מכורים בגן עדן: סיישל נלחמת בהרואין
התיירים מכירים את איי סיישל כיעד לנופש 5 כוכבים, אבל הרחק מעיניהם מסתתרת מציאות קשה: שיעור המכורים להרואין שם הוא הגבוה בעולם. הסם שטף את המדינה בתחילת המילניום, בגלל גבולות פרוצים ורמת חיים גבוהה יחסית לאפריקה
אזרחים רבים במדינת האיים מתמודדים עם התמכרות לסמים, וגורמים במדינה אומרים כי שיעור המכורים להרואין בה הוא הגבוה ביותר בעולם: בסיישל חיים קרוב ל-100 אלף תושבים, וכמעט 5,000 מהם מוגדרים כמכורים – קרוב ל-10% מכוח העבודה שם. בדו"ח של האו"ם הגיעה סיישל לצמרת טבלת המדינות המשתמשות באופיואידים, ושם היא מוצאת את עצמה לצד מדינות שבהן מייצרים את החומרים המסוכנים האלה, למשל אפגניסטן.
משבר ההרואין בסיישל, שהגיע לשיא בעשור החולף, היכה את הצעירים והמבוגרים, את העניים והעשירים. בתור בעיירה לה ממל שבו מחכים לקבל מתדון (תחליף הסם שנועד לסייע למכורים) אפשר למצוא הורים עם ילדים קטנים, גבר זקן שנעזר במקל הליכה ונהג מונית בין משמרות.
גרהאם מוסטאש, בן 29 ואב לשניים, מספר שכל המשפחה שלו התמכרה להרואין. לדבריו, בסיישל הסם הקשה זמין מאוד, ואפשר למצוא אותו באיכות גבוהה. "יש לי ארבעה אחים ושתי אחיות. כולנו התמכרנו להרואין בשלב כלשהו", הוא אומר ל-AFP, ומראה את סימני המחט על זרועותיו. "הייתי בכלא פעמיים, ואמא שלי ניתקה ממני קשר. היא כבר לא יודעת מה לעשות איתי. לפעמים לא היה לי מספיק אוכל והייתי צריך לבחור אם לקנות מזון או הרואין. בחרתי בהרואין".
איי סיישל נשטפו בהרואין בסוף העשור הראשון של המילניום. להתפשטות של הסם במדינה תרמו נתיבי הברחה חדשים במזרח אפריקה, גבולות פרוצים ויכולת כלכלית גבוהה של תושבי האיים. אמנם 40% מהתושבים בסיישל מוגדרים עניים, אבל המשכורת הממוצעת בארכיפלג היא 420 דולר – משכורת גבוהה יחסית למדינות באפריקה, והבנק העולמי מחשיב את סיישל למדינה היחידה באפריקה שבה ההכנסה גבוהה. תורמת לכך בראש ובראשונה תעשיית התיירות המפותחת שלה.
פי 4 מכורים תוך 6 שנים
עד 2011 כבר היו בסיישל כ-1,200 מכורים להרואין, ועוד אז פתחה הממשלה במאבק בתופעה, אבל היא עשתה טעויות. "לא הבדלנו בין הקורבן לסוחר", מעיד פטריק הרמיני, ראש הסוכנות הממשלתית לגמילה ולמניעת שימוש בסמים. עד 2017 כבר גדל מספר המכורים פי 4 – וסיישל טיפסה לצמרת העולמית של מדינות המכורות לסמים.
כעת משרתת תוכנית חלוקת המתדון של הממשלה 2,500 איש, והיא כוללת בדיקות רפואיות שבהן עוקבים אחרי מצבם הבריאותי של המכורים. עם זאת, היא נתקלת באתגרים גדולים: כך למשל לאור הזמינות של תחליף הסם הגיבו סוחרי הסמים בהורדת מחירים, כדי לפתות את המכורים לחזור אליהם. הצוותים שמסייעים למכורים נוסעים ברחבי סיישל ומציעים להם מתדון, בדיקות רפואיות וייעוץ בחינם, בתקווה למנוע מהם ליפול שוב לתחתית.
"אני נקי כבר יותר משנה. מצאתי עבודה כדייג ואני יכול לפגוש את שני הילדים שלי", מספר גרהאם בן ה-29 בגאווה בעודו ממתין בתור למתדון. בניגוד אליו יש מי שמתקשים לחזור למסלול. "המתדון עוזר לי מאוד, אבל קשה לא להשתמש בהרואין בכלל", אומרת ג'יזל, מכורה בת 32.
ילדים מחקים את הזרקת הסם
בבתי הספר בסיישל לומדים התלמידים על נזקי הסמים בשיעורים ובאמצעות שלטים הנתלים בכיתות. לפי נואלי גונטייה מהארגון המקומי CARE יש עוד הרבה עבודה בנושא – במיוחד בכל הקשור לילדים ממשפחות שבהן יש מכורים לסמים. "לפעמים ילדים בני ארבע או חמש מחקים בבית הספר את פעולת הזרקת ההרואין. האתגר שלנו הוא לגרום להם להבין שמה שנראה להם נורמלי – בגלל ההקשר המשפחתי – הוא לא נורמלי בכלל".
על כל פנים, השאלה מדוע סיישלים רבים כל כך משתמשים בסמים נשארת פתוחה, והרשויות מודות שהן לא באמת יודעות לתת לה תשובה. נראה כי העוני אינו מאפשר לאנשים להתפרנס בכבוד, אבל עדיין מאפשר להם לקנות סמים כדי לשכוח מצרות היום-יום. "אנחנו עדיין מנסים לגלות את שורש הבעיה", אומר הרמיני.
בתור למתדון בלה ממל מספק נהג מונית הסבר משלו לשיעור המכורים הגבוה בסיישל. "אנחנו אי קטן באמצע האוקיינוס. מה עוד יש לעשות כאן?", הוא שואל.
לפנייה לכתב/ת 
