772 אלף ש' לרוכב אופניים שנפגע מרכב חולף

צעיר שנפצע בתאונת דרכים הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח וזכה בפיצוי של 402 אלף שקל בנוסף לתגמולי ביטוח לאומי בסך 370 אלף שקל

מערכת פסקדיןפורסם: 19.02.20 , 07:34

בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעה של רוכב אופניים בן 27 שנפצע ב-2016 מפגיעת מכונית. חברת הביטוח של הנהג הפוגע, "מנורה", תשלם לו פיצויים של כ-402 אלף שקל על נזקיו, שיצטרפו לתגמולים של כ-370 אלף שקל שקיבל מביטוח לאומי.

"מנורה" הכירה בכיסוי לתאונה אך לא הסכימה לשלם לנפגע פיצויים הולמים בהתחשב בכך שהוא שבר את הכתף, נפגע בגב וסובל מקשיים נפשיים. לכן הוא נאלץ לפנות לבית המשפט.

משפט כללי

זוכה מנהיגה בשכרות: לא הוכח שהינשוף תקין

עו"ד אורן סבן | פסקדין

הנהג התעקש שלא היה שיכור וטען שתוצאות הבדיקה לא היו אמינות. השופט הסכים שהמדינה לא הציגה ראיות מספקות לתקינות המכשיר

זוכה מנהיגה בשכרות: לא הוכח שהינשוף תקין

בתביעה שהגיש הרוכב באמצעות עו"ד אדיר שויגמן נטען כי הוא סובל מכאבי ראש, חרדות, דיכאון ומגבלות תנועה. התאונה, צוין, השפיעה על חייו ומאז לא הצליח להשתלב בלימודים או בעבודה קבועה ולנהל חיים עצמאיים. בית המשפט התבקש לחשב את הפיצויים המגיעים לו עבור הפסדי שכר לעבר על 6,500 שקל ואילו את אובדן כושר העבודה (ההפסדים לעתיד) על בסיס השכר הממוצע במשק.

מנגד טענה חברת הביטוח כי הנכות התפקודית של התובע מגיעה במקסימום ל-10%, שכן רוב הפגיעות שלו זניחות.

החברה טענה שאין כל הצדקה לחשב את הפיצויים לפי השכר הממוצע במשק. לדבריה, מאחר שהתובע לא התמיד בעבודה והוא אובחן עם בעיות קשב וריכוז ולא קיבל תעודת בגרות, פוטנציאל ההשתכרות שלו נמוך ומגיע לכל היותר לשכר המינימום.

ראשית קבע השופט דב גוטליב שהוא מקבל את קביעת המומחים שמינה בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והנפש, שלפיה הנכות הרפואית של התובע עומדת על 24% לצמיתות. לא מדובר בנכות זניחה, קבע: "לטעמי, לכל אחת מן הנכויות הרפואיות שנגרמו לתובע עשויה להיות משמעות תפקודית, לבטח בשילובן יחד".

הוא הוסיף כי התובע סובל מהגבלות תנועה, מכאבי ראש ומקשיים נפשיים שבהחלט עלולים להכביד על התפקוד שלו, בפרט כשעדיין לא ידוע מה יהיה עתידו התעסוקתי ואם יידרש לעבודות פיזיות תהיה לנכויות השלכה משמעותית יותר. לפיכך נקבע כי שיעור הנכות התפקודית של התובע הוא 20%.

השופט קבע כי בסיס השכר שלפיו יחושבו הפסדי ההשתכרות לעבר יעמוד על 5,300 שקל אך דחה את טענת חברת הביטוח לגבי הבסיס לחישוב אובדן כושר העבודה. הוא קיבל את טענת הרוכב כי יש לחשב את הפיצויים לפי השכר הממוצע במשק.

בפסק הדין צוין שאין סיבה להאמין שהתובע לא היה מצליח להגיע לרמת השכר הממוצעת, והודגש שחוסר הצלחה בלימודים או בעיות קשב אינם מדד לרמת שכר. בהתאם נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך כולל של 402 אלף שקל בנוסף לתגמולי ביטוח לאומי בסך של 370 אלף שקל.