שתף קטע נבחר

שמונה שנים אחרי: נהגת שדרסה בת 94 במעבר חציה זוכתה

מורה מחיפה פגעה בקשישה שחצתה את הכביש עם מטפלת ופצעה אותה באורח קשה. כתב האישום הוגש חודש אחד לפני ההתיישנות, אך אחרי שלוש שנים של דיונים קבעה השופטת כי המשטרה התרשלה בחקירה - והיא זוכתה מחמת הספק

 

אילוסטרציה ניידת משטרה שיטור עירוני משטרת ישראל (צילום: shutterstock)
ארכיון(צילום: shutterstock)

שמונה שנים אחרי התאונה שבה נפגעה קשישה בת 94 באורח קשה בעיר התחתית בחיפה, הנהגת הפוגעת זוכתה לחלוטין בעקבות שורה של מחדלי חקירה. 

 

התאונה אירעה סמוך למרפאת לין בעיר בחודש יוני 2012. הקשישה חצתה את הכביש יחד עם המטפלת שלה במעבר החציה, נדרסה ונלכדה מתחת לרכב של הנהגת. הקשישה פונתה לבית החולים עם פגיעות קשות, הועברה בהמשך לבית חולים שיקומי, ושם הלכה לעולמה כעבור שנתיים.

 

כתב האישום עצמו הוגש כחמש שנים לאחר התאונה, חודש בלבד לפני שחלה התיישנות על המקרה. הנאשמת, מורה תושבת העיר, הואשמה בעבירות של סיכון הולך רגל במעבר חציה בנסיבות מחמירות, נהיגה רשלנית והתנגות שגרמה חבלה של ממש לגוף. כתב האישום הוגש למרות ששני עדי ראייה סיפרו כי המטפלת והקשישה חצו ברמזור אדום - ואף העידו כי המטפלת "גררה" את הקשישה במעבר החציה. לדברי המטפלת, החציה החלה באור ירוק, והרמזור התחלף תוך כדי.

 

סגנית הנשיא בבית הדין לתעבורה, השופטת טל תדמור-זמיר, ציינה בהכרעת הדין כי עדויותיהם של עדי הראייה היו אמינות בעיניה, בין השאר בשל היותן אובייקטיביות. עדותה של המטפלת, לעומת זאת, הייתה מבולבלת לפי השופטת. "שלא כמו עדי הראיה, המטפלת אינה עדה נייטרלית. יש לה עניין בתאונה, שלא לומר חלק בה, ולדידי יש בכך כדי להשליך על מהימנותה ולכרסם בה".

 

עו
עו"ד יאיר סטולר

השופטת ציינה בנוסף שורה של מחדלי חקירה, בעיקר במעשיו של בוחן התנועה. בין השאר, העובדה שהקשישה עצמה נחקרה רק חודש וחצי לאחר התאונה, למרות שחזרה להכרה כעבור כמה ימים. כמו כן, השופטת אמרה כי טענת הנהגת על רכב שחסם את שדה הראייה שלה מצד ימין לא נבדקה כראוי, וכי השחזור, שבוצע באיחור בגלל שהבוחן קבע כי לא ניתן לבצעו, נערך בצורה לא מקצועית.

 

"דומה כי בא כוח המאשימה שכח, כי נטל הראיה מוטל על כתפיו ולא על כתפי הנאשם", אמרה השופטת תדמור-זמיר. "הבוחן הוא שאמור היה לבצע ניסוי שדה ראיה בהתבסס על כלל העדויות בתיק. הוא שאמור היה לאסוף ממצאים ולחשב חישובים כדי לבצע שחזור סמוך לתאונה. הוא שאמור היה לגבות את עדותה של המנוחה בהזדמנות הראשונה. דא עקא, שהבוחן לא עשה דבר מכל אלה, אלא הסתפק בהשערות ובקביעות שהתעלמו ממכלול העדויות בתיק, ולאחר שמיעת הראיות כולן - הוכחו כלא נכונות", קבעה.

 

הנהגת אמרה כי היא עדיין לא מעכלת שהפרשה מאחוריה. "אחרי שנים של דיונים, חוסר שקט ואי-ודאות, בית המשפט עשה צדק וזיכה אותי מכל אשמה", סיפרה. "פרצתי בבכי ולא האמנתי. עכשיו אנסה לחזור לשגרה ולפצות את משפחתי על כל עוגמת הנפש שעברתי והעברתי אותם".

 

עורך הדין יאיר סטולר, שייצג את הנהגת, הביע סיפוק מהזיכוי: "לא כל תיק תאונה במעבר חציה מסתיים בהרשעה. לאחר שמיעת התיק וחקירת העדים שהחוקר המשטרתי התעלם מהם, כבוד השופטת שוכנעה כי הולכת הרגל המבוגרת נגררה על ידי העובדת הזרה שלה במעבר חציה באור אדום מלא, ומרשתי זוכתה מכל הסעיפים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים