) וכסף (2003), באליפות העולם זהב (2002) וארד (2003). לאתונה 2004 הוא הגיע במצב מיוחד: השאלה לא הייתה האם יזכה במדליה, אלא מה יהיה הצבע שלה.
מהרגע הראשון היה ברור לאן נושבת הרוח, גם כשהיא לא נשבה. גל היה הגולש היחיד בתחרות שסיים בעשירייה הראשונה בכל אחד מהשיוטים, כולל ניצחונות בשיוטים החמישי והשמיני.
היציבות המרשימה הזו הבטיחה לו מעשית את המדליה יומיים לפני סיום התחרות, מה שהיה יכול להוביל לשתי תוצאות – נפילת מתח והידרדרות לעבר הארד, או הסרה כירורגית מוחלטת של כל הלחץ מפרידמן, שיודע שעכשיו הוא לגמרי פנוי נפשית להשיג את הזהב. התוצאה המשמחת הייתה השנייה.
לשיוט האחרון ב-25 באוגוסט הגיע פרידמן כשהוא בפיגור שתי נקודות מריקרדו סנטוס הברזילאי וביתרון שתיים על ניקוס קקלמנאקיס, הגיבור המקומי ומדליסט הזהב מאטלנטה. כדי לסיים עם הזהב, פרידמן היה חייב לא רק לסיים גבוה, אלא לתפוס מרחק רציני מהברזילאי ומהיווני. וזה בדיוק מה שקרה. ניק דמפסי הבריטי גלש למקום הראשון, פרידמן סיים שני, וראה את סנטוס וקקלמנאקיס הרחק מאחור. גם תנאי מזג האוויר הקשים שיחקו לטובתו של הישראלי כשקיצרו את השיוט, כך שהסיכויים של יריביו לצמצם פערים קטנו בצורה ניכרת.
בסופו של דבר קקלמנאקיס חצה את קו הסיום רק במקום העשירי וזכה במדליית הכסף, וסנטוס נדחק למקום ה-17 וסיים רביעי בלבד בדירוג הכללי אחרי שכבר נגע בזהב. הניצחון של דמפסי בשיוט הסיום סידר לו את מדליית הארד. אבל
מה אכפת לנו מאויבי העם? אנחנו חגגנו זהב ישראלי ראשון, אחרי 52 שנות הופעה באולימפיאדה.
"אני לא מעכל איפה אני נמצא, זה חלום שאני לא רוצה להתעורר ממנו", סיפר פרידמן בן ה-29. "הרגשתי שכל מדינת ישראל נמצאת מאחוריי". אבל זו הייתה מדליה שחרגה הרחק מעבר לגבולות ישראל. קהילות יהודיות בכל העולם עקבו אחרי הרגעים בהם פרידמן טיפס למעלה הפודיום וקיבל את הזהב, כש"התקווה" מציפה את לבם. היא גם הציפה את לבה של שרת החינוך והספורט לימור לבנת, שבאחד הרגעים המשעשעים-מביכים-הזויים בתולדות הספורט הציוני המצולם, זינקה על הפודיום והתחבקה עם פרידמן כאילו לפחות 50 אחוז מהמדליה שייכים לה.
"אני חוזר לארץ ומתכוון ללכת לאנדרטה לזכר הי"א", אמר פרידמן, שבשנת ב-70 למדינה נבחר ע"י "ידיעות אחרונות" ו-ynet לגדול ספורטאי ישראל בכל הזמנים, "אני מקווה מאוד שהמשפחות השכולות גאות בי על מה שעשיתי".
לפנייה לכתב/ת 
