שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מי בכלל צריך ולנטיינ'ז

    נשים גרושות לא אוהבות שמנופפים מולן בזוגיות דביקה. זה מכעיס אותן, מעציב, מזכיר מה אין להן. גם גאיה קורן היתה שם, יותר מדי שנים, ודווקא בגלל זה היא אומרת: "צריך לחגוג את האהבה כל עוד היא קיימת"

    לא כל כך נעים לי להודות שאני בזוגיות, ועוד איך לומר, מאושרת. מישהי כבר אמרה לי שהיא מקנאה "בקטע טוב", ובטח יש מישהי אחרת שזה בא לה פחות טוב. אשה נוספת כתבה לי שהיא מתעצבנת שאני מנופפת באהבה שלי, והיא הכי בעדי וכל זה, אבל רק לאחרות קורים ניסים והיא כבר מיואשת.

     

    כשהייתי בארוחת ערב של נשים גרושות שמשתייכות לקבוצת הפייסבוק שלי, אחת מהן הודיעה לי שאני לא שייכת לקבוצה שאני הקמתי, כי אני בזוגיות, כאילו שאם את גם גרושה וגם בזוגיות את הופכת ליישות אחרת.

     

    והאמת, שיש בזה משהו. אני מקשיבה לסיפורי הדייטים עם גברים שקובעים לעוד שלושה ימים ובזמן הזה מתעלמים ממך כאילו את אוויר, עד שבאמת יוצא לך כל האוויר וכשאתם נפגשים את כבר כועסת עליו בלי שיש לו מושג מה הוא (לא) עשה.

     

    בני זוג אוהבים (צילום: Shutterstock)
    מאוהבת באהבה(צילום: Shutterstock)

     

    אני רוצה לתרום קצת סיפורים, אבל אין לי. אני בזוגיות. הדבר הכי מסעיר שקרה לי היה שיצאתי לבר עם חברים, כולנו זוגות גרושים פלוס אחד נשוי שלושים שנה באושר (יש חיה כזאת, יפה ונדירה). עמדתי קצת בצד, מחכה לשאבלי המוזהב שלי, כשגבר בגובה השרשרת שלי הודיע שאני מאוד יפה, שהתכשיטים מהממים ("ואני מבין בזה"!), תפס אותי ביד והתחיל לרקוד איתי.

     

    הייתי כל כך המומה, שמרוב מבוכה נתתי לו לסובב אותי. בזווית העין קלטתי את מבטו ההמום לא פחות של החבר שלי, שהתלבט איך להגיב ואז נקרע מצחוק. הסיטואציה היתה כל כך מגוחכת מצד אחד וכל כך חצופה מצד שני.

     

    שנים אחורה, כשהייתי בשר טרי ומדמם מפצעי הגירושים, ביליתי במועדון וגבר זר תפס לי את היד. הזזתי אותו. הוא ניסה שוב. שוב הזזתי, והוא החטיף לי סטירה.

     

    אני מניחה שהעיפו אותו מהמועדון, לא יודעת, הייתי בשוק פריז. במהלך השנים גברים ניסו את מזלם, וכשהגעתי לדייט עם גבר שפגשתי בתחנת דלק בלי שהוא ניסה לנשק או לגעת, שאלתי את עצמי מה לא בסדר אצלו ואם יש לי ריח מהפה. שום וערק זה שילוב קטלני. התברר שהוא מחבב את השילוב ואנחנו כמעט שלוש שנים ביחד.

     

    תחגגו את האהבה

    בהתחלה לא פרסמתי את הזוגיות שלי, כי בכל פעם שעשיתי את זה לפניו, נפרדו ממני זמן קצר לאחר מכן. כשהיינו חצי שנה ביחד הופעתי בתוכנית "בדייט ראשון" שצולמה כל כך מזמן ששכחתי ממנה ומי בכלל חשבה שהיא תהיה בזוגיות כשהתוכנית תשודר. מיד פרסמתי "איי אם אין א ריליישנשיפ", וכדרכה של ההיסטוריה, שבוע אחרי זה התכסחנו בצורה מטורפת וזה כמעט נגמר.

     

    בניגוד לפעמים

    קודמות, נעמדתי על הרגליים האחוריות כדי שהקשר לא יסתיים. בלעתי את האגו, חפרתי לו במקום לברוח, נסעתי אליו הביתה באמצע הלילה כדי לדבר. הכי לא אני, וזה הכי עבד.

     

    אני מעלה סיפורים אישיים ותמונות זוגיות לא כדי להראות לאחרים כמה טוב לי, אלא כדי להוכיח לעצמי שעשיתי את זה, ושאני מצליחה להחזיק בזוגיות יותר מארבעה חודשים (לא ברצף). אני עושה את זה כדי להראות לעצמי שכל הסיפורים שסיפרתי על זוגיות הם בסך הכל סיפורים בספר מעפן ולא חייבים להדפיס מהדורה נוספת.

     

    אני ההוכחה שזה אפשרי, שיש אהבה, ויותר מכך – שיש אהבה טובה, נעימה, כזאת שלא משתעממים בה, שמתרגשים, שצוחקים, שנוסעים להעביר את הוולנטיינ'ז בהרודס פאלאס באילת, כולל פינוק זוגי בספא, כמו ילדים מאוהבים בני 17. זה קיטשי ואני משתעממת במסאז'ים וולנטיינ'ז זה חג של גויים. אז מה. חיכיתי לה הרבה, לאהבה הזאת, כל עוד היא נמשכת אני רוצה לחגוג אותה.

     

    חג אהבה שמח, שנאהב את עצמנו ויאהבו אותנו.

    שלך,

    גאיה קורן

     

    מנטורית להערכה עצמית בשיטת אני מלכה ומנחת סדנאות . עיתונאית בידיעות אחרונות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים