"מפחדת על הילדה": ברחה מאפריקה בגלל מילת נשים - ונדרשת לחזור

הסערה האישית - על רקע סערת מילת הנשים: פטים קיטה (25), אם לשני ילדים, נולדה במאלי שבאפריקה - שם עברה מילה בהיותה ילדה. כעבור כמה שנים, בגיל 17, רצו לבצע בה מילה שנייה אך היא הצליחה לברוח לישראל. היא קיבלה מעמד של תושבות ישראלית מטעמים הומינטריים - שעומד כעת בפני סכנת ביטול. "הילדה שלי בת שנתיים וארבעה חודשים ואני מפחדת שירצו לעשות את זה גם לה", סיפרה היום (חמישי) בריאיון לאולפן ynet, לצד עו"ד תומר ורשה שמלווה אותה.

סערה בעקבות החלטת העליון על מילת נשים

"עזבתי את המדינה שלי ב-2012 כדי להגיע לישראל. את המילה עשו לי פעם אחת שהייתי בת שנתיים, בפעם השנייה שרצו לעשות את זה - לא רציתי וברחתי". פטים ציינה כי אמה התנגדה לכך, אולם ללא הועיל. היא נשאלה מה הייתה אומרת לשר הפנים אם הייתה יכולה: "הייתי רוצה שיעזור לי ולמשפחתי".

"רצו לעשות לי מילה נוספת. לא רציתי וברחתי". פטים קיטה(צילום: חגי דקל)

"פטים עברה מילת נשים כמו רבות אחרות במאלי", סיפר עו"ד ורשה. "ביקשנו כאן מקלט מדיני, משרד הפנים נלחם כדי שלא להכיר בה כפליטה". לדבריו, בסופו של דבר היא קיבלה מעמד של תושבות ישראלית מטעמים הומינטריים, אולם ללא הכרה בה כפליטה. "רק היא ועוד שתיים קיבלו מעמד כזה, היא הצליחה לברוח וזה מדבר מאוד נדיר. עכשיו משרד הפנים אמר לה שמעמדה יבוטל", סיפר. "פנינו לבית המשפט ודרשו שם ערבות של אלפי שקלים כדי שהיא תהיה מוגנת. אין לה את הכסף הזה. אני מנצל את ההזדמנות כאן - אם מישהו רוצה לעזור ולתרום, אפשר ליצור קשר עם המשרד שלנו".

בית המשפט ביקש ערבות כדי לתת צו שאוסר על גירוש המשפחה למאלי. בלי הפקדת ערבות, הצו לא יהיה תקף וניתן יהיה לבצע את הגירוש.

עוד אמר עו"ד ורשה: "אנחנו נמצאים בנקודת זמן בעייתית. מכיוון שהיא התחתנה כאן עם גבר ממאלי, משרד הפנים אמר לה - 'תחזרי למאלי, בעלך יגן עלייך'. זאת שטות ממדרכה ראשונה. באפריקה, המשפחה כיחידה אחת היא מאוד משמעותית. לאבא, לסבים וסבתות, לכל המוסד השבטי יש כוח עצום. היא לא יכולה לגור בכל מקום שהיא רוצה".

"יגיעו נשים רבות מאפריקה": סערה בעקבות החלטת העליון על מילת נשים

כאמור, בית המשפט העליון קיבל שלשום את בקשתן למעמד פליט של ילדות מחוף השנהב, שהוריהן טענו שנשקפת להן סכנה של מילת נשים אם המשפחה תגורש חזרה לארצה. בפסק הדין של השופטת דפנה ברק ארז, אליה הצטרף השופט עופר גרוסקופף, נקבע כי "חשש של אישה, נערה או ילדה מפני השחתת איבר מינה יכול לבסס עילה למתן מעמד של פליט מכוח אמנת הפליטים בגדרה של העילה של 'פחד מבוסס היטב מפני רדיפה', ובלבד שהבקשה מבוססת מבחינה עובדתית".

עו"ד תומר ורשה(צילום: חגי דקל)

ההחלטה עוררה תגובות סוערות במערכת הציבורית והפוליטית, ושר הפנים אריה דרעי אף הודיע כי יפנה מיידית ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבקש דיון נוסף בבית המשפט העליון. זוהי הפעם הראשונה שמילת נשים הוכרה כעילה למתן מעמד פליט - בניגוד לעמדת משרד הפנים.

"מדובר בפסק דין שעלול להיות בעל השלכות קשות מאוד ולשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה של ישראל", אמר דרעי בתגובה להחלטת העליון. "בעקבות פסק הדין, יכולות להגיע לישראל נשים רבות מאפריקה ואנחנו נצטרך לקלוט אותן. זה בלתי מתקבל על הדעת ואני מתכוון להיאבק בכך. אסור לשנות את מדיניות ההגירה הקיימת".

על-פי המידע המופיע באתר ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-200 מיליון נערות ונשים ברחבי העולם היו קורבן להשחתת איבר מינן בכפייה.

ממשרד הפנים נמסר כי "הנושא באחריות רשות האוכלוסין".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "ראשית, נבהיר כי אין כל קשר בין המקרה האמור, אשר נדון לפני זמן רב, לבין פסק הדין של העליון מהשבוע וכל ניסיון לקשור בין הדברים הוא מלאכותי. מדובר באזרחית מאלי שהגישה בקשה למעמד הומניטארי וזה אכן ניתן לה לפני זמן מה. בן זוגה הגיש בקשה למעמד ונדחה. הבקשה נדונה בבית הדין אז לא מצא מקום לאשר והחלטתו הוחלה על כל התא המשפחתי. בחודש ינואר הוגש ערר בנושא, התלוי ועומד הימים אלה".