שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פורים בטעם סלט ישראלי

    שרון אשכנזי הגיעה עד לסיליקון ואלי כדי להבין שבישראל כל החברים שלה היו כמוה. בשלט רחוק היא החליטה להקים מיזם מיוחד שיעודד את הדור הבא בישראל להכיר ולהתקרב לחבריהם במגזרים השונים. השבוע יציינו שנתיים למיזם המצליח ׳סלט ישראלי׳

    בשבוע הבא יחגגו בישראל את פורים עם סלט ישראלי. לא מדובר כמובן בקערת ירקות במקום המשלוח המפנק, אלא בחגיגה מיוחדת של נערות ונערים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, אתיופים, רוסים, יהודים ועוד, שנפגשים מזה כשנתיים כדי לעסוק בעתיד המדינה ובעתידם האישי, מזווית משותפת. מאחורי היוזמה המתפתחת הזו עומדת שרון אשכנזי, ישראלית מהסיליקון וואלי, שגם מכאן, עושה כל שביכולתה למען החברה הישראלית.

     

    מה זה בעצם סלט ישראלי?

    ״סלט ישראלי הינה תוכנית מנהיגות לבני נוער מכל השבטים והגוונים השונים של החברה הישראלית, שמטרתה לייצר שגרירות של שיח דמוקרטי, שוויוני, מכבד וסובלני. במסגרת התוכנית נערכים בין בני נוער מכל המגזרים בחברה הישראלית. מפגש חוויתי, מהנה, על בסיס המכנה המשותף - היותנו בני נוער. הם זוכרים להכיר, את עצמם, אחד את השנייה ואת המגזרים, התרבויות והסוגיות. לומדים, מרחיבים דעה ומתקרבים, וכל זה מוביל לעשייה, ליוזמות ושיתופי פעולה בין בני נוער ליצירת מרחב של חיים משותפים״.

     

    איך נולד הרעיון?

    ״אני בעצם ׳ילדת סלט׳, מה שקראו פעם ״ילדת תערובת״. אמי, ילידת הארץ, בת להורים ניצולי שואה, שאיבדו את כל בני משפחתם במלחמה, עלו לארץ הקימו משפחה בשנית, ושכלו את בנם הצעיר בצה״ל. כל תלאות העם היהודי מגולמים במשפחת אמי. אבי ז״ל, נולד באלג’יר, תחת השלטון הצרפתי וגם משפחתו עלתה ארצה בלהט הציונות. בעצם, גדלתי בין תרבויות כל חיי, בין מזרח למערב, עם המון פתיחות, נתינה ואהבת אדם. אבל רק כשהגעתי לאמריקה לפני למעלה מעשרים שנים, גיליתי לתדהמתי, כי על אף שגדלתי במדינת ישראל מיטב שנותי, כל חברי הם ׳כמוני׳, יהודים, צברים, לבנים״.

     

    דגעגד ()
    סלט ישראלי. שגרירים לחברה משולבת

     

    מה קרה דווקא באמריקה שגרם לך להכיר בעובדה הזו ולרצות לשנות?

    ״איך קרה, שהייתי צריכה להגיע את אמריקה כדי שתהיה לי חברה מוסלמית? כמו ישראלים רבים, אני בעצם תוצר של מערכת חינוך מפולגת, תקשורת מפצלת ופוליטיקה מסכסכת, וכמוני כמעט רוב אזרחי המדינה. ועוד דבר קרה לי בדרך, בשנים האחרונות, זכיתי לצאת עם הדרג המתנדב של תנועת הצופים למסע הבוגרים הראשון של התנועה לפולין. עבורי זה היה מסע שורשים, שם באושוויץ, עם עמוד בספר המתים, שמוקדש למשפחתי, הבנתי את הקשר בין גזענות, הסתה ושואה. זה אגב נכון לכל תקופה, לכל מקום. ומצד שני, לפני כמה שנים בטיול משפחתי למרוקו, נדהמתי ונבוכתי כאחד לגלות שקול המואזין ״אללה הוא אכבר...״ מפחיד אותי, אותי? משם הדרך לעשות עבודה, כבר הייתה לי ברורה״.

     

    במקור, אשכנזי היא אשת חינוך וקהילה עם נסיון רב בשדה הפורמאלי ( הוראת אזרחות והיסטוריה בתיכון, מרצה ב State University of NY ) ובשדה הלא פורמאלי (צופי שבט המפרץ, בגד כפת). כבכר שנים שהיא פעילה בקהילה הישראלית ובקהילה היהודית בעמק הסיליקון, לשעבר חברת דירקטוריון בOFJCC, בICC ובעוד מגוון ארגונים וועדות. ״אחרי שנים ארוכות של הנהגה ועשיה קהילתית, שלמדו אותי לזהות צרכים ולתת להם מענה חינוכי בתוך הקהילה שלי, הרגיש לי שהגיע הזמן, לעשות מעשה בישראל, להשתמש בתבונה, בניסיון, בקשרים ובמשאבים של עמק הסיליקון״.

     

    דגעגד ()
    "הרבה דעות קדומות נופצו".

     

    איך בשלט רחוק הצלחת להקים את הפרויקט?

    ״היה לי ברור, שמאחר והפרויקט עוסק בחיים משותפים, חייבים להיות לו שותפים, אנשי חינוך מכל המגזרים. וזה הדבר הראשון שעשיתי. ריכזתי סביב המיזם אנשי חינוך מכל הקשת, דר׳ הילאל טרודי, רופא דרוזי ויזם ההתאחדות האקדמית, דר׳ ניירוז זועבי, בוגרת ביה"ס לרפואה של הטכניון,

    שרון וויט גלפרין, מנהיגה קהילתית, ממקימי ביהס גשר על הואדי, בכירה בארגון מרחבים, רונן דרורי, מנהל בית ספר למנהיגות של הבינתחומי, הרב שמואל יוסף, איש חינוך שעלה ארצה במבצע משה, עומר זוננשיין, רכז ההדרכה לשעבר של תנועת הצופים והיום כבר מנכ״ל סלט, ירדן בן פורת מבינה וסביל חטאר מתא רות, נשים עושות שלום. במקביל, גייסתי את עו״ד אורי גיל בר און ואת יונה קנלר כמנהלת חשבונות. כולם שם בהתנדבות מלאה, מתוך רצון של שליחות לעצב ולהיטיב את פני החברה הישראלית. בשותפות מלאה עם וועדת ההיגוי, גיבשנו את הסלט, מחזון למעשה״.

     

    החזון הפך למציאות מהר מאוד: ״בפעם הראשונה, כשהתיישבו כולנו עם ברק בעיניים אצל הילאל בחיפה ועשינו מן סלט קטן של הוועדה, זה הרגיש כמו התחלה של בדיחה, יהודיה, מוסלמית, דרוזי ואתיופי נכנסים למעלית… הייתה התחלה מרגשת ומאז הכל טס. שכרנו ארבעה אנשי חינוך מדהימים צעירים ומנוסים, גם הם מייצגים את מגוון המגזרים, יש לנו צוות מרשים מאוד, שמאמין בחינוך ובחיים משותפים״.

     

    נישן עם ערבים?

    שרון מתארת את כברת הדרך שעברו. גם אם נראה לנו שהדור הצעיר חוטא קצת פחות בדעות קדומות, נראה שגם להם לקח זמן לנפץ אותן: ״יצאנו לדרך בסמינר המנהיגות הראשון בקיץ 2018, התארחנו לחוף הים במחנה קימאמה המושקע, עבורי״, היא צוחקת, ״זאת הייתה הלידה הרביעית. והתוכנית גורמת לי גאווה ונחת כמו הילדים הפרטיים שלי. היה מרגש עד דמעות לראות שמונה עשר בני נוער מובילים, נפגשים ולומדים להכיר ולהוקיר אחד את השני מעבר לתוויות ומסגרות. בנבחרת הראשונה היו דרוזים, מוסלמים, נוצרים, יהודים צברים ועולים חדשים בני העדה האתיופית,

    דתיים וחילוניים, בני עיר וכפר מאיזור הצפון. בנבחרת השניה, כבר התווספו לנו בדואיים ובדואיות.

    הילדים הגיעו כזרים עם חששות ופחדים, שהם בעצמם הודו שהתקשורת מלבה. פחד משחורים, פחד מערבים, "מה נישן עם ערבים...?", הם שאלו. הרבה דעות קדומות נופצו, כעבור כמה ימים הם כבר היו משפחה. זה היה החיסון הראשון נגד גזענות, וזאת הייתה רק ההתחלה״.

     

    דגעגד ()
    בסלט רחוק. שרון אשכנזי

     

    לאמן את שריר האכפתיות 

    בקיץ 2019 כבר נוספה נבחרת צעירה לפרוייקט, ועד כה כארבעים בני נוער בישראל נחשפו לתוכנית שנרקמה אי שם בעמק הסיליקון. ״המפגש הוא חגיגה רב תרבותית ומתרחש במרחבים, מהם מגיעים ילדי ׳סלט׳. זה יכול להיות חגיגת רמדאן באבו סנאן, סיור חג המולד בנצרת, יום כיף בקיבוץ, חנוכה בחיפה, או יומיים בירושלים. במפגשים מתקיימים דיונים ושיחות עומק במגוון נושאים אשר רלוונטיים לחברה הישראלית. זה יכול להיות למשל, דיון בקונפליקט הישראלי ופלסטיני והצצה לפאודה, שהובילו עמרי אסנהיים וצחי הלוי, או סשן על השתלבות המגזר הערבי במגזר העסקי שהוביל סאמי אסעד. אנחנו נוגעים כמעט בכל נושא שעל סדר היום של מדינת ישראל, חוק הלאום, זכויות אזרח לקהילה הלה״טבית, מעמד האישה, אקולוגיה ועוד. הרעיון הוא לאמן את שריר האכפתיות והצדק החברתי ולהקנות מיומנויות מנהיגות לבני הנוער, כדי שיוכלו להוביל פרוייקטים בקהילותיהם, לפי הצרכים שיזהו״.

     

    האם היו מתנגדים?

    ״היו אנשים שניסו להרפות את ידי, הם עדיין קיימים. השתדלתי להשתיק אותם, ואת הספקות, הפחד משתק, והעשייה ממלאת ומייצרת תקווה, וזה גם המסר לנוער. אחד מבני הנוער, למשל, בחר להעלות את המודעות והסובלנות לקהילה הלהט״בית במגזר הערבי, הוא ביקש לעשות זאת דרך שיעורי החינוך בבית הספר, זה לא ממש עבד שם, נפנפו אותו. העצה שלי הייתה, בואו נחשוב מחוץ לקופסא, לא מצליח דרך מערכת החינוך הפורמאלית, אולי שווה לנסות דרך תנועות נוער או הרשתות החברתיות. המטרה טובה וחשובה, את הדרך אפשר לדייק כדי שתהיה אפקטיבית״.

     

    בתוך הקבוצה הדיון פתוח וסובלני, אבל המטרה והתקווה של אשכנזי היו להוביל את המסר, את הפתיחות וההיכרות הזו, לכמה שיותר מאזרחי ישראל. לשם כך, צריכים בני הנוער המשתתפים לשמש כמעין שגרירים. ״הם כבר עושים זאת״, היא מצהירה. ״בני הנבחרת הבוגרת של סלט ישראלי כבר מובילים פרוייקטים בקהילותיהם, כל אחד לפי הצורך שזיהה בקהילתו. אם זה מעמד האישה במגזר הערבי, חיים משותפים בין יהודים לערבים, קידום פרוייקטים של מנהיגות בתוך הקהילה האתיופית או שמירת טבע ועוד. סלט הוא דרך חיים, והנוער הזה יגדל להיות ממנהיגי המדינה, לא משנה במה יבחרו לעסוק, חינוך, טכנולוגיה, רפואה, ממשל או פוליטיקה. הם מבינים את חשיבות החיים המשותפים, מכירים זה את תרבותו של זה, יודעים לזהות עוול חברתי, יודעים לזהות צורך קהילתי, ומדברים שפה של סובלנות, כבוד והכלה. הם כבר תרגלו הובלה של מיזמים, תארו לכם איזה עתיד נפלא הם יביאו למדינה?״

     

    כיום עשרות החברים בתכנית מגיעים בעיקר ממגוון רב של ישובים בצפון, זרזיר, אבו סנאן, חוקוק, כרמיאל, כפר ורדים, חיפה, נצרת, דליית אל כרמל, עוספיה וקריית ביאליק.

     

    לאור המציאות בישראל והקיטוב הגובר איך פרויקט כזה יכול לחולל שינוי?

    ״דווקא בגלל המצב בישראל, הקיטוב, הגזענות וההסתה, יש מקום לפרוייקט כזה, וחינוך לא פורמאלי הוא הפורמט הנכון. מדינת ישראל לא התברכה בשטח רחב, אבל היא התברכה במשאב אנושי ומגוון, אם לא נשכיל לנצלו ליצירת טוב משותף, זאת תהיה בכיה לדורות. חשוב להתחיל כמה שיותר מוקדם עם החיסון נגד גזענות, יחד עם עיצוב הזהות של בני נוער, לנצל את התשוקה של הנוער להביא שינוי, את הסקרנות והניצוץ, להשתמש בחברות בינהם, ככח משותף לעשות תיקון״.

     

    כיצד יכולים ישראלים מכאן להשתלב בפרויקט?

    שאלה מצויינת, בעיקר משאבים. הקסם של סלט מתרחש בזכות תורמים פרטיים מעמק הסיליקון, אנשים נדיבים שמרגישים אחריות לדמותה של מדינת ישראל ורוצים לפעול בשדה החינוכי. כל התרומות הן לרווחת התוכנית והנוער, שהרי אין כאן ארגון מסורבל, אין אדמיניסטרציה. וועדת ההיגוי והדוברים, כולם עושים זאת בהתנדבות מלאה״.

     

    ביום שלישי הקרוב יחגגו עד-לא-ידע את חגיגות השנתיים לסלט ישראלי וניתן לצפות בחגיגה בלייב בעמוד הפייסבוק של הקבוצה.

     

    israelisalad.org

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים