היועמ"ש: התקנות יצילו חיים. גנץ: נעשה במחטף | אלו המגבלות

"מטרת התקנות - להציל חיים". היועמ"ש אביחי מנדלבליט(צילום: דנה קופל)

בהודעה חריגה מפיו ועל רקע הביקורת, התייחס היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לאישור תקנות החירום בממשלה למעקב סלולרי למניעת התפשטות הקורונה. "מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום, פשוטו כמשמעו", כתב מנדלבליט היום (ג'), ופירט את המגבלות באיסוף המידע. היום הופץ גם פרוטוקול המקוצר ישיבת הממשלה, שארכה 20 דקות ושבה אושרו התקנות. עיינו כאן בפרוטוקול.  

הפרוטוקול המקוצר של ישיבת הממשלה שבה אושרו תקנות החירום

יו"ר כחול לבן בני גנץ מתח ביקורת על אופן אישור התקנות הלילה בממשלה: "יש לנקוט באמצעים חריגים על מנת להציל חיים, עם זאת - אסור לעשות זאת במחטף ובלי פיקוח". לשכת ראש הממשלה: "דוחים את הטענות, העיכוב בוועדת החוץ והביטחון התמהמה".

אושרו תקנות המעקב הסלולרי. שב"כ: "שימוש חריג, הרגישות ברורה"

לעיון בתקנות המעקב הסלולרי

בתחילת הודעתו כתב מנדבליט כי "התפרצות נגיף הקורונה בעולם מציבה בפני מדינות העולם אתגר חסר תקדים ומחייבת נקיטת צעדים מרחיקי לכת במגוון תחומי החיים כדי להגן על שלום האזרחים ובריאות הציבור ועל יציבותן הכלכלית והחברתית של המדינות. כך גם מדינת ישראל, אשר עומדת בימים אלו בפני אתגרים עצומים. אנו מלווים את עבודת הממשלה מתחילת המשבר, ופועלים כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום - וזוהי אכן שעת חירום - על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל".

לנקוט באמצעים חריגים - לא במחטף". גנץ(צילום: דוברות הכנסת, גדעון שרון)

היועמ"ש ציין כי גם אישור התקנות לשעת חירום בממשלה, "מהלך שאותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי. הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי. שיח שתכליתו להבטיח כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות".

היועמ"ש ציין כי "אין בעובדה שאמצעי זה נדרש לשם הצלת חיים כדי להצדיק כל אמצעי, ולכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי". בין היתר, נקבעו המגבלות הבאות:

• הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות.

• הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.

• השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.

• נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.

לשכת רוה"מ: "ועדת החוץ והביטחון תוכל להעיר הערותיה"

כאמור, גנץ התייחס לאופן אישור התקנות: "כחול לבן תעמוד על כך שוועדת החוץ והביטחון, כמו גם ועדה מיוחדת לנושא הקורונה, ועדת הכספים ונוספות, יוקמו כבר היום כדי לפקח על התהליכים ולאשר תקנות נדרשות לעת הזו. ועדת החוץ והביטחון חייבת לקבל לידיה את כל המידע אודות הליכי המעקב שאושרו עוד היום. ככה זה בדמוקרטיה.  לא נאפשר למדינה להתנהל בלי כנסת מתפקדת בתקופת חירום". 

בלשכת ראש הממשלה הגיבו לביקורת: "לשכת ראש הממשלה דוחה על הסף את הטענות של חברי הכנסת גנץ ואשכנזי על אימוץ תקנות לשעת חירום לשימוש בכלים הדיגיטליים כדי להילחם במגפת הקורונה. היות שהמגפה מתפשטת בקצב עצום, עיכוב של אפילו שעה אחת בשימוש בכלים הללו יכול להביא למותם של ישראלים רבים מאוד, כפי שקורה עם מותם של אלפים באיטליה ובמקומות אחרים בעולם.

"לאחר שהדיון בוועדת חוץ וביטחון התמהמה ויכול היה להימשך ימים רבים, פעל רה"מ נתניהו במהירות, יחד עם משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה, כדי לאפשר שימוש מיידי בכלים הדיגיטליים שיכולים להאט את התפשטות המגפה בישראל ולהציל ממוות אזרחים רבים.

"ההחלטה נוסחה על ידי היועמ"ש ומשרד הבריאות ואושרה פה אחד בממשלה. ההחלטה תקפה ל-14 יום, ובזמן הזה ועדת החוץ והביטחון תוכל להעיר את הערותיה ביחס לשימוש בכלי".

ראש השב"כ נדב ארגמן. "הרגישות ברורה"(צילום: אוהד צויגנברג )

הלילה (בין שני לשלישי) אושרו תקנות החירום שיאפשרו לשב"כ לעקוב אחרי מסלול חולי הקורונה, ולהעביר התרעה לכל מי שנחשפו להם. הממשלה אישרה את המהלך פה אחד בישיבה טלפונית, שבה השתתף גם נציג מטעם הייעוץ המשפטי. על רקע הביקורת, פרסם ראש השב"כ הודעה חריגה וכתב: "השימוש בנו חריג והרגישות ברורה - לא נעסוק באכיפה או בפיקוח על מבודדים".

ראש השב"כ לשעבר: "החשש מהפיקוח מוגזם"

יעקב פרי אמר באולפן ynet כי אף שהוא מודע לביקורת שנמתחה על תקנות החירום הללו, הוא "ישן טוב בלילה עם החלטת הממשלה". לדבריו, החששות מוגזמים: "אני מודע לביקורת של גורמים במדינת ישראל, כאילו זה צעד אנטי-דמוקרטי. ללא ספק יש אמת בחלק מהביקורת, ויש משום מה איזשהו חשש מהעובדה ששירות הביטחון נכנס לנושא, אני חושב ששני הדברים הם קצת מוגזמים".

פרי הסביר: "ראשית, אנחנו נמצאים בתקופה לא נורמלית, הזויה. מי מאיתנו חזה שכל העולם ייכנס לתזזית כפי שאנחנו עדים לה? שנית, אני קצת מתפלא מהחשש ששירות הביטחון נכנס לעובי הקורה - כאשר מבקשים משירות הביטחון בסך הכול להיות עוד כלי לתועלת בריאות הציבור, ויש הבטחה שאני סומך עליה שהחומר לא ייאסף, לא יתוייק, יושמד אחרי שבועיים. וגם, יתקיים גם פיקוח של הכנסת עד כמה שהיא תוכל לפעול".

- מהן חומות האש של משרד הבריאות? הוא לא מאובטח כמו שב"כ.

"אני מסכים לגבי אמצעי הסודיות שאנחנו צריכים להיות מודאגים מהם, אבל לפי ההודעה של ראש השב"כ - הכוונה היא להעביר שמות בלבד ולא פרטים אישיים או חלילה אינטימיים, והחומר יושמד תוך שבועיים. הוראת ההשמדה חלה גם שירות הביטחון וגם על משרד הבריאות, או אותם משרדים שיקבלו את החומר, ולכן עם כל הביקורת אני חושב שבתנאים הבלתי נורמליים שאנחנו חיים בהם - זה כלי שיכול לסייע והוא אמור בסופו של דבר להגן על בריאות הציבור".

- מה השלב הבא לדעתך?

"קשה לי להעריך כרגע שיהיה שימוש באמצעים טכנולוגיים נוספים", ציין פרי. "יש מגוון גדול מאוד, והאמצעים האלה בשגרה מכוונים לעקוב או לפקח על חשודים בטרור או בריגול וזה לא המצב. אני מקווה שאחרי שבועות בודדים, אחרי שהאוכלוסיה תהיה קצת יותר ממושמעת, האמצעים יושמו ולא יישארו להם עקבות".

בתוך כך, שלשום ציינו גורמים משפטיים בכירים: "הכנסת השב"כ לאיתור מי ששהה בקרב חולי קורונה תקבל אישור למשך 30 יום בלבד. הדבר ייעשה ללא צו של בית משפט. לאחר מכן החומר שנאסף לגבי נחקר - יימחק. ניתן יהיה להאריך את האישור רק בהסכמת הכנסת, ואנשי משרד הבריאות שיקבלו את המידע משב"כ יחתמו על הצהרה שלא ישתמשו בו לאף תכלית אחרת".

המקור הבהיר כי משרד הבריאות ביקש אמצעים דרסטיים כדי לעקוב אחרי חולים מאומתים - אך לא נענה. שב"כ הוכנס לתמונה רק לאחר שהתברר כי לא ניתן לסמוך על יכולות של חולים מאומתים להיזכר בקרבת מי שהו בשבועיים האחרונים. כמו כן התברר כי בתחום היכולות הטכניות - המשטרה מוגבלת. היא תוכל לבקש את הטלפון הנייד של האדם אך אין ספק שלשב"כ יש יכולות טובות ומהירות יותר".

הגורמים הוסיפו: "תחילה פנה משרד המשפטים רק למשטרה וסוכם שהיא תוכל לפנות רק למי שיאותר כחולה מאומת, וימסור מרצונו את הטלפון הנייד כדי לודא היכן היה. עם זאת, התברר כי לשב"כ יכולת טכנולוגית מתקדמת יותר שבמסגרתה ניתן לאתר במהירות מי היה בקרב אותו חולה מאומת וניתן יהיה להודיע לכל אותם אנשים על כניסתם לבידוד".

הגורמים דחו את הטענות כאילו מדובר בצעדים מרחיקי לכת של בילוש ופלישה לפרטיות. לדבריהם, תחת התכלית של הצלת חיי אדם הוחלט להשתמש באמצעי פולשני בתנאי שיהיה תחת מגבלות זמן ואיסור שמירת הפרטים ותיעוד. התברר כי אחד מסעיפי חוק השב"כ מאפשר להשתמש ביכולות הארגון לצורכי הבטחת הביטחון הלאומי, בתנאי שהדבר יתקיים תחת פיקוח פרלמנטרי.