ארה"ב: פשיטת-רגל – לא פתרון לחוב בכרטיס אשראי

המחוקקים בארה"ב מנסים לבטל את הווטו, אשר הנשיא הקודם ביל קלינטון (W.J. Clinton) הטיל על הצעת חוק להסדרת חובות.

העיקרון של הצעת החוק הוא, שפשיטת-רגל לא תהווה שיטה פשוטה – כפי שהיא כיום – להיחלצות מנטל של חובות לחברות המנפיקות כרטיסי אשראי.

בית-הנבחרים קיבל מחדש את ההצעה, ברוב של 306 נגד 108 צירים, במסגרת חקיקת בזק של ההרכב החדש. עיקר התמיכה היה מצד אנשי המפלגה הרפובליקנית; אנשי המפלגה הדמוקרטית היו חלוקים ביניהם.

התהליך בסנאט צפוי להיות קצת יותר איטי. המחצית הרפובליקנית נאלצה להמתין עד אשר הוועדה המשפטית תאשר ברוב קטן (10:8) את הגשתו מחדש של החוק המוצע; כך נכשל ניסיון של אנשי המפלגה הדמוקרטית, לנהל מאבק פורמלי שהתמקד בהליכי חקיקה.

הסנאט, ככל הנראה, יאשר את הצעת החוק כבר בשבוע הבא. ואז, "נעשה את הכל כדי שהנשיא ג'ורג' ווקר בוש יאשר את החקיקה בהקדם" – אמרו אנשי הרפובליקנים.

אשתקד, חברות האשראי ביצעו 2.51 פניות (בדואר ובטלפון) אל אנשים פרטיים, בהצעה לקבל קו אשראי. בתקופת אוקטובר–דצמבר, סך-כל האשראי (2.9 טריליון דולר) היווה עלייה בשיעור 13% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

גם בעת פעולת החקיקה הקודמת, נהנתה הצעת החוק מרוב גדול במיוחד. אבל הנשיא קלינטון הודיע כי "זה יפגע באנשים פשוטים, במשפחות של שכירים רגילים, אשר נתקלו בקשיים" – והטיל וטו. הנימוק שלו הוא, בניסוחים מגוונים, הנימוק היחיד של מתנגדי החקיקה: ארגוני צרכנים, איגודים מקצועיים של עובדים, שדולות של נשים וילדים – ו"אנשי חברה ורווחה" בכלל. הם גם מבקשים, כי המחוקקים "יגלו אותה מידה של זריזות בהעלאת שכר המינימום ובמימון תרופות לקשישים".

תומכי החקיקה אומרים כי "הליכי פשיטת-הרגל הנוחים הם פתח לניצול-לרעה של המערכת המשפטית בידי אנשים שאינם רוצים או אינם מסוגלים לנהל את כספם; כל משפחה אמריקנית משלמת 'מס חבוי', בערך 400 דולר לשנה, בריבית מוגדלת המיועדת לכסות את ההפסדים שנגרמים לחברות האשראי בגלל אנשים כאלה. אין שום סיבה להפוך את פשיטת-הרגל למרכיב בתכנון הפיננסי של אדם או גוף כלשהו".

מומחים אמרו, בנימה של תמיהה, כי "אין סיבה מובהקת לחיפזון הזה: בשנים האחרונות (לפי נתונים רשמיים של הממשל), יש ירידה ניכרת במספרן ובמשקלן הכספי של הכרזות על פשיטת-רגל". בשנת 1998 היו 1.4 מיליון צעדי פשיטת-רגל (השיא של העשור), בשנת 1999 היו 1.3 מיליון, ואשתקד היו 1.2 מיליון צעדים כאלה מצד אנשים פרטיים.

ייתכן כי הסיבה לזריזותם של המחוקקים היא – כפי שהעירו פרשנים – "תרומות מרשימות (9.2 מיליון דולר), אשר חברות עסקיות בתחום הפיננסים ובמיוחד בתחום האשראי העבירו לפוליטיקאים בשנה שעברה". הגוף הראשון ברשימת התורמים למסע הבחירות של הנשיא בוש הוא MBNA Corp – חברת אשראי הנחשבת ל"אחת הגדולות בעולם"; היא תרמה 23,675 דולר, לפי נתונים של מרכז מחקר עצמאי הבוחן את הנושא של מימון פעילות פוליטית.