חמישה שבועות של התשה: כך סחט חמאס מישראל הקלות חסרות תקדים

יחיא סינוואר

זה החל לפני קצת יותר מחודש. יום אחד, בלי התראה מוקדמת, החליטה מצרים להעלות בצורה דרמטית את המס על גז הבישול המסופק לרצועת עזה דרך מעבר רפיח - המשמש גם כמעבר סחורות ממצרים לעזה. במקביל, הועלה המס גם על צמיגים המיובאים ממצרים ומס נוסף הוטל על כל הפלסטינים היוצאים מרצועת עזה דרך מעבר רפיח. המכה לחמאס הייתה קשה וכואבת - אך לא מפתיעה. ימים ספורים קודם לכן הפר מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה את הבטחתו לבכירי המודיעין המצרי וטס לטהרן להשתתף בהלווייתו של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שחוסל על ידי ארה"ב בעיראק. טרם צאתו למסע בינלאומי דרך קהיר וטרם חיסול סולימאני, דרשו המצרים מהנייה דבר אחד: "שכף רגלך לא תדרוך באיראן". הנייה כאמור, שבר את מילתו, המצרים זעמו ומיהרו להכאיב לחמאס בכיס.

מחירי הגז קפצו לשמיים, הייבוא שלו נעצר כמעט לחלוטין, ייבוא הצמיגים פסק בשל חוסר כדאיות כלכלית ורק אנשי השכבה האמידה והדקה של רצועת עזה יכלו להרשות לעצמם לפתוח את הארנק ולצאת מרצועת עזה דרך מעבר רפיח בתשלום מסים על גבי מסים למצרים. חמאס הרגיש שהוא נדחק לפינה והחל לעשות את מה שהוא עושה בכל פעם שהוא מרגיש שהצבתות סוגרות עליו בתנועת מלקחיים: מפנה את האש לישראל.

האפשרויות שעמדו בפני ארגון הטרור היו מגוונות. הוא בחר בשני קלפים – השבת פרקטיקת הפרחת בלוני הנפץ בעצימות גבוהה והעלמת עין אל מול ירי רקטות בעצימות נמוכה. הלוגיקה הייתה ברורה – לייצר אווירת עימות מול ישראל על "אש נמוכה" לאורך זמן, עד שבקהיר ובירושלים יבינו שאין להם אפשרות להמשיך במדיניות הזאת. לא מן הנמנע שחמאס העריך גם כי בישראל לא ימהרו להיכנס להרפתקאות צבאיות משמעותיות טרם בחירות, וכי התגובה הישראלית תהיה מדודה.

מדיניות ההתשה שחמאס הביא לכדי אמנות השיגה את מטרותיה: כמה ימים חלפו ומצרים שבה להכניס לרצועת עזה גז במחירים מופחתים ואילו בישראל מיהרו להכניס לרצועה כמויות אדירות של גז כדי למנוע את המשבר ולהניא את חמאס מאופציית ההסלמה. לפי נתוני יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), שאחראית על העברת הסחורות מישראל לרצועת עזה בחודש שחלף בין 16 בינואר - אז החל משבר הגז וחמאס השיב את בלוני הנפץ - לבין 16 בפברואר, ישראל הכניסה לעזה 4,700 טון גז באמצעות 105 מכליות . מספר זה הוסיף לגדול בימים האחרונים.

המשך הפרחות בלוני הנפץ ושיגורי הרקטות ופצצות המרגמה לעבר עוטף עזה נענו במדיניות ישראלית כפולה. מחד, ירי רקטות גרר בדרך כלל תקיפה לילית של חיל האוויר נגד יעדים צבאיים של חמאס - חלקם יעדים שהסבו לארגון נזק כבד. מצד שני אפשרה ישראל את המשך פרקטיקת תשלום המזומנים במסגרת המענק הקטארי. בסוף ינואר העביר השליח הקטארי שבעה מיליון דולר במזומן דרך ישראל לרצועת עזה, שמהם נהנו כמענק 70 אלף משפחות - מרביתן מזוהות עם חמאס. מחר צפוי השליח הקטארי להיכנס לרצועת עזה עם מזוודות ובהן מיליוני דולרים נוספים במזומן שישולמו כמענק לחודש פברואר.  בסך הכול אפשרה ישראל העברה של יותר מעשרה מיליון דולר במזומן לרצועת עזה - כולל הסכום שיועבר מחר - בזמן שמעל יישובי עוטף עזה התפוצצו צרורות של בלוני נפץ.

ראש RGP שהתגלה בעוטף עזה

לא רק גז ומזומנים: הקלות אדירות מצד ישראל לרצועת עזה

הניסיונות להביא לרגיעה מול חמאס לא הסתיימו במכליות גז ובמזומנים. דווקא אחרי תחילת הסלמת בלוני הנפץ, אישרה ישראל כמה צעדי הקלות תקדימיים לעזה אחרי סירוב של שנים. ראשית, היא אישרה להכניס לרצועת עזה צמיגים אחרי הפסקה של כמעט שנתיים בשל הבערתם בעימותי צעדות השיבה. בסוף ינואר הכניסה ישראל לעזה 6,000 צמיגים לפחות חרף המשך הפרחות הבלונים. במקביל, אישרה ישראל הכנסת מלט לשוק הפרטי ברצועת עזה - לראשונה מאז מבצע צוק איתן. הסירוב ארוך השנים להכנסת מלט נבע מהחשש שהוא ישמש את חמאס לבניית מנהרות, אך הקמת הקיר התת-קרקעי הגבירה בישראל את הביטחון שהמלט לא יושמש לבניית מנהרות התקפיות. בשל המשך הפרחת הבלונים הפסיקה ישראל את העברת המלט ולא חידשה אותו עד למועד כתיבת שורות אלו.

במהלך ההסלמה הטיל לסירוגין מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון, את סנקציית צמצום/הרחבת מרחב הדיג, אך לאורך כל התקופה הוא נשמר על מינימום של 10 מייל ימיים – מרחק שמספק את רוב העבודה עבור דייגי עזה. במקביל, ישראל הקפיאה 500 מכסות היתרי כניסה לסוחרים דרך מעבר ארז, שבימים כתיקונם עומדים על 5,000 היתרים.

במקביל להסלמה, התקיימו מגעי תיווך בין ישראל לחמאס באמצעות המודיעין המצרי, שליח האו"ם למזרח התיכון וקטאר. חמאס דרש הקלות נוספות בתמורה לשקט על הגבול. שתי יממות בלבד אחרי שחמאס הנחה את פעיליו שלא להפריח כמות משמעותית של בלוני נפץ בישראל נאותו ומתאם פעולות הממשלה בשטחים הודיע כי הוא משיב את מרחב הדייג לטווח השיא של 15 מייל ומגדיל את מכסת ההיתרים לסוחרים ב-2,000 ל-7,000 היתרים – כמות שלא ניתנה מאז ביצע חמאס את ההפיכה בעזה בשנת 2007.

אך לא מדובר רק בסוחרים, אלא גם בפועלים פשוטים שיוצאים לעבוד בחקלאות או בניין ושבים לרצועת עזה. בישראל יודעים את זה אך מעדיפים לטמון את הראש בחול ולהמשיך לכנות את הנכנסים ''סוחרים''. שינוי המינוח למשמעותו האמיתית תכניס את היוזמה לתוך הקלחת הפוליטית ובכך אף גורם – פוליטי או ביטחוני - מעוניין.

וכך, בתוך חמישה שבועות של התשה וירי מדוד של רקטות ופצצות מרגמה, ומאות רבות של בלוני נפץ שנבעו במקור מהמתיחות בין עזה לקהיר - הצליח חמאס לסחוט מישראל הקלות חסרות תקדים לרצועת עזה.