אור ירוק לכור הגרעיני הראשון בעולם הערבי

יסייע לאיחוד האמירויות להבליט את עצמה כשחקן אזורי משמעותי. הכור החדש

איחוד האמירויות הערביות הודיעה היום (ב') כי הנפיקה רישיון להפעלתו של כור גרעיני בתחנת הכוח "בראכה" – תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם הערבי.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

למדינת המפרץ העשירה בנפט אין מחסור במשאבי אנרגיה. למרות זאת, ועל רקע החשש באזור מהתרוקנות מאגרי הנפט בעתיד, בשנים האחרונות היא השקיעה סכומי עתק במטרה לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, בהם גם מגרעין.

"היום מסמל פרק חדש במסע שלנו לפיתוח אנרגיה גרעינית לצורכי שלום", אמר יורש העצר של אבו דאבי, הנסיך מוחמד בן זאיד אאל נהיאן. "בעוד אנו נערכים לשמר את צרכינו ל-50 השנים הבאות, החוזק העיקרי שלנו הוא הכישרון הלאומי", הוא הוסיף בציוץ בטוויטר.

תחנת הכוח "בראכה" שוכנת לחופי המפרץ הפרסי, סמוך לבירה של איחוד האמירויות, הנסיכות אבו דאבי. בנייתה תוכננה במקור להסתיים כבר לפני יותר משנתיים, בסוף 2017, אולם השלמתה התעכבה לפי הרשויות בשל דרישות בטיחות שונות.

נציגה של איחוד האמירויות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, חמד אל-כעבי, אמר כי הרישיון שניתן היום הוא להפעלתו של רק אחד מארבעת הכורים שנבנו בתחנת הכוח. בינואר מסרו הרשויות כי התחנה תחל לפעול בחודשים הקרובים. במסיבת העיתונאים היום לא נמסר תאריך מדויק להתחלת פעילות הכור הראשון, אך נאמר שהדבר יקרה "בקרוב".

"הפעלתה המלאה של התחנה בעתיד הקרוב תסייע למאמצי הפיתוח והקיימות של איחוד האמירויות", אמר אל-כעבי. הוא הוסיף כי לפני הפעלתו המסחרית, הכור יעבור תקופת מבחן.

הכור הוא הראשון מסוגו בעולם הערבי. גם סעודיה הכריזה שבכוונתה לבנות עד 16 כורים גרעיניים, אך הפרויקט הזה טרם יצא לפועל. למרות דברי הנסיך מאבו דאבי, שייחס את בניית התחנה ל"כישרון הלאומי" של ארצו, מי שבנה את הכור הוא תאגיד קוריאני, בעלות של 24.4 מיליארד דולר. אם כל ארבעת הכורים הגרעיניים שלה יפעלו, התחנה תוכל לייצר עד 5,600 מגה-וואט של חשמל, בערך כ-25% מכלל הצריכה של איחוד האמירויות, שבה מתגוררים כעשרה מיליון בני אדם.

לצד התקווה שהכור יסייע להפחתת מחירי החשמל, איחוד האמירויות בנתה את הכור הזה על מנת לחזק את מעמדה כשחקן מרכזי באזור. "זהו חלק מהמאמץ שלה לגוון את כלכלת האנרגיה שלה, להפחית את התלות בדלקי מאובנים ולהבליט את עצמה כשחקן אזורי משמעותי בתחומי המדע והטכנולוגיה", אמר אנליסט במפרץ לסוכנות הידיעות AFP. דוגמאות נוספות למאמץ זה אפשר לראות בתוכית החלל של איחוד האמירויות, הכוללת כוונה לשגר גשושית למאדים.

איחוד האמירויות טוענת כי תוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות אזרחיות בלבד. היא מציגה כהוכחה לכך ביקורים של יותר מ-40 משלחות בינלאומיות לתחנה הגרעינית מאז 2010. היא הבטיחה גם כי לא תפעל להעשיר אורניום – תוכנית כזו עשויה ללמד על כוונה לפתח נשק גרעיני.

למרות הבטחות אלו, קשה להתעלם מהרקע העומד מאחורי בניית הכור הגרעיני: המתיחות הגוברת עם איראן, שבינה לבין הכור מפרידים מי המפרץ הפרסי. איחוד האמירויות היא בעלת ברית קרובה של ארה"ב. מאז שוושינגטון, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ, פרשה מהסכם הגרעין וחידשה את הסנקציות על איראן, היחסים בין טהרן לבין איחוד האמירויות התדרדרו גם הם. בשנה שעברה האשימה האחרונה את טהרן בתקיפת מכליות נפט במפרץ.

המתיחות הזו אף הובילה למתקפת טילים ומל"טים נגד מתקני נפט של החברה הסעודית "ארמקו" בספטמבר אשתקד. בארה"ב הפנו אצבע מאשימה לעבר איראן, למרות שזו מכחישה אחריות למתקפה שפגעה משמעותית בהיקף ייצור הנפט של הממלכה.

המומחים מזהירים כי גם הכור החדש עלול להיות פגיע. "המתקפה ב-2019 על ארמקו הבליטה את הפגיעות של תשתית האנרגיה במפרץ", אמר אחד המומחים מהאזור, שביקש לדבר בעילום שם עקב רגישות הסוגיה. הוא הוסיף כי המתיחות הגבוהה בין איראן לבעלות בריתה של ארה"ב באזור מגבירה את הסיכון שתשתית האנרגיה שלהן תיפגע ממתקפות נוספות.