"הנובל של המתמטיקה" יוענק לפרופסור ישראלי

פרופ' הלל פורסטנברג (84) מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס אבל (ABEL) למתמטיקה לשנת 2020, הנחשב גם כפרס המקביל לפרס נובל היוקרתי, שאינו כולל את קטגוריית המתמטיקה. מדובר בישראלי הראשון שזוכה בפרס.

פרופ' פורסטנבורג הוא חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית, והוא הישראלי הראשון שזוכה בפרס המוענק על ידי מלך נורבגיה למתמטיקאים מובילים מכל העולם. הפרס יוענק לו ביחד עם פרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל.

"העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה טהורה ומתמטיקה יישומית", כתב ראש ועדת פרסי אבל, האנס מונתה קוסמו, בנימוקיו. "פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שהם עשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה. הדבר פתח מגוון עשיר של תוצאות חדשות, בהן קיומם של סדרות חשבוניות ארוכות של מספרים ראשוניים, הבנת מבנה השריגים בחבורות לי והבנייה של גרפים מרחיבים עם יישומים בטכנולוגיה של התקשורת ומדעי המחשב".

פרופ' הלל פורסטנברג(צילום: יוסף אדסט)

הלל פורסטנברג נולד בברלין בשנת 1935. משפחתו נמלטה מגרמניה הנאצית לארצות הברית ב-1939. אביו נפטר במהלך המסע והוא גדל עם אמו ואחותו בקהילה אורתודוקסית בניו יורק. לאחר לימודי מתמטיקה בארצות הברית הוא עלה ארצה ב-1965 והצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם עבד עד שפרש בשנת 2003. בהודעה מטעם האוניברסיטה נמסר כי הוא "עזר לבסס את המדינה כמרכז עולמי למתמטיקה". פרופ' הלל פורסטנברג זכה, בין היתר, בפרס ישראל, פרס וולף ופרס א.מ.ת.

"זה לא היה צפוי", אמר פרופ' פורסטנברג ל-ynet. "לא חלמתי על זה ואלו שכן קיבלו אותו היו מטובי המתמטיקאים ואני לא שם את עצמי בליגה הזו ואם זה קרה - אני שמח. זו הכרה בעבודה וגם בעבודה של עמיתיי ובלי אותה עזרה לא הייתי יכול לעשות את מה שכן עשיתי. ההודעה על הפרס מאוד הפתיעה אותי. העזרה והעבודה המשותפת עם עמיתיי נותנות לי סיפוק אמיתי".

על לימודי המקצוע בארץ, הוא אמר: "אני חושב שידוע בעולם שרמת המתמטיקה היא מאוד מכובדת לעומת מה שהיה לפני 50 שנה כשהגעתי לארץ. יש התקדמות אצלנו בכל הענפים של המתמטיקה ומושכים מישראל אנשים שאיתם יכולים לערוך מחקר. קשה לי להאמין שהרמה נפלה בישראל, קשה לי להאמין שאנחנו ירדנו. הצעירים שאני פוגש הם מרשימים. יש כאן כישרונות אין סוף".

פרופ' הלל פורסטנברג(צילום: יוסף אדסט)

נשיא המדינה ונשיא האוניברסיטה בירכו

נשיא המדינה ראובן ריבלין שוחח בטלפון עם פרופ' פורסטנברג. "פרופסור יקר, אתה גאוות כולנו", פתח הנשיא את השיחה ואמר כי הוא מברך אותו בשם כל האזרחים במדינת ישראל על הישג חסר תקדים. ״זהו הנובל של הנובלים, וכל זאת במיוחד בימים קשים שכל בשורה כזו מרגשת ומזכירה לכולנו שחיים בנינו חוקרים מופלאים".

פרופ' פורסטנברג הודה לנשיא על השיחה ואמר כי הוא נרגש מאוד. "זהו כבוד מאוד גדול, כבוד של פעם בחיים, ובכל זאת הייתי רוצה להוסיף שקיבלתי כמה פרסים, אבל מכל אלו שקיבלתי - דווקא פרס ישראל הוא המשמעותי ביותר בשבילי, מפני שהפרס הזה העניק משמעות לעלייה שלי. אני עליתי ארצה לפני כ-50 שנה ומהפרס הבנתי שהיה לי משהו לתרום למדינה, וזה מאוד מרגש אותי בכל עת שאני חושב על זה".

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך גם כן: "זכייתו של פרופ' פורסטנברג בפרס היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שהיום ממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל".

יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, בירכה גם היא את חתן הפרס: "התמדה ונחישות לצד יצירתיות הן המפתח להישגים יוצאי דופן שמביאים לפריצות דרך. מחקרו מודל לחיקוי לדורות של חוקרים".

"הוא איש נורא צנוע ושקט", מספר פרופ' אלכס לובוצקי, נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה ותלמידו לשעבר של פרופ' פורסטנברג. "הוא מאוד התרגש ואשתו הייתה בהלם. לנו זו לא לגמרי הפתעה מוחלטת, אבל הוא בליגה הזו שהיה אפשר לצפות שהוא יקבל את הפרס. תמיד קיווינו שהוא יזכה בפרס. אני תמיד האמנתי שהוא יזכה והוא ראוי. מדובר על איש מופת, נדיב באופן יוצא מן הכלל, מסור ומתייחס בכבוד לכל אדם. הוא נראה כמו ירושלמי מן המניין, ואני מעריך שהאנשים שיושבים לידו בבית הכנסת לא מתארים לעצמם שיושב לידם אחד המדענים הגדולים".

פרופ' לובוצ'קי הוסיף: "אני חושב שמן הראוי לגדל את הנוער הישראלי על דמויות כאלה. הדבר שמאפיין אותו כמתמטיקאי זה רוחב היריעה שלו והיכולת שלו להסתכל על אותו נושא מנקודות מבט שונות. היכולת הגדולה שלו זה לקחת תחומים מתמטיים שנראים על פניו שונים לחלוטין ולראות בהם את המשותף ולהשתמש בהם כדי ליצור מבט חדש על כל אחד מהתחומים. לכן עבודתו היא מאוד משפיעה. הוא תמיד נחשב כמדען גדול, גם בצעירותו, אבל בשונה מאחרים חשיבות עבודתו הלכה וגדלה במשך השנים. הקהילה המתמטית כולה נרגשת ומאושרת בגלל שהוא לא רק מדען גדול אלא איש אהוב על הקהילה בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ".

איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה